איך הפכנו אינטואיציה למתודולוגיה מדויקת של קבלת החלטות בגיוס כספים? נועם אבירי חושף את סיפור ההצלחה מאחורי הקמפיין שנכשל, ואת הלקחים החשובים שנלמדו.

---

השעה הייתה 3 לפנות בוקר. מול המחשב, עיניים שורפות, ניסיתי להבין איפה טעינו. קמפיין גיוס הכספים, שהיה אמור להיות פורץ דרך, נכשל כישלון חרוץ. הוועד המנהל כבר רמז שאולי הגיע הזמן שלי לחפש כיוון חדש. "אינטואיציה של מגייס כספים מנוסה," חשבתי בציניות, "זה כנראה לא מספיק."

אבל דווקא בתוך הכאוס הזה נולד הרעיון שהפך את הקערה על פיה. הבנתי שאנחנו חייבים להפוך את האינטואיציה למתודולוגיה, את תחושת הבטן לנתונים מוחשיים, את ההימור המושכל למערכת קבלת החלטות מדויקת.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לשתף אתכם בסיפור הזה – סיפור על כישלון, על למידה, ועל איך הפכנו אינטואיציה למדע.

אני מגייס כספים כבר יותר מ-15 שנה, וחשבתי שראיתי הכל. ייעצתי לארגונים גדולים וקטנים, עזרתי להם לגייס מיליונים, וחוויתי על בשרי את העליות והמורדות של התחום. אבל דווקא הכישלון הכואב הזה לימד אותי את השיעור החשוב ביותר: גיוס כספים הוא לא רק אמנות, הוא גם מדע.

הרבה פעמים אנחנו מדברים על "תחושת בטן", על "כימיה עם התורם", על "הקסם האישי של המגייס". אבל מה קורה כש"הקסם" הזה לא עובד? האם אנחנו יכולים להישען רק על אינטואיציה? התשובה היא לא. אנחנו חייבים לבנות מערכת שמבוססת על נתונים, שמנתחת את ההתנהגות של התורמים, שמזהה דפוסים ומגמות, ושמאפשרת לנו לקבל החלטות מושכלות.

במאמר הזה אני אראה לכם איך עשינו את זה. אני אשתף אתכם במתודולוגיה שפיתחנו, בטכניקות הניתוח שבהן השתמשנו, ובתוצאות המדהימות שהשגנו. אבל לפני הכל, חשוב לי להבהיר משהו: אני לא מדבר על החלפת המגע האנושי ברובוטים. אני מדבר על שילוב בין אינטואיציה לבין נתונים, על שימוש בטכנולוגיה כדי לשפר את היכולות שלנו, ולא כדי להחליף אותן.

1. "מפת המניעים" – למה תורמים תורמים? העומק שמתחת לעומק

תורמים לא תורמים רק בגלל שהם "נדיבים". יש מניעים הרבה יותר עמוקים:

• תחושת שייכות: הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר.
• השפעה: הם רוצים להשאיר חותם בעולם.
• ערכים אישיים: הם רוצים לפעול בהתאם לאמונות שלהם.

כדי להבין את המניעים של התורמים שלכם, אתם צריכים לעשות מחקר מעמיק:

• ראיונות: תשאלו את התורמים שלכם למה הם תורמים.
• סקרים: תאספו נתונים כמותיים על ההתנהגות שלהם.
• ניתוח נתונים: תבדקו את ההיסטוריה של התרומות שלהם.

דוגמה קונקרטית: פעם פגשתי תורם שהיה מוכן לתרום סכום נכבד לארגון שלנו, אבל הוא התעקש שהכסף יוקדש לפרויקט ספציפי שלא היה בסדר העדיפויות שלנו. בהתחלה הייתי מתוסכל, אבל אז הבנתי שהוא לא תורם לפרויקט, הוא תורם לעצמו. הוא רצה להרגיש שהוא עוזר לקהילה שלו, שהוא משפיע על החיים של אנשים שהוא מכיר. ברגע שהבנתי את זה, יכולתי להתאים את הפנייה שלי לצרכים שלו, ולגייס ממנו תרומה גדולה עוד יותר.

2. "פילוח לייזר" – למי לפנות?

