Two non-profit leaders shaking hands, symbolizing a strategic partnership.
Featured

מחיבור בין-מגזרי למהפכה: איך שותפות אסטרטגית יצרה השפעה בקנה מידה חסר תקדים

איך שותפות אסטרטגית בין ארגוני מגזר שלישי יצרה השפעה חסרת תקדים. סיפור אישי ותובנות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הייתי שם כשזה קרה. באחד הכנסים השנתיים של ארגוני המגזר השלישי, אי שם ב-2015, הבטתי מהצד על הכאוס המאורגן הזה ותהיתי לעצמי, כמו רבים אחרים, אם יש דרך אחרת. דרך שבה ארגונים לא יתחרו על כל שקל, אלא ישתפו פעולה כדי ליצור משהו גדול יותר. לא דמיינתי אז שאני עומד להיות חלק מהשינוי הזה. הסיפור שאני רוצה לספר לכם היום הוא לא רק על שותפות אסטרטגית, הוא על שינוי תפיסתי עמוק שהפך מחיבור מקרי למהפכה של ממש.

אני נועם אבירי, ובמשך יותר מ-15 שנה אני מלווה ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל – הצלחות מסחררות, כישלונות כואבים, תורמים נדיבים ומשברים בלתי נגמרים. למדתי שהסוד האמיתי לגיוס כספים אינו טמון בטקטיקות שיווק מבריקות, אלא ביכולת ליצור מערכות יחסים אמיתיות וארוכות טווח, ובאמונה עמוקה בערך של מה שאתה עושה.

המסגרת שאנחנו צריכים להבין כאן היא מעבר מ"תחרות על משאבים" ל"יצירת משאבים חדשים". זה לא רק שינוי טכני, זה שינוי פילוסופי. אנחנו מדברים על מעבר ממודל של "עוגה קבועה" למודל של "הגדלת העוגה". וזה דורש אומץ, יצירתיות, ואמונה שלמה בערך של שיתוף פעולה.

הניצוץ: מפגש מקרי שהצית שינוי

הכל התחיל במפגש מקרי בין שני ארגונים: "אור לתקווה", ארגון ותיק הפועל בתחום החינוך, ו"טכנולוגיה למען הקהילה", סטארט-אפ חברתי צעיר המתמחה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים. "אור לתקווה" נאבק במשך שנים לגייס כספים לתוכניות חינוכיות מצילות חיים, ואילו "טכנולוגיה למען הקהילה" חיפש דרך להרחיב את השפעתם החברתית.

באחת ההרצאות שנתתי, תחת הכותרת "העומק שמתחת לעומק - למה תורמים באמת נותנים", הדגשתי את הצורך להבין את המוטיבציות העמוקות של התורמים. הסברתי שתורמים לא מחפשים רק "לתת", הם מחפשים להיות חלק ממשהו גדול יותר, להשאיר חותם משמעותי בעולם. וזה הרגע שבו שני הארגונים האלה הבינו שיש להם הרבה יותר במשותף ממה שהם חשבו.

הסולם הדינמי: איך התרומה הקטנה הפכה לפרויקט ענק

במקום להתחרות על אותם תורמים, הם החליטו לשלב כוחות. "אור לתקווה" הציע ל"טכנולוגיה למען הקהילה" להשתמש בניסיון הרב שלהם בתחום החינוך כדי לפתח אפליקציה חינוכית חדשנית. "טכנולוגיה למען הקהילה" הביא את הידע הטכנולוגי והיצירתיות, וביחד הם בנו משהו שלא היה אפשרי לבד.

הם התחילו בקטן – פרויקט פיילוט מצומצם שמומן על ידי תרומה של 50,000 ש"ח. אבל מהר מאוד הם הבינו שיש להם פה משהו גדול. האפליקציה זכתה להצלחה עצומה, והתורמים התחילו לראות את הפוטנציאל האמיתי של שיתוף הפעולה הזה.

אני זוכר את הפגישה עם התורם הגדול, מר כהן, שבמשך שנים תרם רק ל"אור לתקווה". הוא הגיע סקפטי, אבל אחרי שראה את ההדגמה של האפליקציה, הוא פשוט נדהם. הוא אמר לי: "נועם, אף פעם לא חשבתי שתחום החינוך והטכנולוגיה יכולים להתחבר בצורה כזאת. אתם באמת עושים משהו מיוחד".

הקול הפנימי המשולב: איך ידעתי שזה עובד

הוא תרם מיליון ש"ח, וזה היה רק ההתחלה.

