הכירו את המודל הטקסונומי הייחודי לסיווג תורמים, שיטה מדעית לגיוס כספים יעיל יותר. טיפים מעשיים מבמומחה גיוס הכספים נועם אבירי.

---

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני בהיתי בטבלה של אקסל שבה היו שמות של 327 תורמים פוטנציאליים. הרגשתי כמו הזואולוג המתוסכל שמנסה לסווג מין חדש של חיה שמעולם לא ראה. 'חייב להיות סדר בבלאגן הזה,' מלמלתי לעצמי. 'חייבת להיות טקסונומיה של תורמים, משהו מדעי, משהו שאפשר להסתמך עליו ולא רק על תחושת בטן.'

ואז זה היכה בי. מדעי הטבע! כבר סיווגו מינים של צמחים ובעלי חיים במשך מאות שנים. למה שלא אשתמש באותם עקרונות לסיווג תורמים? כך נולד המודל הטקסונומי הייחודי שלי, שהפך את גיוס הכספים שלי למדע מדויק יותר מאשר אומנות ניחוש.

אני נועם אבירי, ובעשור וחצי האחרון ראיתי הכל בעולם גיוס הכספים. הייתי בטוח שאני יודע הכל, עד שהתחלתי לראות את הדפוסים. תורמים לא נופלים לקטגוריות פשוטות כמו "עשיר" או "נדיב". הם מורכבים כמו יער גשם, עם מערכות יחסים אקולוגיות עדינות שמשפיעות על כל תרומה.

אז איך זה עובד? במקום לחלק תורמים לקטגוריות שרירותיות, אני מסווג אותם לפי מאפיינים בסיסיים, בדיוק כמו שביולוג מסווג בעלי חיים. בואו נצלול לעומק.

סוגי התורמים לפי מניע מרכזי: מה מניע אותם?

הנה שלושה סוגים מרכזיים שאפשר למצוא בכל מאגר תורמים:

• האלטרואיסט: מונע מרצון אמיתי לעזור לאחרים ולשפר את העולם. (הדוגמא: "אני רוצה להשאיר עולם טוב יותר לילדים שלי.")
• האגוצנטרי: מחפש הכרה, סטטוס חברתי, או תועלת אישית מהתרומה. (הדוגמא: "אני רוצה להיות מזוהה עם ארגון מצליח ויוקרתי.")
• המאמין הנלהב: מונע מחיבור עמוק לערכים, אמונה או אידיאולוגיה ספציפית. (הדוגמא: "אני מאמין בכל ליבי במטרה שלכם ואני רוצה להיות חלק מזה.")

עדשת המיקרוסקופ: שימו לב לשפה שהתורמים משתמשים בה. האם הם מדברים על "אנחנו" ו"ביחד" (אלטרואיסט), או על "אני" ו"ההשפעה שלי" (אגוצנטרי)? המילים שלהם הן המפתח לסיווג נכון.

סוגי התורמים לפי סגנון תקשורת: איך לדבר איתם?

הבנת סגנון התקשורת של התורם חיונית לבניית מערכת יחסים אמיתית. הנה שני טיפוסים עיקריים:

• האנליטיקאי: מעדיף נתונים, עובדות ומספרים. פנייה רגשית לא תעבוד כאן.
• ההומניסט: מעריך סיפורים אישיים, רגש וחמלה. נתונים יבשים ישעממו אותו.

הקול הפנימי המשולב: בפגישה האחרונה שלי עם תורם, הוא שאל אותי מייד על אחוזי ההצלחה של התוכנית שלנו. (בראשי חשבתי: 'אנליטיקאי קלאסי. לא לבזבז זמן על דיבורים חמים.'). "כמובן, אני אשמח לשלוח לך ניתוח מפורט," עניתי מיד.

סוגי התורמים לפי היקף נתינה: כמה הם מוכנים לתרום?