פעם היינו פונים לכל מי שרק הסכים להקשיב לנו. היום אנחנו יודעים שזה בזבוז זמן. אנחנו צריכים להתמקד בתורמים הפוטנציאליים ביותר, אלה שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר לתרום סכום משמעותי.

איך עושים את זה?

• ניתוח דמוגרפי: גיל, מין, השכלה, הכנסה.
• ניתוח פסיכוגרפי: ערכים, תחומי עניין, סגנון חיים.
• ניתוח התנהגותי: היסטוריה של תרומות, פעילות ברשתות חברתיות, מעורבות בארגון.

שימו לב: אל תתפתו ליצור "פרופיל" סטריאוטיפי של תורם. המטרה היא לזהות דפוסים ומגמות, לא לקטלג אנשים.

3. "מערכת יחסים מונעת נתונים" – איך לשמר תורמים?

גיוס תורמים חדשים זה חשוב, אבל שימור תורמים קיימים זה קריטי. תורם נאמן הוא נכס יקר ערך. איך משמרים תורמים?

• תקשורת אישית: תדברו עם התורמים שלכם, תשאלו אותם מה שלומם, תספרו להם מה קורה בארגון.
• דיווח שקוף: תעדכנו את התורמים שלכם על ההתקדמות של הפרויקטים שלהם, תראו להם איך הכסף שלהם עוזר.
• הערכה: תודו לתורמים שלכם על התרומה שלהם, תראו להם שאתם מעריכים אותם.

אבל זה לא מספיק. אתם צריכים להשתמש בנתונים כדי להתאים את התקשורת שלכם לצרכים של כל תורם.

• מתי הוא תרם לאחרונה?
• איזה סוג של תקשורת הוא מעדיף?
• מה מעניין אותו?

"ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים – היא קריטית כאן.

4. "התמדה מנטלית" – הצד המנטלי של גיוס כספים

גיוס כספים הוא מקצוע תובעני. אתם תשמעו הרבה "לא", אתם תחוו הרבה כישלונות. איך מתמודדים עם זה?

• תלמדו מהטעויות שלכם: תנתחו את הכישלונות שלכם, תבינו מה השתבש, ותלמדו איך להשתפר.
• תחגגו את ההצלחות שלכם: אל תשכחו להעריך את ההישגים שלכם, תפרגנו לעצמכם, ותזכרו למה אתם עושים את מה שאתם עושים.
• תקיפו את עצמכם באנשים חיוביים: תדברו עם קולגות, עם מנטורים, עם חברים, עם משפחה.

הכי חשוב: אל תוותרו על עצמכם. תאמינו בעצמכם, תאמינו במטרה שלכם, ותמשיכו קדימה.

5. "הצעד האלגנטי" – יעילות היא שם המשחק

זמן הוא משאב יקר. תשתמשו בו בתבונה.

• תתמקדו במשימות החשובות ביותר: תעשו סדר עדיפויות, ותתחילו עם הדברים שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר.
• תאצילו סמכויות: אל תנסו לעשות הכל לבד. תגייסו צוות, ותתנו להם אחריות.
• תשתמשו בטכנולוגיה: תאמצו כלים שיכולים לעזור לכם לייעל את העבודה שלכם.

זכרו: אתם לא צריכים לעבוד קשה יותר, אתם צריכים לעבוד חכם יותר.

אז מה קרה בסוף עם הקמפיין הכושל? אחרי חודשים של עבודה קשה, הצלחנו להפוך את הקערה על פיה. לא רק שהשגנו את היעד המקורי, אלא אפילו עברנו אותו. אבל הכי חשוב, למדנו שיעור יקר ערך: אינטואיציה זה חשוב, אבל נתונים זה קריטי.

אם גם אתם רוצים להפוך את האינטואיציה שלכם למתודולוגיה מדויקת, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר. אני אשמח לעזור לכם לבנות מערכת גיוס כספים שמבוססת על נתונים, שמגדילה את ההכנסות שלכם, ושמאפשרת לכם להגשים את המטרות שלכם.

רציתי לשתף אתכם במשהו שגרם לי לחשוב השבוע: כמה פעמים אנחנו נתקעים בדפוסים ישנים, למרות שהם לא עובדים?