('הוא משתמש במילה 'מיוחד' במקום 'חשוב', חשבתי לעצמי. זה סימן שהוא רוצה לראות השפעה קונקרטית, לא רק הצהרות כלליות.').

"אני יודע שאתם מחפשים פתרונות בני קיימא," אמרתי מיד. "אשמח לשלוח לך מצגת מפורטת על החזון שלנו לעתיד, וגם ניתוח השפעה מפורט מהשטח."

מפה רגשית של תורם: ההבנה שהכפילה את התוצאות

הצלחנו לגייס עוד מיליוני שקלים, והאפליקציה הגיעה לעשרות אלפי ילדים ברחבי הארץ. אבל השינוי האמיתי היה בתפיסה של הארגונים עצמם. הם הבינו שהם לא צריכים להתחרות, הם יכולים לשתף פעולה ולגדול ביחד.

כמובן, לא הכל היה ורוד. היו קשיים, חילוקי דעות, ורגעים של תסכול. אבל הם למדו להתגבר על המכשולים, לתקשר בצורה פתוחה וכנה, ולהתמקד במטרה המשותפת.

מה שלמדתי באמת הוא שחוסר בהירות של איך עושים שיתוף פעולה בין ארגונים הוא לא הבעיה העיקרית. הפחד העמוק יותר שצריך להתמודד איתו הוא הפחד לאבד שליטה, את הדרך המוכרת. את מה שתמיד עבד. לכן, הבנה של המניעים הרגשיים, המפה הרגשית של תורם ושל הארגון, הכרחית להצלחה של כל מיזם.

הצעד האלגנטי: איך הפכנו את השותפות הזאת למודל

השותפות בין "אור לתקווה" ו"טכנולוגיה למען הקהילה" הפכה למודל לחיקוי. ארגונים אחרים התחילו לראות את היתרונות של שיתוף פעולה, והתחילו ליצור שותפויות דומות. כך, לאט לאט, התחילה להיווצר מהפכה של ממש.

מהפכה שבה ארגונים לא מתחרים על משאבים מוגבלים, אלא יוצרים משאבים חדשים ביחד. מהפכה שבה התורמים רואים את הפוטנציאל האמיתי של השקעה חברתית, ומבינים שהם יכולים להשפיע בצורה משמעותית יותר על העולם. מהפכה שבה המגזר השלישי הופך להיות כוח משמעותי וחזק יותר בחברה הישראלית.

ההקשבה השלישית: לשמוע מה שלא נאמר

השינוי הזה לא קרה בן לילה. הוא דרש הרבה עבודה קשה, הרבה אמונה, והרבה נחישות. אבל בסופו של דבר, הוא הוכיח ששיתוף פעולה יכול ליצור ניסים.

עכשיו, כשאתה קורא את השורות האלה, אני רוצה לשאול אותך: מה אתה יכול לעשות כדי לקדם את השותפות בין הארגונים שלך? איזה צעדים אתה יכול לנקוט כדי ליצור משהו גדול יותר?

כי בסופו של דבר, המהפכה הזאת תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו. כל אחד יכול לתרום את חלקו, כל אחד יכול ליצור שינוי. ואם נעבוד ביחד, נוכל להפוך את העולם למקום טוב יותר.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

---

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מלווה ארגונים ללא מטרות רווח ומסייע להם לממש את הפוטנציאל שלהם. אני משלב ניסיון מעשי רב שנים עם ידע תיאורטי מעמיק, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". אני מאמין שלכל ארגון יש את היכולת להשפיע על העולם, ואני כאן כדי לעזור להם לעשות זאת.

A person building a complex fundraising structure like a rocket ship in their backyard, representing the challenges and ambition of creating a development department from scratch.
Featured

מחלקת פיתוח משאבים מאפס: מסע של 18 חודשים לתשתית גיוס עצמאית

כיצד להקים מחלקת פיתוח משאבים מאפס? נועם אבירי חושף את המסע בן 18 החודשים לבניית תשתית גיוס עצמאית, עם תובנות ולקחים מהשטח.

הקמת מחלקת פיתוח משאבים מאפס היא כמו לצאת למסע בן 18 חודשים לבניית ספינת חלל בחצר האחורית. נשמע מטורף? אולי. אבל כשאין ברירה, כשחייבים להבטיח את עתיד הארגון, כשכל שקל חשוב – אין זמן לפחד. הייתי שם. ראיתי את זה קורה. הייתי צריך להוביל את זה בעצמי.

