A visual representation of a scale balancing government funding and self-generated income, symbolizing the balance required for non-profit sustainability.
Featured

מימון ממשלתי מול הכנסות עצמיות: איזו גישה תביא את הארגון שלך לשגשוג אמיתי?

גלה את ההבדל בין מימון ממשלתי להכנסות עצמיות וכיצד לבנות ארגון חברתי משגשג ויציב. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את המלכודות ואת הדרך לעצמאות כלכלית.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשסיימתי לנתח את הדוחות הכספיים של ארגון חברתי מוביל. שלושה חודשים של עבודה מאומצת, מאות שעות ייעוץ – והמסקנה הייתה אחת: הארגון הזה, שחי על כספי תמיכות ממשלתיות, נמצא על סף קריסה. זה לא היה עניין של "אם" הוא יקרוס, אלא "מתי". וזה גרם לי לחשוב: מה בעצם ההבדל בין ארגון שמשגשג בזכות מימון ממשלתי לבין כזה שבנוי על הכנסות עצמיות? ולמה כל כך הרבה ארגונים מוצאים את עצמם לכודים במלכודת התלות?

אני נועם אבירי, ואני מלווה מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי ארגונים ממריאים לגבהים חדשים וארגונים קורסים לתוך תהומות, ולמדתי שיעור אחד חשוב: גיוס כספים הוא לא רק עניין של טקטיקה, אלא של תפיסת עולם. ובעולם הזה, הבחירה בין מימון ממשלתי להכנסות עצמיות היא בחירה בין הישרדות לשגשוג.

הסיפור שלא סופר על תלות במימון ממשלתי

בואו נהיה כנים: מימון ממשלתי הוא כמו סם ממכר. קל לקבל אותו, קשה להיגמל ממנו. כשכסף זורם מהמדינה, קל לשכוח את הצורך לבנות מודל עסקי בר-קיימא, להתמקד בערך שאנחנו נותנים לקהילה, ולפתח מיומנויות גיוס עצמאיות.

אבל הנה האמת הכואבת: מימון ממשלתי הוא לא יציב. הוא תלוי בשינויי מדיניות, בסדרי עדיפויות משתנים, ובגחמות של פוליטיקאים. ואם הארגון שלך תלוי בו לחלוטין, אתה חי על זמן שאול.

העוצמה הנסתרת של הכנסות עצמיות

מצד שני, בניית מודל של הכנסות עצמיות היא כמו טיפוס על הר – קשה, מאתגר, אבל בסופו של דבר – מספק בצורה בלתי רגילה. הכנסות עצמיות יכולות לנבוע משירותים שאתה מספק, ממוצרים שאתה מוכר, או מתרומות שאתה מגייס באופן עצמאי.

היתרון הגדול ביותר של הכנסות עצמיות הוא השליטה. אתה לא תלוי באף גורם חיצוני, ואתה יכול לבנות את הארגון שלך בדיוק כמו שאתה רוצה. בנוסף, הכנסות עצמיות יוצרות תרבות של יזמות ויצירתיות בתוך הארגון. אנשים מתחילים לחשוב מחוץ לקופסה, לחפש פתרונות חדשים, ולהתמקד בערך שהם נותנים ללקוחות ולתורמים שלהם.

הסולם הדינמי: איך להפוך תלות לעצמאות כלכלית

אז איך עוברים מתלות במימון ממשלתי לעצמאות כלכלית? אני פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי", שמבוססת על שלושה שלבים פשוטים:

1. מיפוי נקודות התורפה: ניתוח מעמיק של התלות במימון ממשלתי וזיהוי נקודות התורפה של הארגון.

2. בניית מודל הכנסות מגוון: פיתוח מודל עסקי שמבוסס על מספר מקורות הכנסה עצמאיים. זה יכול לכלול שירותים בתשלום, חנות מקוונת, גיוס תרומות המונים, ועוד.

3. השקעה בגיוס עצמאי: בניית צוות גיוס כספים מקצועי שיודע לבנות מערכות יחסים עם תורמים ולגייס כספים באופן עצמאי.

חשוב להבין: המעבר מעולם של מימון ממשלתי לעולם של הכנסות עצמיות הוא לא קל. הוא דורש שינוי תרבותי עמוק בתוך הארגון, נכונות לקחת סיכונים, והרבה עבודה קשה. אבל התוצאה שווה את המאמץ: ארגון חזק, יציב, ומשגשג שיכול להגשים את החזון שלו לאורך זמן.