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, מלווה ארגונים ועמותות להגדלת הכנסות ותרומות, בניית אסטרטגיה אפקטיבית ושימור תורמים לאורך זמן. ניסיוני רב השנים כולל ליווי של מאות ארגונים, פיתוח מודלים ייחודיים לגיוס כספים והובלת קמפיינים מוצלחים בהיקפים גדולים.

איך ליצור ראייה הוליסטית של מאמצי הגיוס בארגון? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מציג מבנה אסטרטגי כולל לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

---

השעה הייתה 06:17 בבוקר, והקפה שלי, שהיה אמור להיות תחילת יום רגוע, התקרר במהירות. קיבלתי טלפון בהול מהמנכ"לית: "נועם, קרן התורמים הגדולה שלנו, זו שהבטיחה לנו מיליון שקל לפרויקט החדש, ביטלה את הפגישה. הם חושבים שאנחנו לא מתואמים מספיק בין המחלקות." נשמתי עמוק. זה לא היה רק אובדן כספי - זה היה סימן אזהרה מהדהד.

הבנתי ברגע הזה משהו שלקח לי שנים להפנים: גיוס כספים אפקטיבי הוא לא רק אוסף של מאמצים מבודדים. הוא דורש ראייה הוליסטית, מבנה אסטרטגי כולל שמאחד את כל חלקי הארגון. וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לצלול לתוכו עכשיו.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ללא מטרות רווח כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל - מהצלחות מסחררות ועד כשלים צורבים. ומה שלמדתי הוא שהסוד לגיוס כספים בר-קיימא הוא לא רק טקטיקות גיוס מבריקות, אלא בניית מבנה אסטרטגי הוליסטי. זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר על הטקטיקות - זה אומר שאנחנו צריכים למקם אותן בתוך תמונה גדולה יותר.

אז איך יוצרים ראייה כוללת של כל מאמצי הגיוס בארגון? בואו נתחיל.

1. שבירת חומות: תקשורת פנים-ארגונית ככלי אסטרטגי

חשבתם פעם על מחלקת הכספים כשותפה לגיוס כספים? או על מחלקת השיווק ככוח עזר סמוי? רוב הארגונים פועלים במבנה של "איים" - כל מחלקה מתמקדת בתחומה, בלי תקשורת מספקת עם האחרות. אבל האמת היא שכל מחלקה בארגון משפיעה, במישרין או בעקיפין, על מאמצי הגיוס.

• הסבר מבוסס-מקרה: זכור לי ארגון גדול שעבדתי איתו, בו מחלקת התוכניות לא ידעה על פגישה קריטית שהייתה אמורה להתקיים עם תורם גדול. כתוצאה מכך, כשנשאלו שאלות ספציפיות על הפרויקט, לא היו להם תשובות מוכנות, והתורם יצא בתחושה של חוסר מקצועיות. אובדן פוטנציאלי של מאות אלפי שקלים.

• ציטוט ממקור מוסמך: כפי שאומר דן פאליוטה, "גיוס כספים הוא פונקציה של הארגון כולו, לא רק של מחלקת הגיוס."

• פתרון מעשי: צרו מנגנון תקשורת שוטף בין המחלקות. ישיבות משותפות, עדכונים קבועים, וגישה למידע רלוונטי. זה לא רק ייעל את העבודה - זה ישדר לתורמים פוטנציאליים תחושה של ארגון מתואם ומקצועי.

2. מיפוי הנכסים: מה יש לנו להציע לתורם?

כל ארגון, בין אם הוא יודע זאת ובין אם לא, מחזיק בנכסים בעלי ערך רב לתורמים. אלו יכולים להיות סיפורי הצלחה מרגשים, נתונים סטטיסטיים מרשימים, או מומחיות ייחודית של אנשי הצוות. הבעיה היא שרוב הארגונים לא ממפים את הנכסים האלו בצורה מסודרת.

• הסבר מבוסס-תהליך: ערכו "סריקת נכסים" פנים-ארגונית. שאלו כל מחלקה מה הם הדברים הכי מרשימים שהם עושים, אילו הצלחות הם חוו, ואילו סיפורים הם יכולים לספר.

• ניסיון אישי רלוונטי: באחד הארגונים שעבדתי איתם, גילינו שמחלקת המחקר מחזיקה בנתונים סטטיסטיים מדהימים על ההשפעה של התוכניות שלהם. הנתונים האלו, שעד אז היו "קברו" במגירה, הפכו לכלי גיוס מרכזי שהגדיל משמעותית את התרומות.