אני נועם אבירי, ואתם יודעים שאני לא חוסך במילים. אספר לכם את האמת על מה שבאמת קורה כשמקימים מחלקת גיוס כספים מאפס. זה לא רק לבנות תשתית – זה לבנות תרבות, זה לשנות תפיסה, זה לגרום לאנשים להאמין שמגיע להם להצליח.

ההתחלה: אוקיינוס של חוסר וודאות

התמונה הייתה ברורה: ארגון מדהים, עושה עבודת קודש, אבל התקציב תמיד על הקצה. גיוס כספים היה בעיקר פרויקט צדדי של המנכ"לית המסורה, אבל זה פשוט לא הספיק. ההחלטה נפלה: מחלקת גיוס כספים עצמאית חייבת לקום.

אני זוכר את הפגישה הראשונה עם המנכ"לית. היא הייתה נחושה, אבל גם מודאגת. "נועם, אין לנו ניסיון, אין לנו רשימות תורמים, ואין לנו תקציב להשקיע. אתה חושב שזה אפשרי?"

בלב חשבתי: "אוי ואבוי, נכנסתי לזה". אבל בקול אמרתי: "אפשרי? לא רק אפשרי, אנחנו נבנה משהו מדהים".

השלב הראשון: מיפוי השטח והגדרת ה"למה"

הטעות הנפוצה ביותר היא לרוץ קדימה ולנסות לגייס כסף לפני שמבינים מה בעצם רוצים להשיג. לפני שבכלל פונים לתורם, צריך לענות על השאלות הבאות:

  • מה הייעוד האמיתי של הארגון? מה החותם שאנחנו רוצים להשאיר בעולם?
  • מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר? סיפור אותנטי, מרגש, שגורם לאנשים להזדהות.
  • מי קהל היעד שלנו? מי הם האנשים שהכי סביר שיתחברו למשימה שלנו?

עבדנו קשה כדי להגדיר את ה"למה" שלנו. הבנו שאנחנו לא רק מגייסים כסף – אנחנו מגייסים שותפים למסע, אנשים שרוצים להיות חלק משינוי אמיתי.

השלב השני: בניית צוות מנצח – יותר חשוב מהכסף עצמו

גיוס כספים הוא משחק של אנשים. בלי צוות מסור, מוכשר ומחובר למשימה, שום תשתית לא תעזור. אבל איך מגייסים צוות כשאין כסף? כאן נכנס לתמונה כוח השכנוע, התשוקה והחזון.

חיפשנו אנשים עם:

  • תשוקה למטרה: אנשים שמאמינים במה שאנחנו עושים ומוכנים להילחם על זה.
  • כישורים בין-אישיים מעולים: גיוס כספים זה קודם כל מערכות יחסים.
  • יכולת למידה מהירה: התחום משתנה כל הזמן, צריך להיות פתוחים ללמוד דברים חדשים.

הפתעה: גייסנו כמה מתנדבים מדהימים עם רקע בגיוס כספים שפשוט רצו לתרום מזמנם. הם היו הנשמה של המחלקה בתחילת הדרך.

השלב השלישי: בניית תשתית – מהמינימום ההכרחי למקסימום יעילות

לא צריך מערכות מתוחכמות ויקרות כדי להתחיל. התחלנו עם:

  • טבלת אקסל: לניהול תורמים, מעקב אחרי פניות ורישום תרומות.
  • CRM חינמי: פלטפורמה לניהול קשרי לקוחות (למשל, HubSpot).
  • אתר אינטרנט בסיסי: עם מידע על הארגון ואפשרות לתרומה מקוונת.
  • רשתות חברתיות: לסיפור סיפורים ולגיוס תמיכה.

ההשקעה העיקרית הייתה בזמן – זמן להכיר תורמים, זמן לבנות מערכות יחסים, זמן לספר את הסיפור שלנו שוב ושוב.

השלב הרביעי: גיוס כספים – לא רק לבקש, לתת ערך

גיוס כספים זה לא רק לבקש כסף. זה להציע לתורמים הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול יותר, להשפיע על העולם, לעשות טוב.

התחלנו עם:

  • פגישות אישיות: להכיר תורמים פוטנציאליים ולספר להם על הארגון.
  • קמפיינים מקוונים: לגייס תרומות קטנות מרשתות חברתיות.
  • אירועי גיוס כספים קטנים: ליצור קהילה סביב הארגון.