מה באמת עומד בינך לבין עצמאות כלכלית?

אני יודע, זה מפחיד. קל יותר להישען על הממשלה מאשר לצאת ולגייס כספים בעצמך. אבל אני שואל אותך: מה באמת עומד בינך לבין עצמאות כלכלית? האם זה חוסר ידע? חוסר משאבים? או אולי פחד עמוק יותר – פחד מכישלון, פחד מדחייה, פחד מלקחת אחריות על הגורל שלך?

אני מזמין אותך לעצור לרגע ולחשוב על השאלה הזו. כי אם אתה רוצה לבנות ארגון חזק ויציב, אתה חייב להתמודד עם הפחדים שלך ולצאת למסע הזה. ואני כאן כדי לעזור לך בכל צעד בדרך.

הצעד הבא שלך

אז מה הצעד הבא שלך? אני מציע לך להתחיל בקטן. בחר פרויקט אחד קטן שאתה יכול לממן באופן עצמאי, ותתמקד בו בכל הכוח. תבנה צוות, תפתח מודל עסקי, ותתחיל לגייס כספים. תראה איך זה מרגיש. ואז, כשתראה שהדברים מתחילים לזוז, תוכל להרחיב את הפעילות שלך ולבנות מודל הכנסות מגוון יותר.

אני יודע שזה לא קל, אבל אני מאמין בך. אני מאמין בכוח של ארגונים חברתיים לשנות את העולם. ואני מאמין שאתה יכול לבנות ארגון משגשג שישפיע על החיים של אנשים רבים. כל מה שאתה צריך זה אמונה בעצמך, נכונות לעבוד קשה, ומנטור שיעזור לך בדרך.

אז קדימה, צא לשנות את העולם. ואל תשכח: אני כאן כדי לעזור.

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A strategic messaging plan for nonprofits, ensuring consistent communication across all platforms, by Noam Aviry.
Featured

תכנון אסטרטגי של מסרים: איך יצרנו מערכת מסרים עקבית בכל פלטפורמות ההתקשרות

איך לבנות מערכת מסרים עקבית ואפקטיבית לארגון ללא מטרות רווח? נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, מסביר איך להגדיר את "קול" הארגון, לנתח את המסרים הקיימים ולבנות תבנית מסרים גמישה.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. בהיתי במסך המחשב, עליו ריצדו עשרות טיוטות של הודעות, מיילים ופוסטים לרשתות החברתיות. כולם היו אמורים להעביר את אותו המסר – את החזון של הארגון שלנו. אבל איכשהו, כל ניסוח נשמע לי מזויף, מרוחק, לא אותנטי. הרגשתי שאנחנו מפספסים משהו מהותי. משהו שלא קשור רק למילים, אלא למהות של איך שאנחנו מתקשרים עם העולם. במאמר הזה, אספר לכם על המסע שעברנו כדי לבנות מערכת מסרים עקבית, אותנטית ומשפיעה – מערכת שמדברת באותו קול בכל הפלטפורמות, ומחזקת את הזהות שלנו כארגון.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים בתחום, למדתי שהמסר הכי חשוב הוא לא מה אתה רוצה להגיד, אלא מה התורם צריך לשמוע.

למה מערכת מסרים עקבית היא קריטית?

תחשבו על זה רגע: מה קורה כשאתם פוגשים מישהו בפעם הראשונה, ואז רואים אותו שוב ברשתות החברתיות, והוא נראה ומתנהג לגמרי אחרת? סביר להניח שתחושו חוסר נוחות, אולי אפילו חוסר אמון. אותו דבר קורה עם הארגון שלכם. אם המסרים שלכם לא עקביים – אם במייל אתם מצטיירים כרציניים ופורמליים, ובפייסבוק כקלילים ומשועשעים – אתם יוצרים בלבול וחוסר בהירות.

מערכת מסרים עקבית, לעומת זאת, מחזקת את הזהות שלכם, בונה אמון, ומאפשרת לכם להעביר את הערכים שלכם בצורה ברורה ואפקטיבית. היא גם עוזרת לכם לחסוך זמן ומאמץ – במקום להמציא מחדש את הגלגל בכל פלטפורמה, אתם יכולים לבנות על בסיס איתן ומוגדר.

