A close-up of two hands shaking, symbolizing a successful fundraising meeting.
Featured

הממד הרגשי של הפגישה: איך לעורר רגשות שתומכים בהחלטה חיובית

איך לעורר את הרגשות הנכונים בפגישה עם תורם פוטנציאלי? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות מאחורי החיבור האנושי שגורם לאנשים לתת.

האמת היא, שאני שונא את המילה "החלטה". היא מצלצלת לי כמו משהו קר, מחושב, כמעט מכני. אבל כשמדובר בגיוס כספים, אנחנו לא מדברים על רובוטים שממלאים טפסים. אנחנו מדברים על בני אדם, עם לב פועם, עם חלומות ופחדים – ועם היכולת המדהימה לתת מעצמם למען משהו גדול מהם.

אבל איך גורמים ללב הזה להיפתח? איך מעוררים את הרגשות הנכונים שידחפו את התורם הפוטנציאלי להגיד "כן"?

זו שאלה ששאלתי את עצמי אלפי פעמים במהלך הקריירה שלי, ובכל פעם מצאתי תשובה קצת שונה. היום, אני רוצה לחלוק איתך כמה תובנות שרכשתי - לא רק מההצלחות הגדולות, אלא גם (ואולי בעיקר) מהכישלונות הצורבים.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים מדהימים ומגייסי כספים מסורים, הבנתי דבר אחד: גיוס כספים הוא לא רק עניין של מספרים ומצגות. הוא עניין של חיבור אנושי. של רגש. של אמונה.

התחילו מסיפור, סיימו בהשראה

תשכחו מהמצגת המשעממת. תשכחו מהגרפים המייבשים. אנשים מתחברים לסיפורים. הם רוצים להרגיש, להזדהות, להתרגש.

אני זוכר פגישה אחת עם תורם פוטנציאלי, איש עסקים מצליח, אבל נראה די סקפטי. התחלתי לדבר איתו על הילדים שאנחנו עוזרים להם. לא נתונים סטטיסטיים, אלא סיפורים אמיתיים. על ילדה אחת שחלמה להיות רופאה, אבל גדלה במשפחה שלא יכלה להרשות לעצמה אפילו את הציוד הבסיסי לבית הספר. על ילד אחר שאיבד את אביו במלחמה, ואיבד גם את התקווה.

סיפרתי את הסיפורים האלה בלב פתוח, בכנות, בלי ניסיון לייפות את המציאות. וראיתי משהו קורה בעיניים שלו. ראיתי את החומות נופלות. ראיתי את הרגש מתעורר.

הוא תרם סכום גדול בהרבה ממה שציפיתי. אבל יותר חשוב מכך, הוא הפך להיות חלק מהמשפחה שלנו. הוא הגיע לאירועים, הוא התעניין, הוא נתן מעצמו מעבר לכסף.

השיעור כאן ברור: כסף בא אחרי רגש, לא לפניו. הסיפורים שלנו הם כלי העבודה החשוב ביותר שלנו.

"עדשת המיקרוסקופ": לזהות את הרגעים הקריטיים

בפגישה עם תורם, יש רגעים קריטיים, חמקמקים, שיכולים להכריע את הכף לכאן או לכאן. אלו הרגעים שבהם אתם צריכים להיות הכי מודעים, הכי קשובים, הכי אמפתיים.

אני קורא לזה "עדשת המיקרוסקופ". זה היכולת להתמקד ברגע אחד, להאט את הזמן, ולבחון כל ניואנס, כל תנועה, כל מילה.

לדוגמה, שימו לב לשפת הגוף של התורם. האם הוא נשען קדימה? האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא מהנהן בהסכמה? אלו סימנים שהוא מעורב, שהוא מתעניין, שהוא פתוח לשמוע עוד.

מצד שני, שימו לב לסימנים של חוסר נוחות. האם הוא מסתכל על השעון? האם הוא מצטלב ידיים? האם הוא קוטע אתכם באמצע המשפט? אלו סימנים שאתם צריכים לשנות גישה, לשאול שאלות, או אפילו לעצור ולשאול אם משהו מפריע לו.

אבל הכי חשוב, הקשיבו "להקשבה השלישית". לא רק למילים שנאמרות, ולא רק לטון הדיבור, אלא גם למה שלא נאמר. למה שנמצא "בין השורות". לרגשות המוסתרים.

זה דורש אימון, זה דורש תרגול, אבל זה משתלם. זה הופך אתכם ממגייסי כספים רגילים למאסטרים של חיבור אנושי.

האותנטיות ככלי רגשי: לחשוף את עצמכם, אבל בחוכמה

אני לא מאמין במכירות אגרסיביות. אני לא מאמין בטריקים פסיכולוגיים. אני מאמין באותנטיות.

