A fundraising expert listening intently to a potential donor during a meeting, symbolizing deep listening and understanding the donors true motivations.
Featured

חיישני שינוי בסביבת הגיוס: איך פיתחנו נקודות מפנה אסטרטגיות

גלו איך לפתח חיישנים לשינויים בסביבת הגיוס ולזהות נקודות מפנה אסטרטגיות. טיפים וטכניקות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האוויר סביבי נעשה דליל. זה קרה בפגישה עם ועד מנהל של ארגון ותיק, ארגון שתמיד ידע לגייס כספים, אבל פתאום – משהו השתנה. הם לא הבינו את השפה החדשה, את הדיגיטל, את השינויים הדמוגרפיים בקרב התורמים. הרגשתי את זה כבדות, את הפער בין העולם שהם הכירו לבין המציאות המתהווה. בדיוק ברגע הזה הבנתי: כדי לשרוד, אנחנו חייבים לפתח חיישנים שיזהו את נקודות המפנה האסטרטגיות בגיוס הכספים – לפני שהן מכות בנו.

שלום, כאן נועם אבירי. אחרי שנים של עבודה בשטח, מול תורמים, מנכ"לים וצוותי גיוס, למדתי דבר אחד: גיוס כספים הוא לא סטטי, הוא דינמי כמו טבע, משתנה ללא הרף. ואם לא נדע לזהות את השינויים האלה בזמן, נמצא את עצמנו מאחור, נאבקים על משאבים דלים.

אבל איך עושים את זה בפועל? איך מפתחים את החיישנים האלה? זה לא מספיק לקרוא חדשות או לעקוב אחרי טרנדים. צריך לפתח חוש, אינטואיציה מגובה בנתונים, ואת זה אני הולך ללמד אתכם.

האזנה העמוקה: למה התורמים שלך באמת מתכוונים?

רובנו מקשיבים לתורמים שלנו. אנחנו שומעים את מה שהם אומרים על הפרויקטים, על הצרכים, על הערכים שלהם. אבל האזנה אמיתית, "ההקשבה השלישית" שאני מדבר עליה תמיד, היא להקשיב למה שהם לא אומרים. לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הקטנים שמגלים את המוטיבציות האמיתיות שלהם.

לדוגמה: תורם שאומר "אני אוהב את הארגון שלכם" זה נחמד. אבל תורם שמספר סיפור אישי על איך הארגון שלכם שינה את חייו או את חיי משפחתו – זה משהו אחר לגמרי. זו נקודת מפנה, רגע שבו אתם מבינים שיש כאן חיבור אמיתי, רגשי, עמוק.

מיפוי המשתנים: מה באמת משפיע על החלטות התרומה?

פיתחתי כלי שנקרא "המפה הרגשית של התורם". זה לא סקר רגיל, אלא תהליך מעמיק שמטרתו לזהות את המניעים העמוקים ביותר של התורם – מה גורם לו להרגיש טוב, מה מעורר בו אמפתיה, מה גורם לו להרגיש שהוא עושה שינוי אמיתי בעולם.

זה יכול להיות דברים לא צפויים: תורם אחד תרם לנו כי הוא הרגיש שאנחנו מכבדים אותו באמת, תורמת אחרת תרמה לנו כי היא רצתה להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. המפה הרגשית עוזרת לנו לפצח את הקוד, להבין מה באמת חשוב לתורם, ואז להתאים את המסרים והפניות שלנו בהתאם.

הניסוי המתמיד: למה אסור להפסיק לנסות דברים חדשים?

בעולם הגיוס, מה שעבד אתמול לא בהכרח יעבוד מחר. הטכנולוגיה משתנה, הדורות מתחלפים, והתורמים נעשים יותר ויותר מתוחכמים. לכן, אנחנו חייבים להיות כל הזמן בניסוי, לנסות דברים חדשים, לבדוק מה עובד ומה לא, ולהתאים את האסטרטגיה שלנו בהתאם.

אחת המתודולוגיות שלי היא "שיטת הסולם הדינמי" - לכל תורם פוטנציאלי אנחנו בונים סולם שונה, ומטפסים בו בהדרגה, בוחנים בכל שלב מה עובד הכי טוב. האם הוא מגיב טוב יותר לפניות אישיות או למיילים קצרים? האם הוא מעדיף אירועים אינטימיים או כנסים גדולים? האם הוא מוכן לתרום יותר אם נספר לו סיפור ספציפי או אם נציג לו נתונים סטטיסטיים?

הכל שאלה של ניסוי וטעייה, של למידה מתמדת, של מוכנות להשתנות ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה.

החוסן המנטלי: איך לא לתת לדחייה להרוס לך את היום?

אני לא אשקר לכם, גיוס כספים יכול להיות קשה, מתסכל, ומלא בדחיות. ולפעמים, נדמה שהסביבה משתנה לרעתנו, שהתורמים נעשים קשוחים יותר, שהמשאבים נעשים דלים יותר.