אחת התובנות הכי חשובות: תורמים רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי. הקפדנו לעדכן אותם באופן שוטף על ההישגים שלנו ועל ההשפעה של התרומות שלהם.

השלב החמישי: בניית מערכות יחסים – הנכס הכי יקר

בניית מערכות יחסים עם תורמים היא כמו טיפוח גינה – צריך להשקיע, לטפל, להשקות, ולראות את הצמחים גדלים.

הקפדנו על:

  • תקשורת שוטפת: לעדכן תורמים על ההישגים שלנו, להזמין אותם לאירועים, להודות להם על התמיכה.
  • הכרה אישית: לזכור את השמות שלהם, את תחומי העניין שלהם, את הסיבות שהם תורמים לנו.
  • הערכה כנה: להראות לתורמים שאנחנו מעריכים את התמיכה שלהם מכל הלב.

אחת ההצלחות הגדולות שלנו הייתה תורם שתרם סכום צנוע בתחילת הדרך, אבל התרשם מהיחס האישי והפך לתורם קבוע ותומך נלהב.

השלב השישי: מדידה, ניתוח ושיפור – אין קיצורי דרך

גיוס כספים הוא לא עניין של מזל, אלא של עבודה קשה, מדידה, ניתוח ושיפור מתמיד.

עקבנו אחרי:

  • מספר התרומות: כמה כסף גייסנו?
  • גודל ממוצע של תרומה: כמה כסף כל תורם תורם בממוצע?
  • עלות גיוס תרומה: כמה עולה לנו לגייס שקל אחד?
  • שיעור שימור תורמים: כמה תורמים חוזרים לתרום שוב?

ניתוח הנתונים עזר לנו להבין מה עובד ומה לא, ולבצע שינויים בהתאם.

ההתפכחות: הכישלונות שלימדו אותי הכי הרבה

לא הכל היה ורוד. היו גם כישלונות. פגישות שלא צלחו, קמפיינים שלא הצליחו להרים, תורמים שאכזבו. אבל דווקא הכישלונות האלה לימדו אותי הכי הרבה.

למדתי ש:

  • דחייה היא חלק מהמשחק: לא כל תורם יסכים לתרום, וזה בסדר.
  • חשוב ללמוד מהטעויות: לנתח מה השתבש ולנסות לשפר בפעם הבאה.
  • התמדה היא המפתח: לא לוותר גם כשקשה.

התובנות העיקריות: מה שלמדתי בדרך הקשה

  • גיוס כספים זה קודם כל מערכות יחסים, אחר כך כסף.
  • הסיפור שלכם הוא הנכס הכי גדול שלכם.
  • צוות חזק הוא קריטי להצלחה.
  • מדידה, ניתוח ושיפור הם חובה.
  • כישלונות הם חלק מהדרך להצלחה.
  • האותנטיות היא המפתח לבניית אמון.

היום: גיוס עצמאי וגאה

אחרי 18 חודשים של עבודה קשה, הקמנו מחלקת פיתוח משאבים עצמאית, מתפקדת ומצליחה. היא לא רק מגייסת כסף, היא גם משפיעה על הארגון כולו – מחזקת את התרבות, מעלה את המורל, ומבטיחה את העתיד.

אבל המסע לא נגמר כאן. גיוס כספים הוא כמו רכיבה על אופניים – אם מפסיקים לדווש, נופלים.

השאלה שנשארת איתי: איך אתם הופכים את הארגון שלכם למגנט לתורמים?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני מזמין אתכם להצטרף אלי למסע הזה – יחד נבנה עתיד טוב יותר לארגונים שלכם ולעולם כולו. רוצים להתייעץ? אני כאן.

A group of people from different organizations standing together, symbolizing a strong coalition, with the words Stronger Together above them.
Featured

הרשת מאחורי הרשת: כיצד יצרנו קואליציית ארגונים שכוחה גדול מסכום חלקיהם

גלו כיצד יצרנו קואליציית ארגונים ללא מטרות רווח, הגדולה מסכום חלקיה, ומה למדנו על גיוס כספים, מערכות יחסים ותורמים. טיפים ושיטות מנועם אבירי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. עשרות מיילים חיכו לי בתיבה, רובם מקולגות מותשים מארגונים קטנים, נאבקים לשרוד. "נועם, אנחנו קורסים", כתבה לי שרון, מנכ"לית של עמותה הפועלת למען ילדים בסיכון. "אין לנו משאבים, אין לנו קשרים, ואנחנו מתחרים אחד בשני על אותם תורמים מעטים". באותו רגע הבנתי שהפתרון אינו בעוד קמפיין גיוס כספים מוצלח, אלא בשינוי פרדיגמה: יצירת קואליציה חזקה של ארגונים הפועלים יחד, כוחם גדול מסכום חלקיהם. והיום, אני רוצה לשתף אתכם איך עשינו את זה, ומה למדתי בדרך, כולל הטעויות הכואבות שמהן צמח הפתרון.