זה אומר להיות עצמכם. זה אומר להיות כנים. זה אומר להיות פגיעים.

אבל אותנטיות היא לא תירוץ להיות חסרי טקט או חסרי מקצועיות. יש הבדל גדול בין להיות פתוחים וכנים לבין לחשוף יותר מדי או להתלונן.

הסוד הוא למצוא את האיזון הנכון. לשתף בסיפורים אישיים, אבל רק כאלה שרלוונטיים לנושא השיחה ותומכים בטיעון שלכם. להודות בטעויות, אבל רק כאלה שלמדתם מהן. להראות את החולשות שלכם, אבל רק כדי להדגיש את החוזקות שלכם.

אני זוכר פעם שפגשתי תורמת פוטנציאלית, והייתי מאוד לחוץ. כל כך לחוץ, שהתחלתי לגמגם. במקום לנסות להסתיר את זה, פשוט אמרתי לה את האמת: "סליחה, אני קצת לחוץ. אני כל כך מאמין בפרויקט הזה, שאני פשוט רוצה להעביר לך את התשוקה שלי."

היא צחקה, והמתח נשבר. היא העריכה את הכנות שלי, ואנחנו המשכנו בשיחה נינוחה ופתוחה. היא בסופו של דבר תרמה סכום נכבד, והפכה לתומכת נלהבת של הארגון.

"הצעד האלגנטי": להניע לפעולה בעדינות

אחרי שעוררתם את הרגשות הנכונים, הגיע הזמן להניע לפעולה. אבל לא בלחץ. לא באגרסיביות. אלא בעדינות, בחוכמה, ב"צעד אלגנטי".

זה אומר להציע לתורם אפשרויות שונות לתרום, בהתאם ליכולות ולרצונות שלו. זה אומר להיות גמישים ולהתאים את עצמכם לצרכים שלו. זה אומר לא לשכוח להודות לו מכל הלב, ולהראות לו כמה אתם מעריכים את התמיכה שלו.

אני תמיד מזכיר למגייסים שלי: "אתם לא מוכרים משהו. אתם מציעים הזדמנות. הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול, הזדמנות לעשות שינוי בעולם."

וזכרו תמיד את "המראה הכפולה": ראו את עצמכם דרך עיני התורם. שאלו את עצמכם: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? מה מניע אותו?

התשובות לשאלות האלה יכוונו אתכם אל הצעד האלגנטי המושלם.

ולסיום: המסע הרגשי שלך

גיוס כספים הוא מסע רגשי. לא רק עבור התורמים, אלא גם עבורכם.

אתם חייבים להיות מחוברים לרגשות שלכם, אתם חייבים להיות מודעים למחשבות שלכם, אתם חייבים להיות מוכנים להתמודד עם הדחייה, עם התסכול, עם הפחד.

אבל הכי חשוב, אתם חייבים להאמין בעצמכם. אתם חייבים להאמין במטרה שלכם. אתם חייבים להאמין ביכולת שלכם לעשות שינוי.

כי כשאתם באמת מאמינים, הרגשות שלכם מדבקים. והם אלה שמניעים אנשים לפתוח את הלב – ואת הכיס.

אז צאו לשם, תספרו את הסיפורים שלכם, תתחברו לרגשות שלכם, ותעשו את העולם למקום טוב יותר.

אני כאן כדי לעזור לכם במסע הזה.

אז, איזה סיפור תספרו היום שיעורר את השינוי בעולם?

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. בין היתר, הוא פיתח את "שיטת הסולם הדינמי" להעלאת תורמים במדרגות תרומה ואת "מודל המעגלים המתרחבים" להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.

Noam Aviry speaking on stage about fundraising strategies at a non-profit event.
Featured

הסוד הכמוס של מגייסי העל: איך לתזמן את בקשת התרומה לתוצאות אופטימליות

איך לתזמן את בקשת התרומה בצורה אופטימלית? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות מאחורי הטיימינג המושלם לבקשת תרומה.

היי, נועם אבירי כאן. תהיתם פעם למה בקשת תרומה אחת נופלת על אוזניים ערלות, בעוד אחרת פותחת לבבות וארנקים? אני אספר לכם סיפור. לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שממש נאבק. הם היו מגיעים לפגישות עם תורמים פוטנציאליים עם מצגת מבריקה, נתונים מרשימים, אבל משהו פשוט לא עבד. הם קיבלו הרבה "אנחנו נחשוב על זה", אבל מעט מאוד תרומות בפועל.