אבל כאן נכנס לתמונה הצד המנטלי. היכולת לשמור על אופטימיות, לא לתת לדחייה להרוס לך את היום, ללמוד מהכישלונות, ולהמשיך הלאה. פיתחתי את "שיטת המראה המנטלית" - טכניקה פשוטה שלוקחת 5 דקות בבוקר, ומשנה את כל הגישה שלך ליום שלם. הדבר הכי חשוב הוא לזכור למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, את המשמעות האמיתית של העבודה שלנו.

אז מה הלאה?

הסביבה משתנה, והיא תמשיך להשתנות. אבל אם נדע לפתח את החיישנים הנכונים, להקשיב לעומק, למפות את המשתנים, להתנסות כל הזמן, ולשמור על חוסן מנטלי, נוכל לא רק לשרוד, אלא גם לשגשג.

אני מזמין אתכם לחשוב: אילו "חיישנים" אתם צריכים לפתח בארגון שלכם? אילו שינויים אתם צריכים לעשות כדי להישאר רלוונטיים? ואילו צעדים אתם יכולים לנקוט כבר היום כדי להקדים את השינוי הבא?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A person thoughtfully selecting technology on a screen, representing strategic planning in fundraising.
Featured

התכנון האסטרטגי של מערכות טכנולוגיות: איך בוחרים ומטמיעים טכנולוגיות שתומכות באסטרטגיה ארוכת הטווח בגיוס כספים?

איך לבחור ולהטמיע טכנולוגיות שתומכות באסטרטגיה ארוכת הטווח בגיוס כספים? נועם אבירי משתף בטיפים ולקחים מניסיונו.

היי חברים, נועם אבירי כאן. רציתי לשתף אתכם בתהליך קבלת ההחלטות הטכנולוגיות בארגונים ללא מטרות רווח. זה נושא שרבים מתחבטים בו, ולא פעם מוצאים את עצמם מבזבזים משאבים יקרים על פתרונות לא מתאימים. אספר לכם על מקרה שקרה לי אישית, ואיך למדתי ממנו לקח חשוב.

כמה שנים אחורה, הייתי מעורב בפרויקט גדול של הקמת מערכת CRM חדשה בארגון גדול. הבחירה הייתה מורכבת, עם אינספור אפשרויות. בסופו של דבר, בחרנו במערכת שנראתה הכי "נוצצת" והכי מתקדמת טכנולוגית. מהר מאוד גילינו שהמערכת מורכבת מדי לצוות שלנו, דורשת הכשרה אינטנסיבית ומשאבים שלא היו לנו, ובסופו של דבר כמעט ולא נעשה בה שימוש. כישלון מהדהד.

אבל מהכישלון הזה צמח משהו חשוב. הבנתי שבתכנון אסטרטגי של מערכות טכנולוגיות, היופי החיצוני והפונקציות הנוצצות הן הדבר האחרון שצריך להסתכל עליו. הדבר הראשון הוא האסטרטגיה ארוכת הטווח של הארגון.

העומק שמתחת לעומק: איך בוחרים טכנולוגיה שתשרת את החזון שלכם?

אז איך עושים את זה נכון? הנה כמה עקרונות מנחים שאני משתמש בהם בעבודה שלי, ושאני ממליץ עליהם לכל מי שעוסק בגיוס כספים:

1. הגדירו את ה"למה" לפני ה"איך": לפני שאתם בכלל מתחילים לבחון מערכות, תשאלו את עצמכם: מה המטרות העסקיות שלנו? מה אנחנו רוצים להשיג באמצעות הטכנולוגיה? האם אנחנו רוצים לשפר את שימור התורמים, להגדיל את מספר התרומות, או לייעל את תהליכי העבודה הפנימיים? ברגע שה"למה" ברור, ה"איך" הופך להיות פשוט יותר.

2. התמקדו בחוויית המשתמש: טכנולוגיה טובה היא טכנולוגיה שקל להשתמש בה. אל תתפתו למערכות מורכבות ומסובכות. בחרו במערכות אינטואיטיביות, ידידותיות למשתמש, שגם המתנדב המבוגר ביותר בארגון יוכל לתפעל אותן. אחרי הכל, הטכנולוגיה נועדה לשרת אתכם, ולא להיפך.

3. בחרו במערכת שמתאימה לתרבות הארגונית שלכם: כל ארגון הוא עולם ומלואו, עם תרבות ייחודית. בחרו במערכת טכנולוגית שתשתלב בצורה טבעית בתרבות הארגונית שלכם, שתתאים לסגנון העבודה של הצוות שלכם, ושלא תדרוש שינויים קיצוניים בהרגלים שלהם.