אבל לפני שאמשיך, חשוב שתכירו אותי קצת יותר: אני נועם אבירי, מגייס כספים כ-15 שנים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. עבדתי עם מאות ארגונים, גדולים כקטנים, וראיתי מקרוב את האתגרים הייחודיים שלהם. אני מאמין בכל ליבי שגיוס כספים אינו רק מקצוע, אלא שליחות - הזדמנות לשנות את העולם לטובה.

מ"תחרות קניבלית" לשיתוף פעולה מנצח: המסע אל הקואליציה

האמת הכואבת היא שרבים מהארגונים הקטנים נאבקים על אותם משאבים מצומצמים, מה שיוצר תחרות עזה, לעיתים קניבלית. זה פוגע ביכולתם להשפיע, ומבזבז אנרגיה יקרה. אז איך משנים את המשוואה?

1. זיהוי נקודות השקה:

הצעד הראשון הוא למצוא את המכנה המשותף בין הארגונים. מהם התחומים שבהם יש חפיפה? מהם הערכים שמחברים אותם? במקרה שלנו, כולם פעלו למען רווחת ילדים, אבל כל אחד התמקד בנישה אחרת: חינוך, בריאות, או רווחה. זיהינו שאם נפעל יחד, נוכל להציע פתרון הוליסטי יותר.

2. בניית אמון:

זה אולי השלב הקשה ביותר. ארגונים רגילים לפעול לבד, ולשמור על הקלפים קרוב לחזה. כדי לבנות אמון, יצרנו מפגשים לא פורמליים, בהם המנכ"לים יכלו להכיר אחד את השני, לשתף את האתגרים שלהם, ולמצוא פתרונות יחד. גיליתי שהאמון נוצר דווקא ברגעים הפגיעים, כשאנשים הסכימו להודות בחולשות שלהם.

3. יצירת מבנה משותף:

הקמנו "וועדת היגוי" משותפת, שבה ישבו נציגים מכל הארגונים. הוועדה הייתה אחראית על קבלת החלטות אסטרטגיות, תיאום פעולות, וגיוס כספים משותף. זה דרש הרבה פשרות וגמישות, אבל אפשר לכל אחד מהארגונים לשמור על האוטונומיה שלו, תוך כדי ניצול היתרונות של פעולה משותפת.

4. קמפיין גיוס כספים משותף:

החלטנו להשיק קמפיין גיוס כספים משותף, שמציג את הסיפור השלם של הילדים שאנחנו עוזרים להם. במקום להתחרות על תשומת הלב של התורמים, הצענו להם הזדמנות לתרום לפתרון מקיף יותר. והתוצאות? פשוט מדהימות. הצלחנו לגייס פי שלושה יותר כסף ממה שכל ארגון היה מצליח לגייס לבד.

"שיטת הסולם הדינמי": איך הפכנו תורמים מזדמנים לתורמים משמעותיים

אחד הדברים שלמדתי במהלך המסע הזה, הוא חשיבות הטיפוח של מערכות יחסים עם תורמים. רבים מהארגונים מתמקדים בגיוס תרומות חדשות, ושוכחים לטפח את התורמים הקיימים. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" – מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות התרומה, יצירת מחויבות גדולה יותר.

מה זה אומר בפועל?

  • מדרגה 1: תורם מזדמן – תורם פעם אחת, בסכום קטן.
  • מדרגה 2: תורם קבוע – תורם מדי חודש, בסכום קבוע.
  • מדרגה 3: תורם משמעותי – תורם סכום גדול יותר, ומעורב יותר בפעילות הארגון.
  • מדרגה 4: שותף אסטרטגי – תורם משמעותי, ושותף פעיל בקבלת החלטות אסטרטגיות.

המטרה היא להעלות כל תורם בסולם הזה, צעד אחר צעד. איך עושים את זה? באמצעות תקשורת אישית, הזמנות לאירועים, שיתוף בסיפורי הצלחה, והצעת דרכים נוספות לתרום (מלבד כסף).