מה שהם לא הבינו זה שבגיוס כספים, כמו בחיים, הטיימינג הוא הכל. זה לא רק מה אתה אומר, אלא מתי אתה אומר את זה. זה הסוד הכמוס שמפריד בין מגייסי כספים טובים למגייסי על.

אבל איך יודעים מתי זה "הזמן הנכון"? זה לא קסם, זה מדע – פסיכולוגיה של נתינה, אם תרצו. ובשנים האחרונות פיתחתי שיטה שעוזרת לפצח את הקוד הזה, שיטה שאני קורא לה "רגע האמת של הנתינה".

אז בואו נצלול פנימה.

רגע האמת של הנתינה: למה הטיימינג קריטי בגיוס כספים?

לפני שאני צולל לטקטיקות, חשוב שנבין את ה"למה". תחשבו על זה: אנשים לא תורמים רק בגלל שהם מאמינים במטרה שלכם. הם תורמים כי ברגע מסוים, משהו מתחבר בתוכם – רגש, ערך, צורך. רגע האמת הזה הוא נקודת המפגש בין הנרטיב שלכם לסיפור האישי שלהם.

ואם תפספסו את הרגע הזה, הבקשה שלכם תיפול על קרקע חרושה.

כדי להבין איך לייצר את רגע האמת הזה, אני רוצה להציג את מה שאני מכנה "שלושת המפתחות לתזמון מושלם".

מפתח #1: הקשבה עמוקה – ההקשבה השלישית

רבים ממגייסי הכספים שאני פוגש מתמקדים במה שהם רוצים להגיד. הם מגיעים לפגישה עם נאום מוכן, ובקושי מקשיבים לתורם הפוטנציאלי. זו טעות קריטית.

הקשבה אמיתית היא לא רק לשמוע את המילים, אלא להקשיב למה שלא נאמר. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – הקשבה לרגשות, לערכים, לחששות.

איך עושים את זה בפועל? הנה כמה טיפים:

  • שימו לב לשפת הגוף: האם התורם נראה מעורב או מוסח? האם הוא נשען קדימה או אחורה?
  • שאלו שאלות פתוחות: במקום שאלות "כן" או "לא", שאלו שאלות שמעודדות את התורם לשתף בסיפור שלו. לדוגמה: "מה גרם לך להתעניין בתחום הזה?"
  • היו סבלניים: אל תקפצו למסקנות. תנו לתורם את הזמן שלו לדבר.
  • השתמשו ב"טכניקת השיקוף": חזרו על מה שהתורם אמר במילים שלכם כדי לוודא שהבנתם נכון.

זכרו: ככל שתקשיבו יותר, כך תבינו טוב יותר מה מניע את התורם – וזה יעזור לכם לתזמן את הבקשה בצורה יעילה יותר.

מפתח #2: בניית אמון – "המראה הכפולה"

אף אחד לא תורם למי שהוא לא סומך עליו. נקודה. בניית אמון היא תהליך, ולא אירוע חד פעמי. זה אומר להיות שקוף, כן, ואמין – אבל זה גם אומר להבין את נקודת המבט של התורם.

אני קורא לזה "המראה הכפולה" – היכולת לראות את עצמכם ואת הארגון שלכם דרך העיניים של התורם.

איך בונים אמון?

  • היו אותנטיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. אנשים יכולים להריח חוסר אמינות מקילומטרים.
  • הציגו תוצאות: תראו לתורם מה הארגון שלכם השיג בפועל.
  • היו שקופים לגבי האתגרים: אל תנסו להסתיר את הבעיות. תורמים מעריכים כנות.
  • הקשיבו לביקורת: אל תתגוננו כשמבקרים אתכם. תנסו ללמוד מהביקורת.

ככל שהתורם יסמוך עליכם יותר, כך הוא יהיה פתוח יותר לבקשת התרומה שלכם – ובמיוחד, כך הוא יהיה רגיש יותר לתזמון של הבקשה.

מפתח #3: שימוש ב"חוק הרגע הנכון" - אל תחכו יותר מדי

אוקיי, אז הקשבתם, בנייתם אמון... מתי שואלים? כאן רבים נופלים. הם מחכים יותר מדי, מפחדים לדחות, ואז הרגע חולף.

למדתי את זה בדרך הקשה: אחרי שנה של טיפוח יחסים עם תורם פוטנציאלי גדול, חיכיתי "לזמן הנכון". חיכיתי לאירוע המושלם, לנאום המרגש ביותר, להוכחה הניצחת ביותר. בסוף, הוא תרם לארגון אחר.

מאז, פיתחתי את מה שאני מכנה "חוק הרגע הנכון": אל תחכו יותר מדי.