• טיפ מעשי: צרו מאגר נתונים מסודר של כל הנכסים האלו, עם תיוג לפי נושא, קהל יעד, וסוג תרומה. זה יהפוך את תהליך יצירת הצעות לתורמים להרבה יותר יעיל ואפקטיבי.

3. עיצוב חווית התורם: מעבר לתרומה - ליחסים

גיוס כספים הוא לא רק השגת תרומות - הוא בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. זה אומר שאנחנו צריכים לעצב חוויה חיובית לתורם, החל מהפנייה הראשונה ועד למעקב אחרי התרומה.

• הסבר השוואתי: תחשבו על חווית קנייה בחנות יוקרה לעומת חנות דיסקאונט. בשני המקרים אתם קונים מוצר, אבל החוויה שונה לחלוטין. כך גם בגיוס כספים - אנחנו צריכים לשאוף ליצור חוויה "יוקרתית" לתורם, כזו שגורמת לו להרגיש מוערך ומשמעותי.

• הסבר מבוסס-נתונים: מחקרים מראים שתורמים שחווים חוויה חיובית נוטים לתרום יותר, להמליץ על הארגון לאחרים, ולהישאר נאמנים לאורך זמן.

• דוגמה קונקרטית: שליחת מכתב תודה אישי, עדכון קבוע על ההתקדמות בפרויקט, או הזמנה לאירוע מיוחד - אלו רק חלק מהדרכים לעצב חוויה חיובית לתורם.

4. מדידה והערכה: מה עובד, מה לא, ולמה?

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא מדידת האפקטיביות של המאמצים שלנו. רוב הארגונים מתמקדים רק בסכום הכסף שגויס, אבל זה רק חלק קטן מהתמונה. אנחנו צריכים למדוד את כל שלבי התהליך - ממספר הפניות לתורמים ועד לשיעור ההמרה ולשיעור הנטישה.

• הסבר מבוסס-תהליך: צרו מערכת מעקב מסודרת שמודדת את כל מדדי הביצועים המרכזיים (KPIs). נתחו את הנתונים באופן קבוע, וזהו את האזורים שדורשים שיפור.

• השוואות ואנלוגיות: תחשבו על זה כמו ניווט - בלי מפה ומצפן, אתם עלולים ללכת לאיבוד. כך גם בגיוס כספים - בלי מדידה והערכה, אתם עלולים לבזבז זמן ומשאבים על פעולות שלא מניבות תוצאות.

• ניסיון אישי רלוונטי: זכור לי ארגון שעבדתי איתו שגילה, באמצעות מדידה קפדנית, שרוב התרומות הגדולות מגיעות מתורמים שהשתתפו באירוע שנתי מסוים. כתוצאה מכך, הם השקיעו יותר משאבים באירוע הזה, והכפילו את התרומות שלהם בשנה שלאחר מכן.

5. גמישות והתאמה: העולם משתנה, וגם אנחנו

עולם גיוס הכספים משתנה במהירות, עם טכנולוגיות חדשות, מגמות חברתיות משתנות, וציפיות חדשות של תורמים. ארגון שלא מסתגל לשינויים האלו עלול להישאר מאחור.

• הסבר מבוסס-נתונים: מחקרים מראים שתורמים צעירים יותר נוטים לתרום באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, ומצפים ליותר שקיפות ואותנטיות מהארגונים שהם תומכים בהם.

• פתרון מעשי: השקיעו בפיתוח מקצועי של צוות הגיוס, עקבו אחרי מגמות חדשות בתחום, והיו מוכנים להתנסות בגישות חדשות.

• טיפ מעשי: אל תפחדו להיכשל. כישלון הוא חלק מהלמידה. העיקר הוא ללמוד מהטעויות ולהשתפר להבא.

השילוב של כל האלמנטים האלו - תקשורת פנים-ארגונית, מיפוי נכסים, עיצוב חווית התורם, מדידה והערכה, וגמישות והתאמה - יוצר מבנה אסטרטגי הוליסטי שממקסם את פוטנציאל הגיוס של הארגון. זה לא קל, זה דורש מחויבות, השקעה, ועבודה קשה. אבל התוצאות שוות את זה.