4. אל תפחדו להתחיל בקטן: לא חייבים לקפוץ ישר למערכת הכי יקרה והכי מורכבת. אפשר להתחיל במערכת פשוטה יותר, ולשדרג אותה בהמשך ככל שהצרכים שלכם גדלים. זכרו, צמיחה הדרגתית היא לרוב עדיפה על קפיצה גדולה מדי שעלולה להסתיים בנפילה.

5. הטמיעו את הטכנולוגיה בשלבים: גם אם בחרתם במערכת הטובה ביותר, ההטמעה שלה עלולה להיות מאתגרת. לכן, חשוב להטמיע את הטכנולוגיה בשלבים, להכשיר את הצוות, לתת להם זמן להתרגל, ולקבל מהם משוב כדי לבצע שיפורים והתאמות.

"ההקשבה השלישית": מה הטכנולוגיה באמת אומרת על הארגון שלכם?

גיוס כספים בעידן הדיגיטלי הוא אתגר מורכב, אבל הוא גם הזדמנות אדירה. הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להגיע ליותר תורמים, ליצור איתם קשר אישי יותר, ולנהל את התרומות בצורה יעילה יותר. אבל כדי שהטכנולוגיה תעבוד בשבילנו, אנחנו צריכים לבחור אותה בצורה חכמה, ולהטמיע אותה בצורה נכונה.

חשוב לזכור שטכנולוגיה היא רק כלי. הכלי הזה יכול להיות מדהים, אבל הוא לא יעבוד אם לא נדע איך להשתמש בו נכון.

ולסיום, שאלה למחשבה: איזה צעד אלגנטי אחד אתם יכולים לעשות השבוע כדי לשפר את האסטרטגיה הטכנולוגית שלכם בגיוס כספים? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. בעזרת "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" אני מסייע לארגונים לגייס יותר כספים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

A graphic illustration showing three concentric circles, representing the different layers of the fundraising model: broad outreach, cultivation of relationships, and deep, personal connections.
Featured

המודל הרב-שכבתי: איך בנינו אסטרטגיה שמשלבת גיוס רחב עם קשרים עמוקים (ומה למדתי מהכישלונות בדרך)

למדו איך לבנות אסטרטגיית גיוס כספים רב-שכבתית שמשלבת בין גיוס המונים ליצירת קשרים אישיים עמוקים עם התורמים שלכם. נועם אבירי חושף את המודל, את הכשלונות, וטיפים מעשיים לבניית ארגון חברתי חזק ויציב.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. אחרי חודשיים של עבודה אינטנסיבית, סיימתי לנתח את תוצאות הקמפיין האחרון שלנו. המספרים היו שם: גייסנו פי 3 יותר תורמים חדשים, וההכנסות גדלו ב-47%. אבל משהו הרגיש לי לא שלם. לא יכולתי לנער את התחושה שמאחורי הנתונים המרשימים מסתתר אתגר עמוק יותר: איך להפוך גיוס רחב היקף לקשרים אמיתיים ומשמעותיים עם התורמים שלנו? הרי בסופו של דבר, אנחנו לא מחפשים רק צ'קים, אלא שותפים לדרך.

כאן מתחיל סיפורו של המודל הרב-שכבתי - אסטרטגיה שפיתחנו אחרי לא מעט ניסוי וטעייה, שמשלבת בין גיוס המונים לבין בניית קשרים אישיים עמוקים. אבל לפני שאצלול לפרטים, אני רוצה לשתף אתכם בכישלון אחד שהוביל לפריצת הדרך הזו.

בגיוס הכספים הראשון שלי, ארגון שאותו ייצגתי השיג כמות נאה של תרומות חדשות. אולם, לאחר שנה בלבד, חלק גדול מהתורמים החדשים לא המשיכו לתרום. הבנתי אז שגיוס כספים הוא לא ספרינט, אלא מרתון. גיוס כספים צריך להיות כמו בניית מערכת יחסים משמעותית שבה שני הצדדים מרגישים מוערכים.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים אני מלווה ארגונים ועוזר להם לבנות אסטרטגיות גיוס כספים אפקטיביות. ראיתי ארגונים מצליחים לגייס הון באמצעות מודלים שונים, אבל תמיד חזרתי לאותו עיקרון - אנשים תורמים לאנשים, לא רק למטרות. גיוס כספים מצריך חמלה, הקשבה אמיתית ויצירת קשר אישי עם התורם.

מהו המודל הרב-שכבתי ולמה הוא נחוץ?

במציאות הדינמית של היום, ארגונים נדרשים לפעול במספר מישורים במקביל: להגיע לקהל רחב, ליצור מעורבות אישית, ולבנות נאמנות לאורך זמן. המודל הרב-שכבתי נועד לתת מענה לצורך הזה, והוא בנוי משלושה מעגלים מרכזיים:

  • המעגל החיצוני: גיוס רחב והיכרות ראשונית. כאן אנחנו מתמקדים בהגעה למספר גדול של תורמים פוטנציאליים באמצעות קמפיינים דיגיטליים, אירועי גיוס המונים, שיתופי פעולה עם גופים אחרים ועוד. המטרה היא לייצר חשיפה רחבה ולגייס תורמים חדשים לשורותינו.