איך זה עובד? ברגע שאתם מרגישים שיש חיבור רגשי, ברגע שאתם רואים שהתורם מבין את החשיבות של המטרה שלכם, תציגו את הבקשה. אל תתנצלו, אל תתחבאו מאחורי נתונים. היו ישירים, היו בטוחים, היו נלהבים.

עכשיו, זה לא אומר שצריך לשאול אחרי 5 דקות. זה אומר להיות קשובים לדינמיקה של השיחה, ולזהות את הרגע בו התורם נמצא במצב הרגשי הנכון כדי לקבל החלטה. ואם תחכו יותר מדי, הרגע הזה עלול לחמוק.

העומק שמתחת לעומק: טיפ אחרון לדרך

לסיום, אני רוצה לתת לכם טיפ נוסף, משהו שלמדתי אחרי שנים של עבודה בתחום: תזמון הוא לא רק טקטיקה, הוא גם אסטרטגיה. הוא משקף את האופן שבו אתם רואים את התורמים שלכם – לא ככספומטים, אלא כשותפים למסע.

וכשאתם ניגשים לגיוס כספים מתוך הגישה הזו, התזמון הנכון פשוט יגיע באופן טבעי.

אז קדימה, צאו לשטח, תקשיבו, תבנו אמון, ותשאלו בזמן הנכון. אני מבטיח לכם שתראו תוצאות. ואם יש לכם שאלות או תובנות, אני כאן בשבילכם.

נ.ב. רציתי לשתף אתכם במשהו: אני עובד על סדנה חדשה בנושא "פסיכולוגיה של הנתינה". אם אתם מעוניינים לקבל פרטים נוספים, השאירו תגובה או שלחו לי הודעה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני עוזר לארגונים להגדיל את ההכנסות שלהם, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, ולהגשים את המטרות שלהם.

A person listening attentively to another person, with a focused and empathetic expression.
Featured

משוב בזמן אמת: הסוד לפגישת תורמים מנצחת

איך להשתמש במשוב של התורם בזמן אמת כדי לשפר את הפגישה ולהפוך כישלון פוטנציאלי להצלחה מסחררת. טיפים מעשיים ומתודולוגיות ייחודיות מאת נועם אבירי.

הדלת נסגרה אחרי התורם הפוטנציאלי, והרגשתי את האוויר יוצא לי מהריאות. זה קורה, אני יודע. אבל הפעם זה כאב במיוחד. זה היה אמור להיות צ'ק של חצי מיליון ש"ח לפרויקט הדגל שלנו. מה השתבש?

במשך שנים, התמקדתי במה שאני אומר – במסרים המושחזים, בנתונים המרשימים, בסיפורים מעוררי ההשראה. אבל אז הבנתי משהו מהותי: גיוס כספים הוא לא מונולוג, אלא דיאלוג. ודיאלוג טוב דורש הקשבה אקטיבית, לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור, ואפילו לשתיקות המהדהדות בין המילים. זה מה שאני מכנה "ההקשבה השלישית" – היכולת לקלוט את מה שהתורם לא אומר במפורש.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ועמותות בגיוס כספים כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל – החל מקמפיינים גאוניים שקרסו, ועד לפגישות אקראיות שהניבו תרומות ענק. אבל הדבר שלמדתי יותר מכל הוא שהמשוב הכי חשוב מגיע מהתורם עצמו – בזמן אמת. ומי שיודע לקרוא את הסימנים האלה, יכול לשנות את מסלול הפגישה תוך כדי תנועה ולהפוך כישלון פוטנציאלי להצלחה מסחררת.

אז איך עושים את זה בפועל? איך הופכים את תגובות התורם לכלי עבודה אפקטיבי? הנה כמה עקרונות מפתח:

1. "עדשת המיקרוסקופ": קריאת שפת גוף ותווי פנים

הפסיכולוג אלברט מחרביאן טען שמילים מהוות רק 7% מהתקשורת שלנו. השאר עובר דרך טון הדיבור (38%) ושפת הגוף (55%). בפגישת תורמים, המספרים האלה מקבלים משנה תוקף.

שימו לב:

  • מבט: האם התורם יוצר קשר עין ישיר או מביט הצידה? האם הוא מרוכז או משועמם?
  • תנועות גוף: האם הוא יושב קדימה, בכיסא, כאילו הוא מוכן לפעולה, או שהוא שקוע לאחור, כמשדר חוסר עניין? האם הוא משחק עם חפצים, דבר המצביע על חוסר סבלנות או חוסר נוחות?
  • הבעות פנים: האם הוא מחייך, מהנהן, או מקמט את מצחו? האם הוא נראה סקפטי או מתעניין?