"המפה הרגשית של התורם": למה תורמים תורמים, ואיך זה עוזר לגייס יותר כסף

בבסיס גיוס הכספים עומדת פסיכולוגיה מורכבת. תורמים אינם תורמים רק מסיבות רציונליות, אלא גם מסיבות רגשיות. הבנתי שלכל תורם יש "מפה רגשית" ייחודית – סט של ערכים, אמונות, וחוויות שמעצבות את החלטות התרומה שלו.

יצרתי את "המפה הרגשית של התורם" – כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים. הכלי מבוסס על שאלות מפתח שמטרתן לחשוף את הערכים המרכזיים של התורם, את הסיפור האישי שלו, ואת החיבור שלו למטרה של הארגון. לדוגמה, גיליתי שתורמת ותיקה תורמת לארגון שלנו כי היא עצמה גדלה במשפחה מצוקה, ורוצה להבטיח שלילדים אחרים תהיה הזדמנות טובה יותר.

"העומק שמתחת לעומק": הלקח שלמדתי

המסע הזה לימד אותי שיעור חשוב על "העומק שמתחת לעומק". גיוס כספים אינו רק על כסף, הוא על מערכות יחסים, אמון, ושיתוף פעולה. כשבנינו קואליציה חזקה של ארגונים, לא רק גייסנו יותר כסף, אלא גם יצרנו קהילה של אנשים שאכפת להם, ורוצים לשנות את העולם.

אז הנה השאלה שאני משאיר אתכם איתה: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות היום כדי לבנות מערכת יחסים חזקה יותר עם תורם, או עם ארגון אחר בתחום שלכם? זכרו, הכוח נמצא ברשת – ברשת האנושית, ברשת הקשרים, וברשת הערכים שמחברת אותנו יחד.

A screenshot from a heartwarming mini-documentary showcasing the impact of charitable donations.
Featured

המיני-דוקו שהמיס את ליבם: איך סרטון פשוט הפך למנוע גיוס כספים אפקטיבי

גלו איך מיני-דוקו פשוט הפך למנוע גיוס כספים אפקטיבי! נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות מאחורי סרטון מצליח ונותן טיפים מעשיים.

כמה פעמים קרה לכם שישבתם מול המסך, צפיתם בסרטון קצר, והרגשתם צורך עז לתרום? זה בדיוק מה שקרה לאלפי אנשים כשארגון קטן, שעד אז נאבק לגייס תרומות, שחרר מיני-דוקו פשוט ונוגע ללב. אבל מה הפך את הסרטון הזה למכונת גיוס כספים משומנת? ואיך אתם יכולים לשחזר את ההצלחה הזו?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, ראיתי הכל. מאירועי גאלה נוצצים ועד קמפיינים דיגיטליים מתוחכמים. אבל דווקא הסרטון הזה, הפשוט לכאורה, לימד אותי שיעור חשוב על מה באמת מניע אנשים לתרום.

מה הסוד? זה לא מה שאתם חושבים

לפני שנצלול לטקטיקות, חשוב להבין את העומק שמתחת לעומק. זה לא עניין של תקציב הפקה מטורף או כוכב קולנוע מוכר. זה עניין של אותנטיות, של חיבור רגשי אמיתי, ושל סיפור שנוגע בלב.

אבל רגע, זה לא מספיק. כי ראיתי המון סרטונים מרגשים שלא הניבו כלום. אז מה בכל זאת קרה שם?

1. "עדשת המיקרוסקופ": פירוק רגעים קריטיים

בואו נסתכל מקרוב על אחד הרגעים בסרטון. אישה מבוגרת, ניצולת שואה, מספרת על הילדות שלה, על איך ארגון הסיוע הזה הציל את חייה. היא לא מדברת על כסף או על מספרים. היא מדברת על תקווה, על אנושיות, על החמלה שקיבלה ברגע הכי קשה בחייה.

שים לב לשנייה הזו: היא מסיימת את הסיפור שלה, מביטה ישירות למצלמה, ואומרת בשקט: "אני חייבת להם את החיים שלי". זה היה הרגע ששבר את הסכר. זה היה הרגע בו אנשים הבינו שמדובר במשהו אמיתי, שמדובר בסיפור אמיתי, ושמדובר בהזדמנות אמיתית לעשות טוב.

2. "הקול הפנימי המשולב": מה חשבתי מול מה שאמרתי

כשצפיתי בסרטון בפעם הראשונה, ה"קול הפנימי" שלי לחש: "נו, יופי, עוד סרטון תדמיתי מרגש". אבל ככל שהסרטון התקדם, הרגשתי משהו שונה. זה לא היה עוד סרטון תדמית. זה היה חלון הצצה לנשמה של הארגון, למשמעות האמיתית של העבודה שלהם.