וזו בדיוק הסיבה שחזרתי לאותו ארגון שהמנכ"לית התקשרה אלי ב-06:17 בבוקר. ביחד, בנינו מבנה הוליסטי שאיפשר להם לא רק לשקם את הקשר עם קרן התורמים, אלא גם לגייס סכום גדול יותר ממה שאי פעם דמיינו.

אז מה השאלה הגדולה שנשארת איתי? איזה צעד אחד אתם יכולים לעשות היום כדי להתחיל לבנות מבנה אסטרטגי הוליסטי לגיוס כספים בארגון שלכם?

שתפו אותי בתגובות!

איך ארגונים קטנים יכולים לחשוב בגדול ולפתח אסטרטגיה ארוכת טווח? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף שיטות וכלים מעשיים שעזרו לארגונים קטנים להגדיל את ההשפעה שלהם.

---

השעה הייתה 02:17 לפנות בוקר, ואני עדיין ער, בוהה בתקרה. לא, לא מדובר בעוד לילה חסר שינה בגלל מחשבות על גיוס כספים (למרות שהיו גם כאלה...). הפעם, זה היה אחרת. זה היה אחרי יום שלם של פגישות עם ארגונים קטנים – אותם גיבורים אלמוניים שנלחמים יום יום על שינוי חברתי. שמעתי את הסיפורים שלהם, את התסכולים, ואת החלומות הגדולים שלא תמיד מתממשים בגלל מחסור במשאבים.

פתאום הבנתי משהו מטלטל: הם תקועים בלופ אינסופי של כיבוי שריפות. אין להם זמן או משאבים לחשוב על אסטרטגיה ארוכת טווח, לחשוב בגדול. כאילו הם מנגנים בפסנתר עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.

אני נועם אבירי, ואחרי 15 שנה בתחום גיוס הכספים, פיתחתי כמה כלים ושיטות שעוזרות גם לארגונים הקטנים ביותר לחשוב ולפעול בגדול. אספר לכם על הדרך שעשינו יחד, צעד אחר צעד.

אסטרטגיה זה לא מילה גסה (גם לארגונים קטנים)

אני יודע, "אסטרטגיה" נשמע כמו משהו ששמור לתאגידים ענקיים עם תקציבי עתק. אבל האמת היא שאסטרטגיה היא כמו מצפן – היא עוזרת לנווט גם בסירה קטנה בים סוער. הבעיה היא שרוב הארגונים הקטנים כל כך עסוקים בהישרדות, שאין להם זמן לעצור ולתכנן את המסלול.

• הבעיה: חוסר זמן ומשאבים לתכנון אסטרטגי.
• הפתרון: להתחיל בקטן ולבנות אסטרטגיה "מלמטה למעלה".

שיטת הסולם הדינמי: צעד אחר צעד אל היעד הגדול

פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" במיוחד לארגונים קטנים. במקום לנסות לתכנן הכל מראש, אנחנו מתחילים מהמקום שבו הארגון נמצא היום, ובוחרים את הצעד הבא שניתן להשיג בצורה ריאלית.

א. כותרת ביניים: הצעד הראשון: מיפוי הנכסים הקיימים

פסקת פתיחה: רוב הארגונים הקטנים לא מודעים לכוח האמיתי שיש להם. הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולמפות את כל הנכסים הקיימים: קשרים, ידע, ניסיון, סיפורים, ועוד.

הסבר מבוסס-תהליך:

1. רשימת קשרים: מי הם האנשים שמכירים את הארגון? מי הם התורמים הפוטנציאליים? מי הם אנשי המפתח בתחום?

2. ארגון ידע: מה הארגון יודע על התחום שבו הוא פועל? מה הוא יכול ללמד אחרים?

3. חקר סיפורים: אילו סיפורים מרגשים יש לארגון לספר? אילו סיפורים יכולים לעורר השראה בתורמים?

תמיכה בטענות:

ניסיון אישי: "אני זוכר ארגון קטן שעבד עם נוער בסיכון. הם חשבו שהם לא יכולים להגיע לתורמים גדולים, אבל כשהתחלנו למפות את הקשרים שלהם, גילינו שאחת המתנדבות היא חברה טובה של מנכ"ל קרן גדולה."