טיפ: תרגלו זיהוי של שפת גוף ותווי פנים מול מראה או בסרטונים. צלמו את עצמכם בפגישות מוקלטות, ונתחו את התגובות שלכם לתגובות של התורם. תתפלאו כמה מידע אתם מפסידים.

2. "הקול הפנימי המשולב": להיות מודע לדיאלוג הפנימי שלכם

אחד הדברים שמפרידים בין מגייס כספים טוב למצוין הוא היכולת לשלב את המודעות העצמית בתקשורת הבינאישית. זה אומר להיות מודעים למחשבות, לתחושות ולתגובות הרגשיות שלכם בזמן אמת, ולהשתמש בהן כדי לכוון את השיחה.

דוגמה:

  • התורם אומר: "אני צריך לחשוב על זה."
  • המחשבה שלכם: "הוא אומר את זה רק כדי להיפטר ממני."
  • התגובה המתוקנת: "מובן לחלוטין. מה יעזור לך לקבל החלטה מושכלת יותר? האם תרצה שאשלח לך נתונים נוספים, או שנקיים שיחת המשך?"

היכולת "לדברר" את הספקות והחששות שלכם, בצורה אותנטית ולא מתנצלת, יכולה להפוך התנגדות פוטנציאלית להזדמנות לחיבור עמוק יותר.

3. "פרקטל המשמעות": לחבר את הנקודות בין תגובה ספציפית לעיקרון כללי

כל תגובה של תורם היא חלק ממערכת גדולה יותר. תורם שאומר "אין לנו כסף בתקציב השנה" לא בהכרח מתכוון שהוא לא מעוניין לתרום לעולם. ייתכן שהוא חושש מהתחייבות ארוכת טווח, או שהוא לא משוכנע שהארגון שלכם הוא הפתרון הטוב ביותר לבעיה שהוא רוצה לפתור.

לכן, חשוב לשאול שאלות המשך כדי להבין את המשמעות האמיתית מאחורי התגובה. אל תסתפקו בתשובות שטחיות. חפשו את "העומק שמתחת לעומק".

טיפ: שאלו שאלות פתוחות כמו "למה זה חשוב לך?", "מה היית רוצה לראות קורה?", או "מה הדבר שהכי מטריד אותך בנושא הזה?". השאלות האלה יכולות לפתוח צוהר לעולם הערכים והמוטיבציות של התורם, ולאפשר לכם להתאים את המסר שלכם בצורה אפקטיבית יותר.

4. "תמונות מילוליות חדות": לייצר חוויה רגשית חזקה

גיוס כספים הוא לא רק עניין של היגיון ונתונים, אלא גם של רגש. אנשים תורמים כי הם מרגישים מחוברים למטרה, כי הם רוצים לעשות שינוי בעולם, כי הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר.

לכן, חשוב לייצר חוויה רגשית חזקה בפגישה. השתמשו בסיפורים מעוררי השראה, בתמונות ויזואליות חיות, ובשפה שמדברת אל הלב. תנו לתורם לדמיין את ההשפעה של התרומה שלו על החיים של אנשים אחרים.

טיפ: תרגלו סטוריטלינג. למדו איך לבנות סיפור שמערב את הקהל, יוצר אמפתיה, ומעורר השראה לפעולה. השתמשו בפרטים קונקרטיים, בניגודים דרמטיים, ובסוף עם מסר ברור וחד משמעי.

אז בפעם הבאה שאתם יושבים מול תורם פוטנציאלי, תזכרו: הקשבה היא לא פסיבית, אלא אקטיבית. תשתמשו בתגובות של התורם ככלי עבודה, תקראו את שפת הגוף, תהיו מודעים לדיאלוג הפנימי שלכם, תחפשו את המשמעות העמוקה, ותייצרו חוויה רגשית חזקה. כך תהפכו כל פגישה להזדמנות אמיתית לחיבור, לשותפות ולשינוי.

רציתי לשתף אתכם במשהו שמטריד את מנוחתי השבוע. אני רואה יותר ויותר ארגונים שמתמקדים בטכניקות גיוס "מהירות ועצבניות" – קמפיינים דיגיטליים מתוחכמים, מיילים אוטומטיים, סרטוני תדמית מלוטשים. אבל הם שוכחים את הדבר הכי חשוב: את הקשר האנושי.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: באיזה מידה אנחנו מוכנים להשקיע בהקשבה אמיתית, גם אם זה אומר להאט את הקצב, לשנות את התוכניות, ולהיות נוכחים ברגע הזה?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ומתמחה בפסיכולוגיה של נתינה, בניית מערכות יחסים עם תורמים, ותקשורת אפקטיבית. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" כדי לעזור לארגונים להגדיל את ההשפעה שלהם.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות ובטיפים שלכם. מה הטיפ הכי חשוב שלכם להקשבה אקטיבית בפגישות תורמים?