הצעד הראשון: הגדרת "קול" הארגון

הקול של הארגון שלכם הוא יותר מסתם סגנון כתיבה. הוא משקף את הערכים, האישיות והת സംಸ್ಕෘത האופי שלכם. כדי להגדיר אותו, אני ממליץ לעבור על השאלות הבאות:

  • מה הערכים המרכזיים שלנו? (למשל, חדשנות, שוויון, אמינות)
  • איך אנחנו רוצים שאנשים יתפסו אותנו? (כמומחים, כחברים, כמשפיעים)
  • מה קהל היעד שלנו מצפה מאיתנו? (ידע מקצועי, השראה, פתרונות מעשיים)
  • מה הסגנון האישי שלנו? (רשמי, לא פורמלי, הומוריסטי, מעורר השראה)

אחרי שעניתם על השאלות האלה, נסו לתאר את הקול שלכם בכמה מילים בודדות. למשל: "אמין, מקצועי, בגובה העיניים, מעורר השראה".

טעות נפוצה: לנסות לחקות קול של ארגון אחר. האותנטיות היא קריטית, ולכן חשוב שהקול שלכם יהיה ייחודי ומשקף את המהות שלכם.

"עדשת המיקרוסקופ": ניתוח המסרים הקיימים

לפני שאנחנו מתחילים לבנות מערכת חדשה, חשוב להבין מה כבר קיים. קחו את כל המסרים שלכם – מיילים, פוסטים, מצגות, דפי נחיתה – ותנתחו אותם לעומק. שימו לב לדברים הבאים:

  • האם המסרים עקביים מבחינת תוכן, סגנון ושפה?
  • האם הם מעבירים את הערכים שלכם בצורה ברורה?
  • האם הם פונים לקהל היעד שלכם בצורה אפקטיבית?
  • האם הם מניעים לפעולה?

זה יכול להיות תרגיל קשה, כי אתם עלולים לגלות שהמסרים שלכם לא תמיד עקביים או אפקטיביים כמו שחשבתם. אבל אל תתייאשו – זה חלק מהתהליך.

הקול הפנימי המשולב: בפגישת צוות שעשינו אחרי הניתוח, האווירה הייתה מתוחה. כולם הרגישו קצת לא בנוח, כי אף אחד לא רצה להודות שהמסרים שלנו לא היו מספיק טובים. אבל אז, אחת מחברי הצוות אמרה: "אולי במקום להסתכל על זה ככישלון, נסתכל על זה כהזדמנות לצמוח ולהשתפר". וזה בדיוק מה שעשינו.

בניית "תבנית מסרים" גמישה

אחרי שהגדרנו את הקול שלנו וניתחנו את המסרים הקיימים, הגיע הזמן לבנות תבנית מסרים שתשמש אותנו בכל הפלטפורמות. התבנית הזו צריכה לכלול את הדברים הבאים:

  • מסרים מרכזיים: אלה המסרים שאתם רוצים להעביר שוב ושוב, בכל הזדמנות. הם צריכים להיות קצרים, קליטים ומשקפים את הערכים שלכם. (למשל: "אנו מאמינים שלכל ילד מגיע הזדמנות שווה").
  • נקודות מפתח: אלה הנקודות שאתם רוצים להדגיש בכל מסר. הן צריכות להיות רלוונטיות לקהל היעד שלכם ומשקפות את היתרונות שלכם. (למשל: "התוכנית שלנו עוזרת לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לרכוש מיומנויות שיעזרו להם להצליח בחיים").
  • סיפורים מעוררי השראה: לסיפורים יש כוח עצום להניע אנשים לפעולה. השתמשו בסיפורים כדי להמחיש את ההשפעה שלכם ולהעביר את המסרים שלכם בצורה רגשית. (למשל: "פגשתי ילדה בשם שרה, שבזכות התוכנית שלנו הצליחה להתקבל לאוניברסיטה").

חשוב שהתבנית הזו תהיה גמישה מספיק כדי להתאים לפלטפורמות שונות. מה שעובד בפייסבוק לא בהכרח יעבוד בלינקדאין. אבל הבסיס – המסרים המרכזיים, נקודות המפתח והסיפורים המעוררי השראה – צריכים להישאר זהים.

"פרקטל המשמעות": מסיפור ספציפי לעיקרון כללי

תחשבו על זה כמו על פרקטל – צורה שחוזרת על עצמה בקנה מידה קטן וגדול. כל מסר שלכם צריך להיות כמו פרקטל – להתחיל מסיפור ספציפי, ואז להתרחב לעיקרון כללי.