"כמה תעלה ההפקה הזו?", שאלתי את עצמי. (בראשי חשבתי: אם הייתי צריך לייצר סרטון כזה, הייתי חושב על תקציב של לפחות 50 אלף ש"ח.)

"זה לא משנה", עניתי לעצמי מיד. הערך כאן עולה עשרות מונים."

3. "פרקטל המשמעות": מהספציפי לכללי

הסרטון הזה לא היה רק על אישה אחת, או על ארגון סיוע אחד. הוא היה על משהו גדול יותר. הוא היה על הכוח של האנושיות, על החובה שלנו לדאוג לאחר, על המשמעות של נתינה.

השיחה הזו עם ניצולת השואה אינה רק על תרומה לארגון ספציפי. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתקשר את הערך האמיתי של העבודה שלנו, את ההשפעה האמיתית שאנחנו יוצרים בעולם.

מה עושים מפה? הצעדים המעשיים

אוקיי, אז הבנו את התיאוריה. אבל איך מתרגמים את זה למעשים?

  • מצאו את הסיפור האמיתי: אל תנסו לייצר סיפור. תמצאו את הסיפור האמיתי, את הסיפור שמרגש אתכם, את הסיפור שגורם לכם להזיל דמעה.
  • היו אותנטיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תהיו אותנטיים, תהיו אמיתיים, תהיו פגיעים.
  • התמקדו בהשפעה: אל תדברו על כסף, תדברו על ההשפעה. תסבירו איך התרומה שלהם תשנה את החיים של אנשים אחרים.

הלקח הכי חשוב שלמדתי

הכישלונות שלי בגיוס כספים לימדו אותי שיעור חשוב: גיוס כספים הוא לא עניין של טקטיקה, הוא עניין של חיבור אנושי. זה עניין של בניית מערכות יחסים, של יצירת אמון, של סיפור סיפורים.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול מצלמה, או כותבים מייל לתורם פוטנציאלי, תזכרו את המיני-דוקו הזה. תזכרו את הכוח של האותנטיות, את הכוח של החיבור האנושי, ואת הכוח של הסיפור האמיתי.

היועץ והמנטור נועם אבירי

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הגישה שלי לגיוס כספים משלבת ידע ותובנות ממומחים עולמיים בתחום, אסכולות פסיכולוגיות, עולם העסקי ותחומים נוספים. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי", "מודל המעגלים המתרחבים" ו"המפה הרגשית של התורם".

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות סיפורי הצלחה או כישלון מהקמפיינים שלכם - בואו נלמד אחד מהשני!

A diverse group of people sitting around a table, engaged in a discussion about fundraising strategy.
Featured

מסביב לשולחן: כיצד ועד מנהל אקטיבי הכפיל את תקציב הגיוס תוך שנה

כיצד ועד מנהל אקטיבי יכול להכפיל את תקציב הגיוס שלך? גילויים מפתיעים וצעדים מעשיים לשינוי התפיסה, מאת נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

הדלת נסגרה בעדינות אחרי היו"ר, אבל האוויר בחדר הישיבות נשאר דחוס. רק לפני שעה, הציגו בפני הוועד את התחזית: קיפאון. תקציב הגיוס תקוע, היעדים לא מושגים. שמעתי את הקול הפנימי שלי לוחש: "זה נגמר, נועם. הם יפטרו אותך." אבל אז, מבט אחד אל הפנים המודאגות של חברי הוועד גרם לי להבין משהו חדש על הכוח האמיתי של ועד מנהל אקטיבי – כזה שמחובר לא רק לתקציב, אלא למהות. זה לא סיפור על ניצחון קל, אלא על שינוי תפיסה שהכפיל את תקציב הגיוס תוך שנה, וגם הציל את המשרה שלי.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. כבר 15 שנה אני מלווה ארגונים מכל הסוגים – מעמותות קטנות עם חלומות גדולים ועד לארגונים ארציים עם תקציבים עצומים. למדתי שמאחורי כל הצלחה עומדת עבודה קשה, אבל גם הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה של הנתינה והכוח של שיתוף פעולה אותנטי. היום, אני רוצה לחלוק אתכם את המסע שעברתי עם אותו ועד מנהל, ואת הלקחים החשובים שלמדתי.