דוגמה: קמפיין מימון המונים ברשתות החברתיות שמציג את פעילות הארגון בצורה מושכת ומזמינה.

  • המעגל האמצעי: טיפוח קשרים ומידע מותאם אישית. בשלב הזה, אנחנו מעמיקים את הקשר עם התורמים החדשים באמצעות תוכן מותאם אישית, עדכונים שוטפים על פעילות הארגון, הזמנות לאירועים קטנים יותר, שיחות טלפון אישיות ועוד. המטרה היא לגרום להם להרגיש חלק מהמשפחה שלנו.

דוגמה: ניוזלטר חודשי שמציג סיפורי הצלחה של אנשים שהארגון סייע להם, ומזמין את התורמים להשתתף בסקר קצר כדי ללמוד על תחומי העניין שלהם.

  • המעגל הפנימי: קשרים עמוקים ומחויבות ארוכת טווח. כאן אנחנו משקיעים את מירב המאמצים בטיפוח קשרים אישיים עמוקים עם התורמים החשובים ביותר שלנו. אנחנו מזמינים אותם לפגישות אישיות, משתפים אותם בתכניות האסטרטגיות של הארגון, מבקשים את עצתם, ומאפשרים להם לקחת חלק פעיל יותר בפעילות שלנו.

* דוגמה: ארוחת ערב אינטימית עם המנכ"ל וחברי הנהלה בכירים, בה התורמים יכולים לשאול שאלות, להביע דעות, ולהשפיע על כיוון הארגון.

איך זה עובד בפועל? שיטת הסולם הדינמי

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי היא "שיטת הסולם הדינמי", המסייעת לנו להעלות תורמים במדרגות התרומה תוך טיפוח הקשר האישי איתם. השיטה מבוססת על ההבנה שתורמים נמצאים בשלבים שונים של מעורבות ומחויבות, ועלינו להתאים את הגישה שלנו לכל שלב:

1. שלב ההיכרות: התורם נחשף לארגון שלנו בפעם הראשונה. המטרה היא ליצור רושם ראשוני חיובי ולגרום לו לרצות ללמוד עוד.

2. שלב העניין: התורם מגלה עניין בפעילות שלנו ומביע רצון לתמוך. המטרה היא לספק לו מידע רלוונטי ולעודד אותו לתרום תרומה ראשונית.

3. שלב המעורבות: התורם תורם תרומה ראשונית ומביע רצון להיות מעורב יותר. המטרה היא להעמיק את הקשר איתו ולהזמין אותו להשתתף בפעילויות נוספות של הארגון.

4. שלב המחויבות: התורם הופך לתורם קבוע ותומך משמעותי בפעילות שלנו. המטרה היא לחזק את הקשר איתו ולהפוך אותו לשגריר של הארגון.

הטעות הקריטית שכמעט עלתה לנו בהכל

אבל הסיפור לא תמיד היה ורוד. באחד הארגונים שייצגתי, ניסינו ליישם את המודל הרב-שכבתי בצורה לא נכונה. התמקדנו בגיוס המוני של תורמים חדשים, אבל הזנחנו את הטיפוח של הקשרים האישיים עם התורמים הקיימים. התוצאה הייתה אכזרית: שיעור הנטישה של התורמים עלה בצורה דרמטית, וההכנסות שלנו צנחו.

הבנתי אז את אחד השיעורים החשובים ביותר בקריירה שלי: גיוס רחב הוא חשוב, אבל הוא לא מספיק. בלי טיפוח קשרים עמוקים, אנחנו רק בונים ארמון על חול.

מפתח להצלחה: הקשבה השלישית

אחת הטכניקות החשובות ביותר בבניית קשרים עמוקים עם תורמים היא מה שאני מכנה "ההקשבה השלישית". רובנו יודעים להקשיב למה שהתורם אומר (הקשבה ראשונה), ולנסות להבין מה הוא באמת מתכוון (הקשבה שנייה). אבל ההקשבה השלישית היא היכולת להקשיב למה שהתורם לא אומר - לערכים, לצרכים, ולחלומות שמסתתרים מאחורי המילים.

  • דוגמה: תורם שמדבר על חשיבות החינוך לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, אולי בעצם מבטא את הרצון שלו להעניק לדור הבא את ההזדמנויות שלא היו לו בילדות.

כשאנחנו מצליחים להקשיב ברמה הזו, אנחנו יכולים לבנות קשרים אותנטיים ומשמעותיים עם התורמים שלנו, ולהפוך אותם לשותפים אמיתיים לדרך.

לסיכום: איזו שאלה אתם מוכנים לשאול את עצמכם היום?