A close-up image of a persons ear with subtle details highlighted, symbolizing deep listening and attention to detail. The background is blurred to emphasize the focus on the act of listening.
Featured

ההקשבה השלישית: הטכניקה שפיתחתי להקשבה ברמה עמוקה שחושפת צרכים לא מדוברים

נועם אבירי חושף: טכניקת "ההקשבה השלישית" - הקשבה ברמה עמוקה החושפת צרכים לא מדוברים של תורמים ומחוללת שינוי בגיוס הכספים. גלו איך להעמיק את הקשר עם התורמים ולהגדיל את ההשפעה של הארגון שלכם.

השעה הייתה 06:17 בבוקר, ואני כבר מול המחשב, מנסה לפענח את מבול המיילים שנחת עלי במהלך הלילה. בין בקשות לתרומות, דוחות תקציב ומזכרים פנימיים, קפץ מייל עם נושא תמים לכאורה: "משוב על הפגישה האחרונה". זה היה מתורם ותיק, אחד מאלה שמלווים אותנו כבר שנים, אבל משהו בניסוח הזהיר שלו צרם לי. ידעתי שאני עומד לקבל משהו שהוא הרבה יותר מ"משוב". וצדקתי.

במילים עדינות, הוא הביע חוסר שביעות רצון מהכיוון שאליו הארגון הולך. לא בגלל התוצאות – הן היו טובות מתמיד – אלא בגלל האופן שבו הגענו אליהן. הוא הרגיש שהפכנו להיות "יעילים מדי", "ממוקדים מדי" ושכחנו את הסיבה האמיתית שבגללה הוא תומך בנו מלכתחילה.

נשמתי עמוק. ידעתי שהתגובה שלי לרגע הזה תקבע לא רק את עתיד התרומה שלו, אלא גם את הכיוון של הארגון כולו. זה היה הרגע בו הבנתי שההקשבה הרגילה, זו שמקשיבה למילים הנאמרות, פשוט לא מספיקה. הייתי צריך להקשיב לרמה אחרת – להקשבה השלישית.

מהי בכלל "הקשבה שלישית" ולמה היא כל כך קריטית בגיוס כספים?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח, וב-15 השנים האחרונות פגשתי מאות תורמים, הצלחתי לגייס מיליוני שקלים, וגם חוויתי כישלונות צורבים. למדתי שהצלחה בגיוס כספים היא לא רק עניין של הצגת נתונים מרשימים או סיפורים סוחפים. היא קודם כל עניין של הקשבה אמיתית.

אבל מהי "הקשבה אמיתית"? רובנו יודעים להקשיב. אנחנו שומעים את המילים, מבינים את המשפטים, מגיבים בהתאם. זוהי "הקשבה ראשונה" – הקשבה ברמת השטח. אחר כך אנחנו עוברים ל"הקשבה שנייה" – אנחנו מנסים להבין את הכוונות מאחורי המילים, את הרצונות והצרכים הגלויים של התורם.

"ההקשבה השלישית" היא משהו אחר. היא יורדת לעומק שמתחת לעומק. היא מקשיבה למה שלא נאמר, לרגשות הסמויים, לצרכים הלא מודעים, לדאגות החבויות, למתחים הנסתרים, לערכים הכמוסים, לאמון השביר – ולשאיפה האמיתית של התורם להשפיע ולתרום.

הקשבה ראשונה: הקשבה מודעת

בשלב זה אנחנו שומעים את תוכן הדברים.

  • מילים שנאמרות.
  • ניתוח המידע המועבר.
  • מענה ישיר לשאלות שעולות.

הקשבה שנייה: הקשבה אינטואיטיבית

בשלב זה ננסה להבין את הכוונות מאחורי הדברים.

  • שאלת שאלות המשך.
  • זיהוי צרכים גלויים.
  • ניתוח שפת הגוף.

הקשבה שלישית: הקשבה טרנספורמטיבית

ההקשבה השלישית משלבת את שני סוגי ההקשבה הקודמים ומעמיקה אותם.

  • זיהוי צרכים ורגשות לא מודעים.
  • יצירת חיבור רגשי עמוק.
  • התאמת המסרים לערכים הכמוסים של התורם.
  • בניית אמון הדדי.
  • זיהוי שאיפות התורם והגשמתן.

לדוגמה, תורם שאומר: "אני מעריך את ההשפעה שלכם על הקהילה", יכול להביע מגוון רחב של רגשות וצרכים, בהם:

  • גאווה בהשתייכות לארגון מצליח.
  • רצון לראות את הכסף שלו עושה שינוי חיובי.
  • צורך בהכרה על תרומתו.
  • דאגה לגבי עתיד הארגון והיציבות שלו.