למשל: סיפור על ילד שהצליח להתגבר על קשיים בעזרת התוכנית שלכם (הסיפור הספציפי). אחר כך, להסביר איך התוכנית שלכם עוזרת לילדים נוספים להתגבר על קשיים (העיקרון הכללי). ובסוף, להזמין אנשים לתרום לתוכנית כדי לעזור ליותר ילדים (הקריאה לפעולה).

דוגמה: "פגשתי את דני, ילד בן 10 שהתקשה מאוד בלימודים. הוא היה מתוסכל, חסר ביטחון וחשב שהוא לא מסוגל להצליח. אבל בזכות התוכנית שלנו, הוא קיבל את התמיכה וההכוונה שהוא היה צריך, והיום הוא תלמיד מצטיין. הסיפור של דני הוא רק דוגמה אחת לאלפי ילדים שאנחנו עוזרים להם להגשים את הפוטנציאל שלהם. אנו מזמינים אתכם לתרום לתוכנית שלנו ולעזור לנו להעניק לילדים נוספים את ההזדמנות להצליח".

הטמעת המערכת: אימון, משוב ומדידה

בניית מערכת מסרים עקבית זה רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא להטמיע אותה בארגון. זה אומר לאמן את הצוות שלכם להשתמש בתבנית המסרים, לתת להם משוב על המסרים שהם מייצרים, ולמדוד את האפקטיביות של המערכת.

אני ממליץ לעשות את הדברים הבאים:

  • סדנאות אימון: ללמד את הצוות איך להשתמש בתבנית המסרים, איך להתאים אותה לפלטפורמות שונות, ואיך לייצר מסרים אפקטיביים.
  • סקירות מסרים: לבדוק את המסרים שהצוות מייצר לפני שהם מתפרסמים, ולתת להם משוב בונה.
  • מדידת תוצאות: לבדוק את האפקטיביות של המסרים שלכם – כמה אנשים קוראים אותם, כמה אנשים מגיבים אליהם, וכמה אנשים תורמים בעקבותיהם.

המסע נמשך: אבולוציה והתאמה

זכרו – בניית מערכת מסרים עקבית היא לא פרויקט חד פעמי. זה תהליך מתמשך של אבולוציה והתאמה. העולם משתנה, הקהל שלכם משתנה, והמסרים שלכם צריכים להשתנות בהתאם.

לכן, חשוב להישאר עם יד על הדופק, לעקוב אחרי הטרנדים בתחום, להקשיב לקהל שלכם, ולהיות מוכנים לשנות את המערכת שלכם כשצריך.

אז אחרי כל המסע הזה, חזרתי לאותה שעה מאוחרת, מול מסך המחשב. אבל הפעם, במקום עשרות טיוטות מבולבלות, הייתה לי תבנית מסרים ברורה, קול אותנטי, ותחושה של ביטחון שאנחנו בדרך הנכונה. ומה איתכם? איזה צעד אתם הולכים לעשות כדי לבנות מערכת מסרים עקבית לארגון שלכם?

"הצעד האלגנטי": שלושה טיפים לסיום

1. התחילו בקטן: אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. התחילו עם פלטפורמה אחת או סוג מסר אחד, ואז תתרחבו.

2. שתפו את הצוות: בניית מערכת מסרים עקבית היא משימה צוותית. שתפו את הצוות שלכם בתהליך, הקשיבו לרעיונות שלהם, ותנו להם תחושה של בעלות.

3. היו סבלניים: בניית מערכת מסרים עקבית לוקחת זמן ומאמץ. אל תתייאשו אם אתם לא רואים תוצאות מיידיות. המשיכו להתמיד, ללמוד ולהשתפר – ובסוף תגיעו לשם.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם במסע הזה. אני מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי בשטח, ומציע תובנות חדשניות שיעזרו לכם להצליח בגיוס הכספים.

A visual metaphor of a plant growing organically, symbolizing the self-sustaining fundraising system described in the article.
Featured

איך בנינו מערכת גיוס עצמאית: הדרך לצמיחה אורגנית בלי משאבים חיצוניים

גלו איך לבנות מערכת גיוס כספים עצמאית ומשגשגת, בלי להסתמך על משאבים חיצוניים. טיפים מעשיים, תובנות פסיכולוגיות ושיטות ייחודיות מנועם אבירי, מומחה גיוס כספים.