המודל הרב-שכבתי הוא לא מתכון קסם, אלא מסגרת עבודה שדורשת מחשבה, יצירתיות, והתמדה. אבל אם תדעו לשלב בין גיוס רחב לבין טיפוח קשרים עמוקים, תוכלו לבנות ארגון חזק ויציב, שזוכה לתמיכה רחבה ומחויבת לאורך זמן.

אז איזו שאלה אתם מוכנים לשאול את עצמכם היום? האם אתם משקיעים מספיק מאמצים בטיפוח הקשרים האישיים עם התורמים שלכם? האם אתם מקשיבים להם באמת, או שאתם עסוקים רק בלגייס עוד כסף?

נועם אבירי הוא יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. לאורך השנים ליווה נועם עשרות ארגונים חברתיים להצלחה בגיוס כספים.

אשמח לשמוע את התגובות שלכם ולענות על שאלות. שתפו אותי בטיפים שלכם בתגובות!

A photo of Noam Aviri, smiling warmly, in a bright office setting, with charts and graphs visible in the background, symbolizing fundraising and strategic planning.
Featured

אסטרטגיית הפלטפורמות המשולבות: איך יצרנו תמהיל גיוס אופטימלי בין ערוצים מסורתיים לחדשניים (והטעויות שלמדנו מהן)

איך לבנות אסטרטגיית גיוס כספים משולבת בין ערוצים מסורתיים ודיגיטליים? נועם אבירי חושף את הטיפים והטעויות הנפוצות, ונותן כלים מעשיים לבניית תמהיל מנצח.

הטלפון צלצל. על הקו היה המנכ"ל. "נועם, התקציב של שנה הבאה אושר, אבל עם כוכבית אחת ענקית – אנחנו צריכים להגדיל את ההכנסות ב-30%, וזה כולל מעבר מסיבי לגיוס דיגיטלי. אתה מוכן לזה?". נשמתי עמוק. עשרים שנה בגיוס כספים לימדו אותי דבר אחד: שינוי דרסטי כזה יכול להיות אסון, או הזדמנות פז. בחרתי באפשרות השנייה.

אבל לפני שאספר לכם איך עשינו את זה, אספר לכם על הפעם הראשונה שניסיתי לגייס כספים באינטרנט. השקענו הון בקמפיין ממומן בפייסבוק, והתוצאות היו עלובות. הרגשתי כמו טבח שזרק את כל התבלינים לסיר בלי לדעת מה הוא עושה. הבנתי אז שידע מסורתי בגיוס כספים זה לא מספיק – צריך לשלב אותו עם הבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה הדיגיטלית, ובזה בדיוק אני רוצה להתמקד.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. במשך שנים אני משלב ניסיון מעשי עם תובנות תיאורטיות, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". ראיתי כבר הכל – מקמפיינים גאוניים שקרסו תוך שבוע ועד ארגונים קטנים שהצליחו לגייס מיליונים בזכות אסטרטגיה חכמה.

המאמר הזה יעסוק בשאלה המרכזית: איך יוצרים תמהיל אופטימלי בין ערוצי גיוס מסורתיים לחדשניים? אנחנו נפרק את הנושא לגורמים, נבחן את היתרונות והחסרונות של כל גישה, ונראה איך אפשר לבנות אסטרטגיה מנצחת.

1. למה בכלל צריך לשלב? היתרונות שבשילוב עולמות

מגייסים רבים נוטים לחשוב במונחים של "או-או" – או שאנחנו מתמקדים בגיוס דיגיטלי, או שאנחנו ממשיכים בשיטות המסורתיות. אבל האמת היא שהכוח האמיתי טמון בשילוב.

יתרונות השילוב:

  • הגעה לקהלים מגוונים: לא כל התורמים נמצאים באותו מקום. חלקם מעדיפים מענה אישי, אחרים נוטים לתרום אונליין. שילוב מאפשר להגיע לכולם.
  • בניית מערכות יחסים עמוקות: גיוס דיגיטלי נהדר להגעה מהירה, אבל קשה לבנות איתו מערכות יחסים אמיתיות. פגישות אישיות, אירועים קהילתיים – הם אלו שמחזקים את הקשר עם התורמים.
  • יצירת מומנטום: קמפיין דיגיטלי מוצלח יכול לייצר באזז סביב הארגון, מה שמקל על גיוס תרומות גדולות יותר בהמשך.
  • גמישות ויכולת הסתגלות: עולם הגיוס משתנה כל הזמן. ארגון שיודע לשלב בין ערוצים שונים יכול להגיב מהר יותר לשינויים ולמגמות חדשות.

אני זוכר ארגון שעבדתי איתו, שהתמקד שנים בגיוס תרומות גדולות בלבד. כשהכלכלה העולמית התערערה, הם מצאו את עצמם בבעיה קשה. רק אחרי שעברנו לאסטרטגיה משולבת, שכללה גיוס המונים דיגיטלי וקמפיינים קהילתיים, הם הצליחו להתאושש.