זה אולי נראה מובן מאליו, אבל חשוב להבין את טווח הנתינה הפוטנציאלי של כל תורם:

• התורם מזדמן: תורם סכומים קטנים באופן ספורדי.
• התורם הקבוע: תורם סכומים קבועים בתדירות קבועה.
• התורם המשמעותי: תורם סכומים גדולים באופן חד פעמי או תקופתי.
• התורם האסטרטגי: תורם סכומים גדולים מאוד באופן ממוקד ומתוך חשיבה ארוכת טווח.

פרקטל המשמעות: שיחה עם תורם על תרומה של 500 ש"ח היא לא רק על 500 ש"ח. היא הזדמנות להעריך את הפוטנציאל שלו להפוך לתורם משמעותי יותר בעתיד.

איך להשתמש במודל הטקסונומי בפועל?

הנה כמה צעדים מעשיים:

1. הקשיבו בתשומת לב: שימו לב למילים, לסגנון ולדגשים של התורם.

2. שאלו שאלות מכוונות: שאלו שאלות שנועדו לחשוף את המניעים ואת סגנון התקשורת של התורם.

3. תעדו הכל: שמרו תיעוד מפורט של כל אינטראקציה עם התורם.

4. התאימו את המסרים: התאימו את המסרים שלכם לסוג התורם הספציפי.

השיטה הזו אינה קסם, אבל היא כלי עוצמתי שיכול לעזור לכם להבין את התורמים שלכם ברמה עמוקה יותר. ובסופו של דבר, גיוס כספים הוא הכל על בניית מערכות יחסים אמיתיות.

לסיום, רציתי לשתף אתכם בשיעור שלמדתי בדרך הקשה: הטקסונומיה של התורמים היא לא סטטית. תורמים משתנים, העדפותיהם משתנות, והמניעים שלהם משתנים. תפקידכם כמגייסי כספים הוא להישאר קשובים ולהתאים את הגישה שלכם בהתאם.

עכשיו, תחשבו על זה: אילו תובנות חדשות תוכלו לקבל על התורמים שלכם אם תתחילו לחשוב עליהם במונחים טקסונומיים? אני מזמין אתכם לשתף בתגובות ובטיפים שלכם!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ויועץ לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי בשטח, כדי לעזור לכם להשיג את יעדי הגיוס שלכם.

איך ניתן ליישם את עקרונות המינימליזם של השיווק היפני בגיוס כספים? טיפים וטכניקות להשפעה מקסימלית עם מינימום חומרים, מאת נועם אבירי.

---

האמת? תמיד הערצתי את היפנים. לא רק בגלל הסושי (טוב, גם בגלל הסושי), אלא בעיקר בגלל היכולת שלהם לקחת משהו מורכב ולזקק אותו לכדי פשוט, אלגנטי ויעיל להפליא. שנים שאני עוסק בגיוס כספים, ולמדתי בדרך הקשה שהרבה פעמים, פחות זה יותר. הרבה יותר.

אני נועם אבירי, ואם יש משהו שאני מאמין בו זה שגיוס כספים הוא לא רק מקצוע - הוא שליחות. אבל כדי שהשליחות הזו תצליח, צריך ללמוד איך להעביר את המסר בצורה הכי מדויקת, הכי משפיעה, והכי מינימליסטית שאפשר. בדיוק כמו אמנות השיווק היפנית.

רגע לפני שנצלול לתוך הטכניקות והטיפים המעשיים, אני רוצה לחלוק איתכם רגע של חוסר ביטחון. כשהתחלתי לגייס כספים, הייתי בטוח שככל שיש לי יותר מידע, יותר גרפים, יותר נתונים - ככה אשכנע יותר תורמים. טעיתי. גיליתי מהר מאוד שתורמים מוצפים במידע, ומה שהם באמת מחפשים זה חיבור אותנטי, רגש, ותחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר.

אז מה בעצם למדתי מהיפנים על גיוס כספים מינימליסטי ויעיל? בואו נצא למסע הזה יחד.

הליבה הפנימית: מהו המסר המרכזי שלך?