אני חייב לשתף אתכם במשהו שהפך לאובססיה שלי בשנים האחרונות: איך אפשר לבנות מכונת גיוס כספים שתצמח מתוך עצמה, בלי להיות תלויה בהזרמות חיצוניות בלתי פוסקות של משאבים? לא מדובר כאן על קסם או נוסחת פלא, אלא על שינוי תפיסתי עמוק, שינוי שהתחיל מכישלון אישי צורב.

כמה צורב? תארו לעצמכם מצב שבו אתם עומדים מול ועד מנהל נרגז, אחרי שהפסדתם את התורם הגדול ביותר שלכם, תורם שהיווה 40% מהתקציב. כן, בדיוק שם הייתי. זה היה רגע שפל, אבל גם נקודת מפנה. הבנתי שאני חייב לבנות משהו עמיד יותר, משהו שלא תלוי בתורם כזה או אחר.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ומגייסי כספים בישראל כבר מעל 15 שנה. ראיתי הכל, מהצלחות מסחררות ועד לקריסות כואבות. אבל דבר אחד נשאר קבוע: הצורך לבנות מערכת גיוס כספים חזקה ועצמאית. והיום, אני רוצה לחלוק איתכם את הדרך שעבדתי קשה כדי לפצח.

הסוד הוא לא כסף, אלא מערכות יחסים (ואיך לטפח אותן)

אחת התובנות הכי גדולות שלי הגיעה מחקר מעמיק בפסיכולוגיה של נתינה. הבנתי שהכסף הוא רק אמצעי, לא המטרה. המטרה היא בניית מערכות יחסים ארוכות טווח, מערכות יחסים שמבוססות על אמון, הערכה והזדהות עם המטרה.

אבל איך עושים את זה בפועל? הנה שלושה עקרונות מפתח:

1. תשכחו מה"אני" ותתמקדו ב"אנחנו": מגייס כספים טוב הוא לא מוכר, הוא שותף. תשאלו את התורם מה חשוב לו, מה מניע אותו, ואיך הוא יכול להיות חלק מהפתרון. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" - הקשבה למה שלא נאמר במילים.

דוגמה: בפגישה עם תורם פוטנציאלי, במקום להתחיל לדבר על הפרויקט שלכם, שאלו אותו על הפרויקטים החברתיים שהוא תומך בהם, ומה חשוב לו בהם.

2. הפכו כל תורם לשגריר: תורם מרוצה הוא הנכס הכי גדול שלכם. תדאגו שהוא ירגיש מוערך ומחובר לארגון. תזמינו אותו לאירועים, תעדכנו אותו בהתקדמות, ותבקשו ממנו משוב. זכרו, "מודל המעגלים המתרחבים" שלי גורס שכל תורם הוא פוטנציאל להרחבת מעגל התורמים שלכם דרך הקשרים הקיימים שלו.

טיפ מעשי: שלחו מייל אישי לתורמים שלכם לפחות פעם בחודש, עם עדכון קצר על הפעילות שלכם, ותודה על תמיכתם.

3. השתמשו ב"סולם הדינמי" שלי כדי להגדיל תרומות בהדרגה: תזכרו, תרומה גדולה לא מגיעה ביום אחד. התחילו בתרומות קטנות, ותעלו את התורם במדרגות בהדרגה. תציעו לו אפשרויות תרומה שונות (חודשית, שנתית, חד פעמית), ותראו מה הכי מתאים לו.

דוגמה: במקום לבקש ישר תרומה של 10,000 ש"ח, תציעו לתורם לתרום 100 ש"ח בחודש, ותראו איך הוא מגיב.

המפה הרגשית של התורם: למה הוא באמת תורם?

אבל בניית מערכות יחסים היא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא להבין למה התורמים שלכם תורמים. מה מניע אותם? מה הערכים שלהם? מה הסיפור האישי שלהם?

כאן נכנסת לתמונה "המפה הרגשית של התורם" שלי. זה כלי שעוזר לכם לזהות את המניעים העמוקים של התורמים שלכם. האם הם תורמים מתוך תחושת שליחות? מתוך רצון לעזור לחלשים? מתוך אמונה בערכים מסוימים?

ברגע שתבינו את המפה הרגשית של התורמים שלכם, תוכלו להתאים את המסרים שלכם אליהם, ולהפוך את התרומה שלהם למשמעותית יותר עבורם.