2. המרכיבים של תמהיל גיוס אופטימלי: מה צריך להיות בפנים?

אז איך בונים תמהיל גיוס משולב שמייצר תוצאות? הנה כמה מרכיבים חיוניים:

  • גיוס דיגיטלי:

אתר אינטרנט מותאם: אתר קל לניווט עם מידע ברור על הארגון והמטרות שלו, ואפשרות לתרום בקלות.

ניוזלטר: שמירה על קשר רציף עם התורמים באמצעות ניוזלטר עם עדכונים, סיפורי הצלחה, והזמנות לאירועים.

רשתות חברתיות: שימוש מושכל בפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין כדי להגיע לקהלים חדשים ולשמור על קשר עם תורמים קיימים.

קמפיינים ממומנים: קידום ממומן בפלטפורמות שונות כדי להגיע לקהלים רחבים יותר.

  • גיוס מסורתי:

פגישות אישיות: פגישות עם תורמים פוטנציאליים כדי להציג את הארגון ולגייס תרומות גדולות.

אירועים: אירועים קהילתיים, ערבי התרמה, וכנסים כדי לפגוש תורמים פנים אל פנים ולבנות מערכות יחסים.

דיוור ישיר: שליחת מכתבים או חומרים מודפסים לתורמים פוטנציאליים.

טלמרקטינג: שיחות טלפון לתורמים קיימים או פוטנציאליים.

חשוב להבין שכל ארגון הוא שונה, ולכן התמהיל האופטימלי יהיה שונה מארגון לארגון. ארגון שעוסק בסיוע לנזקקים יצטרך אסטרטגיה שונה מארגון שעוסק במחקר רפואי.

3. נקודת האיזון: איך מחליטים כמה להשקיע בכל ערוץ?

השאלה הכי קשה היא איך מחליטים כמה להשקיע בכל ערוץ. הנה כמה גורמים שיש לקחת בחשבון:

  • קהל היעד: מי הם התורמים שלכם? איפה הם נמצאים? מה מעניין אותם?
  • תקציב: כמה כסף יש לכם להשקיע?
  • משאבים: כמה כוח אדם יש לכם? אילו כישורים יש להם?
  • יעדים: מה אתם רוצים להשיג? כמה כסף אתם רוצים לגייס?

אני ממליץ תמיד להתחיל בקטן ולבדוק מה עובד הכי טוב. תנסו קמפיין קטן ברשתות חברתיות, ותראו אם הוא מייצר תוצאות. תשלחו מייל לתורמים הקיימים שלכם, ותראו אם הם מגיבים. כשתראו מה עובד, תוכלו להגדיל את ההשקעה בערוצים האלו.

4. הטעות הנפוצה: התעלמות מהמספרים (ואיך להימנע ממנה)

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא התעלמות מהמספרים. מגייסים רבים מתמקדים ביצירתיות ובסיפורים מרגשים, ושוכחים לבדוק מה עובד ומה לא.

כדי להימנע מהטעות הזו, חשוב לעקוב אחרי המספרים הבאים:

  • עלות רכישת תורם חדש: כמה כסף עולה לכם לגייס תורם חדש?
  • שיעור שימור תורמים: כמה תורמים ממשיכים לתרום שנה אחרי שנה?
  • ערך תרומה ממוצע: כמה כסף תורם כל תורם בממוצע?
  • החזר השקעה (ROI): כמה כסף אתם מקבלים על כל שקל שאתם משקיעים?

אני זוכר ארגון שעבדתי איתו שהשקיע הון בקמפיין דיגיטלי מרהיב, אבל התעלם לחלוטין מהמספרים. רק אחרי שעזרתי להם לעקוב אחרי העלויות והתוצאות, הם הבינו שהם מבזבזים את הכסף שלהם.

5. מה הלאה? צעדים מעשיים לבניית אסטרטגיית פלטפורמות משולבות מנצחת

אז מה אתם יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לבנות אסטרטגיית פלטפורמות משולבות מנצחת?

1. תנתחו את הקהל שלכם: מי הם התורמים שלכם? מה מעניין אותם? איפה הם נמצאים?

2. תגדירו יעדים ברורים: מה אתם רוצים להשיג? כמה כסף אתם רוצים לגייס?

3. תבנו תמהיל גיוס משולב: שלבו בין ערוצי גיוס דיגיטליים ומסורתיים.

4. תעקבו אחרי המספרים: תבדקו מה עובד ומה לא.

5. תתאימו את האסטרטגיה שלכם: עולם הגיוס משתנה כל הזמן. תהיו מוכנים להתאים את האסטרטגיה שלכם בהתאם.

ובסוף היום, זכרו: גיוס כספים זה לא רק עניין של טכניקות וכלים. זה עניין של בניית מערכות יחסים אמיתיות עם אנשים שאכפת להם מהמטרה שלכם. זה העומק שמתחת לעומק.