היפנים קוראים לזה "שין" (真) - הליבה, האמת הפנימית. לפני שאתם ניגשים לעצב חומר גיוס כספים, תשאלו את עצמכם: מהו בדיוק הסיפור שאתם רוצים לספר? מהו הרגש שאתם רוצים לעורר? אם אין לכם תשובה ברורה, החומר שלכם יהיה מבולבל ולא יעיל.

• עדשת המיקרוסקופ: תארו לעצמכם שאתם צריכים להסביר את הארגון שלכם לבן אדם זר בשלושה משפטים בלבד. איזה משפטים תבחרו?

הקול הפנימי המשולב: "אני צריך לכלול את כל הנתונים על ההוצאות וההכנסות," חשבתם לעצמכם? תחשבו שוב. מה באמת* חשוב לתורם לדעת?

פשטות אלגנטית: איך להעביר מסר מורכב בצורה פשוטה?

היפנים מצטיינים בלזקק רעיונות מורכבים לכדי סמלים פשוטים. חשבו על לוגו של חברה יפנית - הוא בדרך כלל מינימליסטי, אבל טומן בחובו משמעות עמוקה. אותו דבר צריך להיות נכון לגבי חומרי הגיוס שלכם.

• פרקטל המשמעות: סיפור הצלחה אחד של ילד שקיבל מלגה לאוניברסיטה יכול להיות חזק יותר מעשרות גרפים שמראים את שיעור הזכאות למלגות בארגון שלכם. למה? כי הוא מציג את הפנים האנושיות של המאמץ שלכם.
• תמונות מילוליות חדות: במקום להגיד "אנחנו עוזרים למשפחות נזקקות," תגידו "אנחנו מחממים את החורף של משפחות שהקור מקפיא להן את הנשמה."

איזון הרמוני: איך לשלב בין מידע רציונלי לרגש?

אחד העקרונות החשובים ביותר באמנות יפנית הוא איזון. גם בחומרי גיוס כספים, אתם צריכים למצוא את האיזון הנכון בין נתונים וסטטיסטיקות לבין סיפורים אישיים ורגש. יותר מדי מידע יהפוך את התורם למרוחק, אבל יותר מדי רגש יגרום לו לפקפק באמינות שלכם.

• "עדשת המיקרוסקופ": שימו לב לאיך התורם מגיב כשאתם מדברים על נתונים. האם הוא מתעניין? האם הוא מתחיל להשתעמם? תהיו גמישים ותתאימו את המסר שלכם.
• "הקול הפנימי המשולב": "אני חייב להזכיר את כל התורמים הגדולים שלנו," חשבתם? אולי עדיף להתמקד בסיפור אחד חזק שממחיש את ההשפעה שלהם.

הריק המלא: איך ליצור מתח ועניין באמצעות רווח לבן?

היפנים מאמינים שהריק הוא לא סתם חוסר, אלא הזדמנות. רווח לבן בעיצוב יכול לעזור למקד את תשומת הלב של הקורא, ליצור תחושה של מרחב ונשימה, ולמנוע עומס מידע.

• פרקטל המשמעות: לפעמים, שתיקה קצרה אחרי אמירה משמעותית יכולה להיות חזקה יותר מכל מילה אחרת.
• תמונות מילוליות חדות: תחשבו על דף נייר לבן עם כתם דיו שחור. הכתם הזה מיד מושך את העין. כך צריך להיות המסר שלכם - ברור, ממוקד ובולט.

המהות היא הכל: איך להבטיח שכל אלמנט תומך במסר המרכזי?

בגינה יפנית, כל אבן, כל צמח, כל אלמנט - נמצא שם מסיבה מסוימת. הוא תורם לאווירה הכללית ולחוויה של המבקר. כך צריך להיות גם בחומרי הגיוס שלכם.

• "עדשת המיקרוסקופ": תסתכלו על כל תמונה, כל צבע, כל פונט שבחרתם. האם הם תומכים במסר שלכם? האם הם מעבירים את הרגש שאתם רוצים לעורר?
• "הקול הפנימי המשולב": "אני אוהב את הפונט הזה, הוא נראה ממש מגניב," חשבתם? אבל האם הוא קריא? האם הוא מתאים לאופי של הארגון שלכם?