הוועד כמחסום או מנוע צמיחה: שינוי פרספקטיבה

במשך שנים, תפסתי את הוועד המנהל כמחסום. כגוף בירוקרטי שאליו צריך "להעביר" דוחות, להצדיק כישלונות ולבקש אישורים. טעות קלאסית. כמו מנצח תזמורת שמסתכל רק על התווים במקום על הנגנים, התמקדתי באישורים ולא בפוטנציאל הטמון באנשים.

הבנתי שוועד מנהל, אם הוא מגויס נכון, יכול להיות מנוע צמיחה אדיר לגיוס כספים. הוא יכול להרחיב את מעגל התורמים, לפתוח דלתות, לספק ידע ומומחיות, ובעיקר – להוות שגריר נאמן של הארגון.

אבל כדי שזה יקרה, צריך לשנות את הגישה הבסיסית. לא עוד "דיווח", אלא "שותפות". לא עוד "בקשת אישור", אלא "יצירת ערך משותף".

"שיטת המראה המנטלית": להבין מה הוועד באמת רוצה

רגע לפני הפגישה הבאה עם הוועד, ישבתי שעות וניסיתי להבין מה הם באמת רוצים. לא רק הצלחה בגיוס כספים, אלא גם:

  • גאווה: להיות חלק ממשהו משמעותי, לראות את הארגון מצליח.
  • השפעה: להרגיש שהם תורמים באופן פעיל לצמיחה של הארגון.
  • ערך: ללמוד, להתפתח ולהרחיב את הידע והקשרים שלהם.

פיתחתי את מה שאני קורא לו "שיטת המראה המנטלית" – טכניקה שבה אני מנסה לראות את הארגון דרך העיניים של חברי הוועד, להבין את המוטיבציות שלהם ולמצוא דרכים לספק אותן.

בפגישה הבאה, במקום להציג דוחות, התחלתי לספר סיפורים. סיפורים על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות הארגון, סיפורים על הצלחות קטנות וגדולות, סיפורים שגרמו לחברי הוועד להרגיש גאווה והשראה.

מהסיפורים למעשים: שלושה צעדים להכפלת התקציב

אחרי שהצלחתי ליצור חיבור רגשי עם הוועד, עברנו לשלב המעשי. יישמנו שלושה צעדים פשוטים אבל אפקטיביים:

1. מיפוי קשרים: כל חבר ועד התבקש למפות את רשת הקשרים שלו ולזהות אנשים או ארגונים שיכולים לתרום לארגון. יצרנו טבלה מסודרת עם שמות, תפקידים, תחומי עניין והערכת פוטנציאל תרומה.

2. פגישות אישיות: חברי הוועד התנדבו לקיים פגישות אישיות עם תורמים פוטנציאליים, בליווי שלי. המטרה לא הייתה לבקש כסף ישירות, אלא לספר על הארגון, ליצור קשר אישי ולזהות נקודות חיבור.

3. מעקב והערכה: יצרנו מערכת מעקב מסודרת אחר הפגישות, התרומות והקשרים שנוצרו. כל חודש, הוצג בפני הוועד דוח התקדמות מפורט, עם ניתוח של הנתונים והמלצות לשיפור.

התוצאות היו מדהימות. תוך שנה, הכפלנו את תקציב הגיוס. אבל יותר חשוב מכך, יצרנו ועד מנהל אקטיבי, מעורב ומחובר, שרואה את עצמו כשותף מלא להצלחת הארגון.

"העומק שמתחת לעומק": לקחים להמשך הדרך

המסע הזה לימד אותי כמה לקחים חשובים:

  • הפסיכולוגיה של הנתינה: אנשים תורמים לא רק בגלל שהם רוצים לעשות טוב, אלא גם בגלל שהם רוצים להרגיש טוב עם עצמם.
  • הכוח של שיתוף פעולה: ועד מנהל אקטיבי יכול להיות נכס אדיר לגיוס כספים, אם יודעים לגייס אותו נכון.
  • החשיבות של סיפור: סיפורים אישיים מרגשים יותר מכל נתון או סטטיסטיקה.

אני מזמין אתכם לחשוב: איזה צעד אחד אתם יכולים לעשות כבר מחר כדי להפוך את הוועד המנהל שלכם ממחסום למנוע צמיחה? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני מלווה ארגונים מכל הסוגים – מעמותות קטנות עם חלומות גדולים ועד לארגונים ארציים עם תקציבים עצומים – ומסייע להם להשיג את היעדים שלהם. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ואת "מודל המעגלים המתרחבים", שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.