ההקשבה השלישית מאפשרת לנו לזהות את הניואנסים האלה ולהתאים את התגובה שלנו בהתאם.

איך מיישמים את "ההקשבה השלישית" בפועל?

זה לא קורה בן רגע. זה תהליך של פיתוח מודעות, תרגול טכניקות ספציפיות ואימון מנטלי. הנה כמה נקודות התחלה:

1. האטו את הקצב: אל תמהרו לענות או להציע פתרונות. תנו לתורם זמן לבטא את עצמו במלואו. תרגלו נוכחות מלאה ברגע.

2. התמקדו בשפת הגוף: שימו לב לטון הדיבור, הבעות הפנים, תנועות הידיים, יציבה. הם מספרים סיפור נוסף, לעתים סותר את המילים.

3. שאלו שאלות פתוחות: אל תסתפקו בשאלות "כן/לא". תנו לתורם את המרחב לחקור את רגשותיו ומחשבותיו. למשל, במקום "האם אתה מרוצה מהתוצאות?", שאלו "מה הכי חשוב לך בהשפעה של הארגון?".

4. השתמשו בטכניקת "המראה הכפולה": נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא רואה? מה הוא מרגיש? מה הוא חושב עליכם?

5. חפשו את "העומק שמתחת לעומק": אל תסתפקו בתשובות הראשונות. חפשו את המניעים האמיתיים, את הערכים הכמוסים, את החששות הנסתרים. שאלו "למה זה חשוב לך?", "מה המשמעות של זה עבורך?".

6. היו אמפתיים: נסו להרגיש את מה שהתורם מרגיש. שימו את עצמכם בנעליו. תנו תוקף לרגשותיו, גם אם אתם לא מסכימים עם דעותיו.

7. היו אותנטיים: אל תנסו להיות מישהו שאתם לא. היו כנים, פתוחים ופגיעים. אנשים מעריכים אותנטיות.

8. זכרו את "פרקטל המשמעות": כל שיחה עם תורם היא לא רק על תרומה ספציפית. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

הצעד האלגנטי הבא שלך

אז מה קרה עם אותו תורם ששלח לי את המייל המטריד ההוא? במקום להתגונן או לנסות לשכנע אותו אחרת, הקשבתי. הקשבתי ברמה השלישית. שאלתי שאלות פתוחות, ניסיתי להבין את מה שמטריד אותו באמת, את הערכים שנפגעו, את החששות שהוא לא הצליח לבטא במילים.

גיליתי שהוא לא כועס על ההצלחה שלנו. הוא כעס על כך שההצלחה הזו באה על חשבון הקשר האישי, על חשבון התחושה שהוא חלק ממשפחה, על חשבון הערכים של שיתוף פעולה, אמון ואחריות הדדית.

התנצלתי. לא על ההצלחה, אלא על כך שלא שמתי לב למה שחשוב לו באמת. הבטחתי לשנות. הקמנו צוות חשיבה משותף, חידשנו את הפגישות האישיות, התחלנו לשתף אותו בהחלטות אסטרטגיות.

הוא לא רק נשאר תורם, הוא הפך לשותף אמיתי. והארגון שלנו הרוויח הרבה יותר מכסף. הוא הרוויח תובנות עמוקות, קשרים חזקים, ומשמעות אמיתית.

אז בפעם הבאה שאתם נפגשים עם תורם, אל תקשיבו רק למילים. תקשיבו ללב. תקשיבו לנשמה. תקשיבו להקשבה השלישית.

מה הצעד הראשון שלך ליישום ההקשבה השלישית כבר השבוע? איזה צורך לא מדובר אתה הולך לגלות?

A visual representation of a four-step process involving connection, preparation, value presentation, and relationship building in fundraising, with a person shaking hands in the center.
Featured

מודל 4 השלבים לפגישת תורמים: המסגרת השיטתית ששינתה את כללי המשחק בגיוס כספים

מודל 4 השלבים לפגישת תורמים מוצלחת: הכנה מקדימה, יצירת חיבור אותנטי, הצגת הערך וסגירה ושימור. טיפים וטכניקות מעשיות לשיפור ביצועי הגיוס.