כמה מילים עליי: אחרי 15 שנה בתחום גיוס הכספים, למדתי שהעומק שמתחת לעומק הוא מה שמשנה. לא הכמות של המידע, אלא האיכות שלו. לא הצעקות, אלא ההקשבה השלישית. לא המאמץ, אלא הצעד האלגנטי. אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם למצוא את הדרך שלכם לגייס כספים בצורה אפקטיבית, אותנטית ומשמעותית.

אז רגע לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה להשאיר אתכם עם שאלה אחת: איזה אלמנט אחד בחומרי הגיוס שלכם אתם יכולים להסיר כדי להפוך אותם ליעילים יותר?

שתפו אותי בתגובות!

גלו איך עקרונות מפיזיקה קוונטית, כמו חשיבה על אפשרויות מנוגדות בו-זמנית, יכולים להוביל לפריצות דרך בגיוס כספים. נועם אבירי חושף את הפרדוקס הקוונטי ומספק כלים מעשיים לגיוס אפקטיבי ואתי.

---

הבאתי לכאן טוויסט מעולם לא צפוי – פיזיקה קוונטית. נשמע מופרך? תתפלאו. המדע הזה, שחוקר את היקום ברמה הכי בסיסית שלו, מלמד אותנו משהו מהותי על גיוס כספים. בפיזיקה קוונטית, חלקיק יכול להיות בשני מצבים מנוגדים בו זמנית – קצת כמו חתול שרדינגר, חי ומת באותו זמן (בתיאוריה, כמובן!). איך זה קשור אלינו?

(נשימה עמוקה) אני יודע, זה נשמע הזוי. אבל תאמינו לי, אחרי שנים של ניסוי וטעייה, גיליתי שבלב גיוס הכספים האפקטיבי ביותר עומדת היכולת להחזיק בו זמנית שתי אמיתות מנוגדות לכאורה.

אני נועם אבירי, ואני חי ונושם גיוס כספים כבר מעל 15 שנה. ראיתי הכל – ארגונים взлетают לגבהים חדשים, וארגונים מתרסקים לרסיסים. למדתי שהסוד טמון לא רק בשיטות, אלא גם במיינדסט. ואחת התובנות הכי עוצמתיות שלי הגיעה דווקא מהתחום הכי לא צפוי.

אז מה זה אומר בפועל, "לחשוב על ניגודים בו זמנית" בגיוס כספים?

זה אומר להבין שהתורם הוא גם אלטרואיסט וגם אגואיסט. הוא רוצה לעשות טוב בעולם, אבל הוא גם רוצה להרגיש טוב עם עצמו. הוא רוצה לתת, אבל הוא גם רוצה לקבל תמורה (לאו דווקא כספית). הוא גם סקפטי וגם מלא תקווה.

זה אומר להבין שהארגון שלך הוא גם מיוחד במינו וגם דומה לארגונים אחרים. יש לכם ייעוד ייחודי, אבל אתם גם מתחרים על תשומת הלב של התורמים.

זה אומר להבין שהמסר שלך צריך להיות גם רגשי וגם רציונלי. אתה צריך לגעת ללב, אבל אתה גם צריך לספק הוכחות להשפעה.

למה זה כל כך חשוב?

כי כשאנחנו מצליחים להכיל את הניגודים האלה, אנחנו יכולים לתקשר עם התורמים בצורה אותנטית ועמוקה יותר. אנחנו יכולים ליצור מערכות יחסים שמבוססות על אמון וכבוד הדדיים. אנחנו יכולים לגייס יותר כסף, ובצורה אתית ובת קיימא.