אז השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: מהו הצעד הראשון שתעשו היום כדי ליצור תמהיל גיוס משולב שייקח את הארגון שלכם קדימה? אני מזמין אתכם לשתף אותי בתגובות, ואשמח לעזור לכם להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי.

A person making a donation into a donation box, symbolizing the connection between marketing and organizational goals.
Featured

שיווק ומטרות ארגוניות: איך לגרום לזה לעבוד ביחד? (סודות מגיוס כספים שמעולם לא שמעתם)

איך לחבר בין שיווק למטרות ארגוניות ולגייס יותר כספים? נועם אבירי חושף את הסודות שלא שמעתם ומציג שיטות מעשיות להצלחה.

האמת היא, שברוב הארגונים שאני פוגש, שיווק ומטרות ארגוניות הם כמו שני ילדים קטנים שרבים על צעצוע אחד. מצד אחד, יש את צוות השיווק, שמנסה לייצר באזז, לידים, ומודעות למותג. מצד שני, יש את המטרות הארגוניות, שהן בדרך כלל הרבה יותר עמוקות, מורכבות, ולפעמים אפילו… משעממות.

כמומחה לגיוס כספים, אני רואה את המתח הזה כל הזמן. שיווק יכול למשוך אנשים, אבל האם הוא באמת גורם להם לפתוח את הלב ואת הכיס? ואיך אפשר לוודא שהמסרים השיווקיים לא סותרים את הערכים והחזון של הארגון?

אספר לכם משהו שלא סיפרתי הרבה פעמים: לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שעשה עבודה מדהימה עם נוער בסיכון. צוות השיווק שלהם הריץ קמפיין מבריק עם תמונות מרגשות וסיפורים מעוררי השראה. אבל כשהתחלתי לדבר עם התורמים, גיליתי שהרבה מהם הרגישו שהקמפיין "מנצל את החולשה" של הילדים. הם רצו לשמוע על פתרונות אמיתיים, על תוכניות לטווח ארוך, ולא רק על רגעי משבר.

הבנתי אז שיעור חשוב: שיווק טוב הוא לא רק עניין של תמונות יפות וסיסמאות קליטות. הוא חייב להיות מחובר באופן עמוק למטרות הארגוניות, לערכים שלו, ולאופן שבו הוא באמת עושה שינוי בעולם.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים לארגונים ללא מטרות רווח. אחרי שנים בתחום, למדתי שהסוד הוא לא למצוא את ה"טריק" השיווקי המושלם, אלא ליצור שפה משותפת בין השיווק למטרות הארגוניות – שפה שמדברת ללב של התורמים ומניעה אותם לפעולה.

למה רוב הארגונים נכשלים בחיבור בין שיווק למטרות ארגוניות?

הבעיה מתחילה בדרך כלל בחוסר תקשורת. צוות השיווק יושב במשרד שלו, צוות התוכניות בעולם שלו, והמנכ"ל מנסה לגשר בין כולם. כל אחד מונע על ידי מדדים שונים, יש לו יעדים אחרים, והם מדברים בשפות שונות.

מה שקורה בפועל זה שהשיווק הופך להיות "מנותק" מהמציאות בשטח. הוא מנסה למכור "מוצר" – תמונה יפה, סיפור מרגש – בלי להבין את ה"למה" העמוק מאחורי העבודה של הארגון.

אבל זה לא הכל. הרבה פעמים, ארגונים מפחדים להיות "אותנטיים" בשיווק שלהם. הם חוששים להראות את האתגרים, את הכשלים, את הקשיים. הם מעדיפים לצייר תמונה מושלמת, שמסתירה את האמת המורכבת.

ואז מגיעה התפכחות כואבת. התורמים לא מתחברים למסרים, הם לא מרגישים שהם באמת מבינים את הארגון, והם לא פותחים את הכיס.

"עדשת המיקרוסקופ": מה קורה בפגישה עם תורם פוטנציאלי?

בואו נצלול לרגע לסיטואציה ספציפית. אתם יושבים מול תורם פוטנציאלי חשוב. יש לכם מצגת מרשימה, נתונים סטטיסטיים מדהימים, וסיפורים מעוררי השראה.

התורם מקשיב בנימוס, אבל אתם מרגישים שמשהו חסר. הוא לא ממש "מתחבר". הוא שואל שאלות כלליות, אבל לא שואל את השאלות הקשות.

מה קורה כאן?

תחשבו על זה רגע: התורם הוא לא סתם "ארנק מהלך". הוא בן אדם עם ערכים, עם תשוקות, עם דאגות. הוא רוצה להרגיש שהוא משקיע את הכסף שלו במשהו שבאמת חשוב לו, במשהו שמתאים לתפיסת העולם שלו.