מה קורה כשזה לא מצליח? ההתמודדות עם דחייה

אני לא אשקר, לא כל הפגישות שלי עם תורמים הסתיימו בהצלחה. היו גם הרבה דחיות, הרבה דלתות שנטרקו בפניי. אבל למדתי להתמודד עם זה.

הנה שלושה דברים שעזרו לי:

1. אל תיקחו את זה אישית: דחייה היא לא בהכרח שיקוף של הערך שלכם או של הארגון שלכם. לפעמים, זה פשוט לא הזמן הנכון, או שהתורם לא מתאים.

2. תלמדו מהטעויות שלכם: אחרי כל פגישה כושלת, תשאלו את עצמכם מה יכולתם לעשות אחרת. האם המסר שלכם היה ברור? האם הקשבתם לתורם? האם יצרתם קשר אישי?

3. תתמקדו בהצלחות: תזכרו את הפגישות המוצלחות, ואת התרומות שכן הצלחתם לגייס. זה יעזור לכם לשמור על מוטיבציה, ולהמשיך הלאה.

אז מה הצעד הבא?

הצמיחה האורגנית של מערכת גיוס הכספים שלכם מתחילה בהבנה עמוקה של התורמים שלכם, בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח, ובהתמדה. זה לא תהליך קל, אבל הוא שווה את זה.

אני מזמין אתכם להתחיל ליישם את העקרונות האלה כבר היום. תשאלו את עצמכם:

  • מי הם התורמים הכי חשובים שלכם?
  • מה מניע אותם לתרום?
  • איך אתם יכולים להפוך אותם לשגרירים של הארגון שלכם?

והכי חשוב, אל תפחדו לנסות, לטעות וללמוד. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. שליחות לעשות טוב בעולם.

רוצים ללמוד עוד? שתפו בתגובות את האתגרים הכי גדולים שלכם בגיוס כספים, ואני אשתדל לעזור.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ופיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A fundraising expert listening intently to a potential donor during a meeting, symbolizing deep listening and understanding the donors true motivations.
Featured

חיישני שינוי בסביבת הגיוס: איך פיתחנו נקודות מפנה אסטרטגיות

גלו איך לפתח חיישנים לשינויים בסביבת הגיוס ולזהות נקודות מפנה אסטרטגיות. טיפים וטכניקות מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האוויר סביבי נעשה דליל. זה קרה בפגישה עם ועד מנהל של ארגון ותיק, ארגון שתמיד ידע לגייס כספים, אבל פתאום – משהו השתנה. הם לא הבינו את השפה החדשה, את הדיגיטל, את השינויים הדמוגרפיים בקרב התורמים. הרגשתי את זה כבדות, את הפער בין העולם שהם הכירו לבין המציאות המתהווה. בדיוק ברגע הזה הבנתי: כדי לשרוד, אנחנו חייבים לפתח חיישנים שיזהו את נקודות המפנה האסטרטגיות בגיוס הכספים – לפני שהן מכות בנו.

שלום, כאן נועם אבירי. אחרי שנים של עבודה בשטח, מול תורמים, מנכ"לים וצוותי גיוס, למדתי דבר אחד: גיוס כספים הוא לא סטטי, הוא דינמי כמו טבע, משתנה ללא הרף. ואם לא נדע לזהות את השינויים האלה בזמן, נמצא את עצמנו מאחור, נאבקים על משאבים דלים.

אבל איך עושים את זה בפועל? איך מפתחים את החיישנים האלה? זה לא מספיק לקרוא חדשות או לעקוב אחרי טרנדים. צריך לפתח חוש, אינטואיציה מגובה בנתונים, ואת זה אני הולך ללמד אתכם.

האזנה העמוקה: למה התורמים שלך באמת מתכוונים?

רובנו מקשיבים לתורמים שלנו. אנחנו שומעים את מה שהם אומרים על הפרויקטים, על הצרכים, על הערכים שלהם. אבל האזנה אמיתית, "ההקשבה השלישית" שאני מדבר עליה תמיד, היא להקשיב למה שהם לא אומרים. לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הקטנים שמגלים את המוטיבציות האמיתיות שלהם.

לדוגמה: תורם שאומר "אני אוהב את הארגון שלכם" זה נחמד. אבל תורם שמספר סיפור אישי על איך הארגון שלכם שינה את חייו או את חיי משפחתו – זה משהו אחר לגמרי. זו נקודת מפנה, רגע שבו אתם מבינים שיש כאן חיבור אמיתי, רגשי, עמוק.