דוגמאות קונקרטיות:

• הפרדוקס של דחיפות וסבלנות: אנחנו צריכים להיות דחוף, להניע לפעולה עכשיו, אבל גם סבלניים, להבין שתהליך התרומה לוקח זמן. דוגמה: קמפיין גיוס המונים שמציג מצד אחד צורך דחוף (ילדים רעבים בחג), ומצד שני משדר הערכה עמוקה לכל תרומה, קטנה ככל שתהיה, ומבטיח מעקב ודיווח על השימוש בכסף.
• הפרדוקס של השפעה מקומית והשפעה גלובלית: אנחנו צריכים להראות איך התרומה משפיעה על הקהילה המקומית, אבל גם להסביר איך היא תורמת למאמץ גלובלי גדול יותר. דוגמה: ארגון העוסק בסיוע לפליטים צריך להדגיש את ההשפעה על חיי הפליטים כאן בישראל, אבל גם להסביר איך הסיוע הזה הוא חלק ממאמץ בינלאומי להתמודד עם משבר הפליטים העולמי.
• הפרדוקס של צניעות וגאווה: אנחנו צריכים להיות צנועים, להודות בעבודה הקשה של אחרים, אבל גם להיות גאים בהישגים שלנו. דוגמה: דו"ח שנתי שמציג את ההישגים המרשימים של הארגון, אבל גם מציין את התרומה של המתנדבים, השותפים והתורמים.

אבל רגע, איך עושים את זה בפועל?

• הקשבה השלישית: לא רק להקשיב למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לרמזים הקטנים. לשאול שאלות פתוחות שמאפשרות לתורם לבטא את הצרכים והרצונות שלו.
• "המראה הכפולה": לראות את עצמנו דרך עיני התורם. לשאול את עצמנו: מה הוא חושב עלינו? מה הוא מצפה מאיתנו? מה הוא צריך מאיתנו?
• "פרקטל המשמעות": לחבר את הסיפור הספציפי של הארגון לסיפור הגדול יותר של החברה. להראות איך התרומה תורמת לפתרון בעיות חברתיות, לקידום ערכים, ליצירת עולם טוב יותר.

אני יודע, זה לא פשוט. זה דורש תרגול, ניסוי וטעייה, נכונות להיות פגיעים. אבל התוצאות שוות את זה. כשאנחנו מצליחים להחזיק בו זמנית את הניגודים האלה, אנחנו יכולים לפתוח דלתות לתרומות גדולות יותר, מערכות יחסים עמוקות יותר, והשפעה משמעותית יותר.

אז בפעם הבאה שאתם מתמודדים עם אתגר בגיוס כספים, נסו לחשוב קצת כמו פיזיקאים קוונטיים. חפשו את הניגודים, הכילו אותם, ואפשרו לעצמכם לפרוץ את גבולות האפשר.

אני נועם אבירי, ורציתי לשתף אתכם בתובנה הזו. איזה ניגודים אתם מזהים בגיוס הכספים שלכם? אני מזמין אתכם לשתף בתגובות!

נועם אבירי מציג את עקרונות פיזיקת הקוונטים כמודל מטאפורי לגיוס כספים: אי-הוודאות, מדידה והשפעה על החלטות תורמים. תובנות מעשיות לשיפור גיוס הכספים.

---

האמת, אף פעם לא הבנתי לגמרי פיזיקת קוונטים. ניסיתי לקרוא ספרים, לשמוע הסברים, אבל תמיד הרגשתי שאני מגרד רק את פני השטח. אבל אז, באמצע לילה חסר שינה אחרי פגישה מתסכלת במיוחד עם תורם פוטנציאלי, זה פתאום הכה בי: גיוס כספים, בדיוק כמו פיזיקת קוונטים, הוא משחק של הסתברויות, של השפעה עדינה ושל אי-וודאות מובנית.

אני יודע, זה נשמע קצת מטורף. אבל תנו לי להסביר.

בתור נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. ואחת התובנות האלה היא שגיוס כספים הוא לא תהליך ליניארי, צפוי וידוע מראש. הוא הרבה יותר דומה למערכת קוונטית מאשר למכונה קלאסית.