אם השיווק שלכם לא משקף את ה"למה" הזה, אם הוא לא מצליח ליצור חיבור רגשי אמיתי, התורם פשוט לא יפתח את הכיס.

"הקול הפנימי המשולב": מה באמת עובר לנו בראש?

בואו נהיה כנים: כמה פעמים קרה לכם שיצאתם מפגישה עם תורם ואמרתם לעצמכם: "מה לא עבד כאן?"

אני יודע, זה קרה לי הרבה פעמים. ועם הזמן, למדתי להקשיב לקול הפנימי הזה, להבין מה הוא מנסה להגיד לי.

לפעמים, הקול הפנימי אומר: "הייתי צריך להיות יותר אותנטי, יותר פתוח". לפעמים הוא אומר: "התמקדתי יותר מדי במספרים ופחות מדי בסיפורים". ולפעמים הוא פשוט אומר: "לא הבנתי מה באמת חשוב לתורם הזה".

הקול הפנימי הוא המצפן שלנו. הוא עוזר לנו להבין מה עבד ומה לא, מה אנחנו צריכים לשפר, ואיך אנחנו יכולים להתחבר יותר טוב לתורמים שלנו.

"פרקטל המשמעות": מה הקשר בין תרומה קטנה לשינוי גדול?

הרבה פעמים, אנחנו מסתכלים על גיוס כספים כעל עניין של מספרים. אנחנו מנסים להגיע ליעד, להשיג את התקציב, לממן את הפרויקט.

אבל גיוס כספים הוא הרבה יותר מזה. הוא שאלה על ערכים, על משמעות, על איך אנחנו רוצים לעצב את העולם שלנו.

כל תרומה, קטנה ככל שתהיה, היא הצבעת אמון בחזון של הארגון. היא אמירה שהתורם מאמין במה שאתם עושים, שהוא רוצה להיות חלק מהשינוי שאתם יוצרים.

כשאנחנו מבינים את זה, אנחנו מתחילים לגשת לשיווק ולגיוס כספים בצורה אחרת. אנחנו מפסיקים למכור "מוצר" ומתחילים להזמין אנשים להצטרף למסע, להיות חלק ממשהו גדול יותר.

אז איך מחברים בין שיווק למטרות ארגוניות?

הנה כמה צעדים מעשיים:

1. תקשורת, תקשורת, תקשורת: תדאגו שצוות השיווק יבין את המטרות הארגוניות לעומק, שיכיר את התוכניות, שידבר עם האנשים בשטח. תייצרו מנגנונים קבועים של תקשורת ושיתוף פעולה.

2. אותנטיות מעל הכל: אל תפחדו להראות את האמת המורכבת, את האתגרים, את הכשלים. התורמים מעריכים אותנטיות הרבה יותר ממושלמות.

3. הקשיבו לתורמים: תשאלו אותם מה חשוב להם, מה מניע אותם, מה הם רוצים לראות. תבנו איתם דיאלוג אמיתי.

4. תספרו סיפורים אמיתיים: אל תסתפקו בסיסמאות קליטות. תספרו סיפורים על אנשים אמיתיים שהחיים שלהם השתנו בזכות העבודה של הארגון.

5. תדגישו את הערך: תסבירו לתורמים איך התרומה שלהם עושה שינוי בעולם, איך היא תורמת למטרה שהם מאמינים בה.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להפוך תורם קטן לתורם גדול?

אחת המתודולוגיות שאני מלמד היא "שיטת הסולם הדינמי". הרעיון הוא פשוט: אתם לא מצפים מתורם חדש לתת תרומה גדולה מההתחלה. אתם מתחילים בתרומה קטנה, ואז, לאט לאט, אתם מעלים אותו בסולם.

איך עושים את זה?

1. מטפחים מערכת יחסים: אתם שומרים על קשר עם התורם, שולחים לו עדכונים, מזמינים אותו לאירועים, מראים לו שאתם מעריכים את התרומה שלו.

2. מציגים הזדמנויות חדשות: ככל שהתורם מתעניין יותר, אתם מציגים לו הזדמנויות לתרום יותר, לפעול יותר, להיות מעורב יותר.

3. מבקשים תרומה גדולה יותר: כשאתם מרגישים שהתורם בשל, אתם מבקשים ממנו תרומה גדולה יותר, תרומה שתאפשר לכם לעשות שינוי גדול יותר.

השאלה שנשארת איתי היא זו: איך אתם יכולים ליצור שפה משותפת בין השיווק למטרות הארגוניות שלכם? איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר כדי להתחיל את המסע הזה?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם למצוא את התשובות. שתפו אותי במחשבות שלכם, בשאלות שלכם, באתגרים שלכם. ביחד, נוכל לעשות שינוי אמיתי.

נועם אבירי הוא מומחה מוביל לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ומסייע לארגונים לגייס יותר כספים ולממש את החזון שלהם.