מיפוי המשתנים: מה באמת משפיע על החלטות התרומה?

פיתחתי כלי שנקרא "המפה הרגשית של התורם". זה לא סקר רגיל, אלא תהליך מעמיק שמטרתו לזהות את המניעים העמוקים ביותר של התורם – מה גורם לו להרגיש טוב, מה מעורר בו אמפתיה, מה גורם לו להרגיש שהוא עושה שינוי אמיתי בעולם.

זה יכול להיות דברים לא צפויים: תורם אחד תרם לנו כי הוא הרגיש שאנחנו מכבדים אותו באמת, תורמת אחרת תרמה לנו כי היא רצתה להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. המפה הרגשית עוזרת לנו לפצח את הקוד, להבין מה באמת חשוב לתורם, ואז להתאים את המסרים והפניות שלנו בהתאם.

הניסוי המתמיד: למה אסור להפסיק לנסות דברים חדשים?

בעולם הגיוס, מה שעבד אתמול לא בהכרח יעבוד מחר. הטכנולוגיה משתנה, הדורות מתחלפים, והתורמים נעשים יותר ויותר מתוחכמים. לכן, אנחנו חייבים להיות כל הזמן בניסוי, לנסות דברים חדשים, לבדוק מה עובד ומה לא, ולהתאים את האסטרטגיה שלנו בהתאם.

אחת המתודולוגיות שלי היא "שיטת הסולם הדינמי" - לכל תורם פוטנציאלי אנחנו בונים סולם שונה, ומטפסים בו בהדרגה, בוחנים בכל שלב מה עובד הכי טוב. האם הוא מגיב טוב יותר לפניות אישיות או למיילים קצרים? האם הוא מעדיף אירועים אינטימיים או כנסים גדולים? האם הוא מוכן לתרום יותר אם נספר לו סיפור ספציפי או אם נציג לו נתונים סטטיסטיים?

הכל שאלה של ניסוי וטעייה, של למידה מתמדת, של מוכנות להשתנות ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה.

החוסן המנטלי: איך לא לתת לדחייה להרוס לך את היום?

אני לא אשקר לכם, גיוס כספים יכול להיות קשה, מתסכל, ומלא בדחיות. ולפעמים, נדמה שהסביבה משתנה לרעתנו, שהתורמים נעשים קשוחים יותר, שהמשאבים נעשים דלים יותר.

אבל כאן נכנס לתמונה הצד המנטלי. היכולת לשמור על אופטימיות, לא לתת לדחייה להרוס לך את היום, ללמוד מהכישלונות, ולהמשיך הלאה. פיתחתי את "שיטת המראה המנטלית" - טכניקה פשוטה שלוקחת 5 דקות בבוקר, ומשנה את כל הגישה שלך ליום שלם. הדבר הכי חשוב הוא לזכור למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, את המשמעות האמיתית של העבודה שלנו.

אז מה הלאה?

הסביבה משתנה, והיא תמשיך להשתנות. אבל אם נדע לפתח את החיישנים הנכונים, להקשיב לעומק, למפות את המשתנים, להתנסות כל הזמן, ולשמור על חוסן מנטלי, נוכל לא רק לשרוד, אלא גם לשגשג.

אני מזמין אתכם לחשוב: אילו "חיישנים" אתם צריכים לפתח בארגון שלכם? אילו שינויים אתם צריכים לעשות כדי להישאר רלוונטיים? ואילו צעדים אתם יכולים לנקוט כבר היום כדי להקדים את השינוי הבא?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A person thoughtfully selecting technology on a screen, representing strategic planning in fundraising.
Featured

התכנון האסטרטגי של מערכות טכנולוגיות: איך בוחרים ומטמיעים טכנולוגיות שתומכות באסטרטגיה ארוכת הטווח בגיוס כספים?

איך לבחור ולהטמיע טכנולוגיות שתומכות באסטרטגיה ארוכת הטווח בגיוס כספים? נועם אבירי משתף בטיפים ולקחים מניסיונו.

היי חברים, נועם אבירי כאן. רציתי לשתף אתכם בתהליך קבלת ההחלטות הטכנולוגיות בארגונים ללא מטרות רווח. זה נושא שרבים מתחבטים בו, ולא פעם מוצאים את עצמם מבזבזים משאבים יקרים על פתרונות לא מתאימים. אספר לכם על מקרה שקרה לי אישית, ואיך למדתי ממנו לקח חשוב.