אז איך העקרונות של פיזיקת הקוונטים יכולים לעזור לנו לגייס יותר כספים? בואו נצלול פנימה.

אי-הוודאות של התורם: האם אפשר באמת לדעת מה הוא יחליט?

אחד העקרונות הבסיסיים בפיזיקת הקוונטים הוא עקרון אי-הוודאות של הייזנברג. הוא אומר שבמערכת קוונטית, אנחנו לא יכולים לדעת בו זמנית את המיקום ואת התנע של חלקיק. ככל שאנחנו יודעים יותר על אחד מהם, אנחנו יודעים פחות על השני.

תחשבו על זה רגע בהקשר של גיוס כספים. אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת בוודאות מה התורם הפוטנציאלי יחליט. אנחנו יכולים לאסוף מידע על העדפותיו, על יכולתו הכלכלית, על הקשר שלו לארגון שלנו. אבל גם אחרי כל המחקר הזה, תמיד תישאר אי-וודאות.

למה? כי החלטות תרומה, כמו החלטות רבות אחרות בחיים, מושפעות ממגוון רחב של גורמים – רגשיים, אישיים, חברתיים – שקשה מאוד למדוד או לחזות אותם.

פעם ישבתי עם תורם שהיה נראה נלהב מאוד מהפרויקט שהצגתי. הוא שאל שאלות, הביע תמיכה, ואפילו התחיל לדבר על הסכום שהוא מתכוון לתרום. אבל בסוף הפגישה, הוא פשוט אמר: "אני צריך לחשוב על זה". ואחרי שבועיים, הוא הודיע שהוא החליט לתרום לארגון אחר.

מה השתבש? אני לא יודע. אולי משהו קרה בחיים האישיים שלו, אולי הוא קיבל הצעה טובה יותר ממקום אחר, אולי הוא סתם שינה את דעתו. הנקודה היא שאנחנו אף פעם לא יכולים לדעת את כל הגורמים המשפיעים על ההחלטה של התורם.

הלקח הקוונטי: במקום לנסות לחזות בוודאות את ההחלטה של התורם (ניסיון חסר סיכוי, לדעתי), כדאי לנו להתמקד ביצירת הסתברות גבוהה יותר שהוא יחליט לתרום. איך עושים את זה? על ידי בניית מערכת יחסים חזקה, הצגת הצעה משכנעת, ומתן ערך אמיתי לתורם.

אפקט המדידה: איך הפעולות שלנו משפיעות על התוצאה?

עוד עיקרון חשוב בפיזיקת הקוונטים הוא אפקט המדידה. הוא אומר שהפעולה של מדידת מערכת קוונטית משנה את המערכת עצמה. לדוגמה, אם ננסה למדוד את המיקום של אלקטרון, אנחנו נשפיע על התנע שלו.

גם בגיוס כספים, הפעולות שלנו משפיעות על התוצאה. כל פגישה, כל שיחת טלפון, כל מייל שאנחנו שולחים לתורם פוטנציאלי משנה את מצב המערכת. זה כמו מדידה קוונטית – אנחנו משפיעים על התורם, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא.

פעם עשיתי טעות קלאסית: אחרי פגישה מוצלחת עם תורם, שלחתי לו מייל תודה גנרי, עם נוסח סטנדרטי שמצאתי באינטרנט. לא טרחתי להתאים את המייל לשיחה הספציפית שהייתה לנו, או לציין נקודות ספציפיות שעניינו אותו.

כעבור כמה ימים, קיבלתי ממנו מייל תגובה לקוני: "תודה. קיבלתי". זהו. שום המשך. הבנתי שפספסתי הזדמנות. המייל הגנרי שלי העביר מסר של חוסר אישיות וחוסר עניין אמיתי.

הלקח הקוונטי: כל פעולה שלנו משפיעה על התורם. לכן, עלינו להיות מודעים לאופן שבו אנחנו מתקשרים איתו, ולהקפיד שהמסרים שלנו יהיו מותאמים אישית, אותנטיים ומעוררי עניין. כל "מדידה" שלנו חייבת להיות מדויקת, רלוונטית ובעלת ערך עבור התורם.