סיכום ביניים: מיפוי הנכסים הקיימים הוא הבסיס לאסטרטגיה ארוכת טווח. הוא עוזר לארגון להבין מה יש לו, ומה חסר לו.

ב. כותרת ביניים: הצעד השני: הגדרת יעד קטן ובר השגה

פסקת פתיחה: אחרי שמיפינו את הנכסים הקיימים, הגיע הזמן להגדיר יעד קטן ובר השגה. המטרה היא לא להכפיל את התקציב בשנה אחת, אלא להשיג ניצחון קטן שיעזור לארגון לצבור ביטחון ולהתקדם הלאה.

הסבר מבוסס-נתונים:

נתונים סטטיסטיים: "מחקרים מראים שארגונים שמגדירים יעדים קטנים ובר השגה מצליחים יותר בטווח הארוך."

תמיכה בטענות:

ציטוטים ממקורות מוסמכים: "קים קליין, מומחית לגיוס כספים, אומרת: 'התחילו בקטן, חשבו בגדול, ותפעלו מהר'."

סיכום ביניים: הגדרת יעד קטן ובר השגה היא המפתח ליצירת מומנטום. היא עוזרת לארגון להאמין בעצמו, ולהתקדם הלאה.

ג. כותרת ביניים: הצעד השלישי: מדידה, ניתוח, ושיפור מתמיד

פסקת פתיחה: אחרי שהשגנו את היעד הקטן, הגיע הזמן למדוד את התוצאות, לנתח את מה שעבד ומה שלא, ולשפר את התהליך. המטרה היא ללמוד מהניסיון, ולהשתפר כל הזמן.

הסבר מבוסס-תהליך:

1. מדידה: מה היו התוצאות של הפעולות שלנו?

2. ניתוח: מה עבד ומה לא? למה?

3. שיפור: איך אפשר לשפר את התהליך בפעם הבאה?

תמיכה בטענות:

דוגמאות קונקרטיות: "אני זוכר ארגון שערך קמפיין גיוס המונים. הם לא השיגו את היעד שלהם, אבל הם למדו הרבה על קהל היעד שלהם, ושיפרו את הקמפיין שלהם בפעם הבאה."

סיכום ביניים: מדידה, ניתוח, ושיפור מתמיד הם המפתח לצמיחה. הם עוזרים לארגון ללמוד מהניסיון, ולהשתפר כל הזמן.

מודל המעגלים המתרחבים: להרחיב את מעגל התורמים דרך קשרים קיימים

אחד האתגרים הגדולים ביותר של ארגונים קטנים הוא להגיע לתורמים חדשים. "מודל המעגלים המתרחבים" עוזר להם להרחיב את מעגל התורמים שלהם דרך קשרים קיימים.

• התחלה: מזהים את התורמים הקיימים ואת הקשרים שלהם.
• הרחבה: מבקשים מהתורמים להכיר לארגון את החברים והקולגות שלהם.
• גדילה: יוצרים קשרים חדשים וממשיכים להרחיב את מעגל התורמים.

ההקשבה השלישית: מעבר למילים שנאמרות

אחת הטכניקות החשובות ביותר בגיוס כספים היא "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים.

• מה זה אומר: לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולרגשות של התורם.
• למה זה חשוב: זה עוזר להבין את הצרכים והרצונות האמיתיים של התורם.
• איך עושים את זה: להתאמן בהקשבה פעילה, ולשים לב לפרטים הקטנים.

אז מה למדנו?

אסטרטגיה ארוכת טווח היא לא מותרות, היא הכרח. גם ארגונים קטנים יכולים לחשוב בגדול, ולפעול בצורה אסטרטגית.

• שיטת הסולם הדינמי: להתחיל בקטן ולבנות אסטרטגיה "מלמטה למעלה".
• מודל המעגלים המתרחבים: להרחיב את מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.
• ההקשבה השלישית: להקשיב למה שלא נאמר במילים.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות את הטיפים שלכם, ואת האתגרים שאתם מתמודדים איתם. יחד נוכל לעזור לארגונים קטנים לחשוב ולפעול בגדול. איזה "בלתי אפשרי" אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני כאן כדי לעזור לכם לגייס יותר כספים, ולהגשים את החלומות שלכם.