כמה שנים אחורה, הייתי מעורב בפרויקט גדול של הקמת מערכת CRM חדשה בארגון גדול. הבחירה הייתה מורכבת, עם אינספור אפשרויות. בסופו של דבר, בחרנו במערכת שנראתה הכי "נוצצת" והכי מתקדמת טכנולוגית. מהר מאוד גילינו שהמערכת מורכבת מדי לצוות שלנו, דורשת הכשרה אינטנסיבית ומשאבים שלא היו לנו, ובסופו של דבר כמעט ולא נעשה בה שימוש. כישלון מהדהד.

אבל מהכישלון הזה צמח משהו חשוב. הבנתי שבתכנון אסטרטגי של מערכות טכנולוגיות, היופי החיצוני והפונקציות הנוצצות הן הדבר האחרון שצריך להסתכל עליו. הדבר הראשון הוא האסטרטגיה ארוכת הטווח של הארגון.

העומק שמתחת לעומק: איך בוחרים טכנולוגיה שתשרת את החזון שלכם?

אז איך עושים את זה נכון? הנה כמה עקרונות מנחים שאני משתמש בהם בעבודה שלי, ושאני ממליץ עליהם לכל מי שעוסק בגיוס כספים:

1. הגדירו את ה"למה" לפני ה"איך": לפני שאתם בכלל מתחילים לבחון מערכות, תשאלו את עצמכם: מה המטרות העסקיות שלנו? מה אנחנו רוצים להשיג באמצעות הטכנולוגיה? האם אנחנו רוצים לשפר את שימור התורמים, להגדיל את מספר התרומות, או לייעל את תהליכי העבודה הפנימיים? ברגע שה"למה" ברור, ה"איך" הופך להיות פשוט יותר.

2. התמקדו בחוויית המשתמש: טכנולוגיה טובה היא טכנולוגיה שקל להשתמש בה. אל תתפתו למערכות מורכבות ומסובכות. בחרו במערכות אינטואיטיביות, ידידותיות למשתמש, שגם המתנדב המבוגר ביותר בארגון יוכל לתפעל אותן. אחרי הכל, הטכנולוגיה נועדה לשרת אתכם, ולא להיפך.

3. בחרו במערכת שמתאימה לתרבות הארגונית שלכם: כל ארגון הוא עולם ומלואו, עם תרבות ייחודית. בחרו במערכת טכנולוגית שתשתלב בצורה טבעית בתרבות הארגונית שלכם, שתתאים לסגנון העבודה של הצוות שלכם, ושלא תדרוש שינויים קיצוניים בהרגלים שלהם.

4. אל תפחדו להתחיל בקטן: לא חייבים לקפוץ ישר למערכת הכי יקרה והכי מורכבת. אפשר להתחיל במערכת פשוטה יותר, ולשדרג אותה בהמשך ככל שהצרכים שלכם גדלים. זכרו, צמיחה הדרגתית היא לרוב עדיפה על קפיצה גדולה מדי שעלולה להסתיים בנפילה.

5. הטמיעו את הטכנולוגיה בשלבים: גם אם בחרתם במערכת הטובה ביותר, ההטמעה שלה עלולה להיות מאתגרת. לכן, חשוב להטמיע את הטכנולוגיה בשלבים, להכשיר את הצוות, לתת להם זמן להתרגל, ולקבל מהם משוב כדי לבצע שיפורים והתאמות.

"ההקשבה השלישית": מה הטכנולוגיה באמת אומרת על הארגון שלכם?

גיוס כספים בעידן הדיגיטלי הוא אתגר מורכב, אבל הוא גם הזדמנות אדירה. הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להגיע ליותר תורמים, ליצור איתם קשר אישי יותר, ולנהל את התרומות בצורה יעילה יותר. אבל כדי שהטכנולוגיה תעבוד בשבילנו, אנחנו צריכים לבחור אותה בצורה חכמה, ולהטמיע אותה בצורה נכונה.

חשוב לזכור שטכנולוגיה היא רק כלי. הכלי הזה יכול להיות מדהים, אבל הוא לא יעבוד אם לא נדע איך להשתמש בו נכון.

ולסיום, שאלה למחשבה: איזה צעד אלגנטי אחד אתם יכולים לעשות השבוע כדי לשפר את האסטרטגיה הטכנולוגית שלכם בגיוס כספים? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. בעזרת "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" אני מסייע לארגונים לגייס יותר כספים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.