סופרפוזיציה: התורם נמצא בכמה מצבים בו זמנית

בפיזיקת הקוונטים, חלקיק יכול להיות בכמה מצבים בו זמנית – זה נקרא סופרפוזיציה. רק כאשר אנחנו מודדים אותו, הוא "קורס" למצב אחד ספציפי.

גם תורם פוטנציאלי יכול להיות בכמה מצבים בו זמנית: הוא יכול להיות מעוניין, ספקני, מתלבט, עסוק, מושפע מגורמים חיצוניים, ועוד ועוד. הוא נמצא בסופרפוזיציה של אפשרויות, עד שאנחנו מגיעים איתו לאינטראקציה שמכריעה את הכף.

הבנתי את זה בצורה הכי חזקה כשהצלחתי לגייס תרומה גדולה מאדם שהיה ידוע כמאוד קמצן ותורם לעיתים רחוקות. חקרתי אותו לעומק, והבנתי שהוא מאוד מחובר לנושא מסוים שקרוב לליבו. כשפניתי אליו בנושא הזה, הוא מיד התחבר ונענה לבקשה.

הלקח הקוונטי: תמיד תזכרו שהתורם נמצא בסופרפוזיציה של אפשרויות. המטרה שלנו היא למצוא את המצב שבו הסבירות הגבוהה ביותר היא שהוא יתרום לנו, ולגרום למערכת "לקרוס" למצב הזה. איך עושים את זה? על ידי זיהוי מדויק של הצרכים והרצונות שלו, והצגת הצעה שמתאימה להם באופן מושלם.

המסקנה הקוונטית: גיוס כספים הוא לא מדע מדויק

אחרי כל זה, אני מקווה שהבנתם את הנקודה שלי. גיוס כספים הוא לא מדע מדויק. הוא משחק של הסתברויות, של השפעה עדינה ושל אי-וודאות מובנית. בדיוק כמו פיזיקת הקוונטים.

אז מה אנחנו יכולים לעשות עם התובנה הזאת?

• להפסיק לנסות לחזות את העתיד: במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניסיון לנבא מה יחליט התורם, כדאי לנו להתמקד ביצירת הסתברות גבוהה יותר שהוא יחליט לתרום.
• להיות מודעים להשפעה שלנו: כל פעולה שלנו משפיעה על התורם. לכן, עלינו להיות מודעים לאופן שבו אנחנו מתקשרים איתו, ולהקפיד שהמסרים שלנו יהיו מותאמים אישית, אותנטיים ומעוררי עניין.
• להבין את המורכבות: תמיד תזכרו שהתורם נמצא בסופרפוזיציה של אפשרויות. המטרה שלנו היא למצוא את המצב שבו הסבירות הגבוהה ביותר היא שהוא יתרום לנו, ולגרום למערכת "לקרוס" למצב הזה.

אני יודע, זה לא קל. אבל זה מה שהופך את גיוס הכספים למקצוע כל כך מאתגר ומספק. ואם נצליח לשלב את העקרונות של פיזיקת הקוונטים בעבודה שלנו, אני בטוח שנוכל לגייס יותר כספים ולהגשים את החזון שלנו.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני מאמין שבגיוס כספים טמון פוטנציאל עצום ליצירת שינוי חברתי משמעותי. אני עובד עם ארגונים ומגייסים כדי לממש את הפוטנציאל הזה, על ידי בניית אסטרטגיות גיוס כספים אפקטיביות, שיפור מיומנויות תקשורת, וחיזוק הביטחון העצמי. בין היתר, אני גאה לשתף בידע ובניסיון שלי דרך "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה, "מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, ו"המפה הרגשית של התורם" – כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים.

מה דעתכם? האם גם אתם רואים קשר בין פיזיקת הקוונטים לגיוס כספים? שתפו אותי בתגובות!