הדלת נסגרה מאחורי התורם הפוטנציאלי, והרגשתי את הדממה מהדהדת בחדר. "הלך עליך מיליון שקל," לחש קול בראשי. אבל בדיוק ברגע הזה הבחנתי בדפוס שחוזר על עצמו בכל פגישה כושלת שהייתה לי. שנים חקרתי את הפסיכולוגיה של הנתינה, טכניקות תקשורת מתקדמות ואסטרטגיות בניית מערכות יחסים. למדתי ממאות פגישות, חלקן הצלחות מסחררות, חלקן כישלונות צורבים. אבל דווקא הכישלונות לימדו אותי את השיעור החשוב ביותר: פגישת תורמים מוצלחת אינה עניין של מזל, אלא של מסגרת שיטתית.

לפני שאשתף אתכם במודל 4 השלבים שפיתחתי, חשוב לי להדגיש: אני לא מאמין בפתרונות קסם. גיוס כספים הוא עבודה קשה, הדורשת מחויבות, יצירתיות וחוסן מנטלי. אבל אני גם מאמין שאפשר לעבוד חכם יותר, ולא רק קשה יותר.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי 15 שנה בתחום, במהלכן גייסתי מיליוני שקלים עבור מגוון רחב של ארגונים, פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות שמשלבות ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי אפקטיבי בשטח. אחת מהן היא מודל 4 השלבים לפגישת תורמים, אותו אני שמח לחלוק אתכם היום.

המודל הזה אינו רק רשימת טיפים, אלא מסגרת מושגית שמסייעת למגייס הכספים לנווט את הפגישה בצורה אסטרטגית, מתוך הבנה עמוקה של המניעים והצרכים של התורם. הוא מאפשר ליצור חיבור אותנטי, לבנות אמון ולהציג את הפרויקט בצורה משכנעת, המובילה לתרומה משמעותית.

שלב 1: הכנה מקדימה - חפירת הזהב האמיתית

  • מהות השלב: לפני שאתם בכלל חושבים על מה להגיד או איך לשבת, אתם חייבים להכיר את התורם כמו את כף ידכם. זה לא מספיק לדעת מה הוא תרם בעבר; צריך להבין מה מניע אותו, מה הערכים שלו, מה החוויות שעצבו אותו.
  • טכניקות פרקטיות:

חקר רקע מעמיק: גוגל הוא חברכם הטוב ביותר. חפשו כתבות, ראיונות, פרופילים ברשתות חברתיות. נסו להבין את תחומי העניין, הפעילות הפילנתרופית, הקשרים העסקיים והאישיים.

שיחות הכנה: דברו עם אנשים שמכירים את התורם. שאלו אותם מה חשוב לו, מה מעורר בו השראה, מה הוא מחפש בתרומה.

ניתוח פסיכולוגי (בזהירות): נסו לזהות את המניעים העמוקים של התורם. האם הוא מחפש משמעות, השפעה, הכרה או תחושת שייכות?

  • דוגמה קונקרטית: פעם הגעתי לפגישה עם תורם שתרם בעבר לארגוני חינוך. לאחר חקר מעמיק גיליתי שהוא בעצמו סבל מקשיי למידה בילדותו. בפגישה, שיתפתי אותו בפרויקט חדש שמסייע לילדים עם קשיי למידה, והדגשתי את האופן שבו התרומה שלו יכולה לשנות את חייהם. התגובה שלו הייתה מיידית וחיובית.

  • העומק שמתחת לעומק: הכנה מקדימה אינה רק עניין של איסוף מידע. היא עניין של אמפתיה, הקשבה וניסיון להבין את העולם מנקודת מבטו של התורם.

שלב 2: יצירת חיבור אותנטי - מעבר ל"שלום, מה שלומך?"

  • מהות השלב: אנשים תורמים לאנשים, לא לארגונים. המטרה בשלב הזה היא לבנות קשר אישי עם התורם, קשר שמבוסס על אמון, כבוד והערכה הדדית.
  • טכניקות פרקטיות:

שימוש במידע שנאסף בשלב ההכנה: פתחו את השיחה בנושא שמעניין את התורם. שאלו אותו על תחביב, על אירוע משפחתי, על מאמר שקראתם שהוא כתב.

שיתוף אישי: שתפו סיפור אישי קצר שקשור לפרויקט או למטרה של הארגון. הראו לתורם שאתם לא רק מגייסי כספים, אלא גם אנשים עם תשוקה ומחויבות.

הקשבה פעילה: הקשיבו בתשומת לב למה שהתורם אומר. שאלו שאלות מעמיקות, הראו עניין אמיתי במה שהוא חושב ומרגיש.

  • הקול הפנימי המשולב: פעם פגשתי תורם שהיה ידוע בציניות שלו. במהלך הפגישה הוא שאל אותי: "אז מה, אתה באמת מאמין במה שאתה אומר?" (בראשי חשבתי: "זו ההזדמנות שלי להראות לו שאני לא רק איש מכירות"). עניתי לו: "אני לא רק מאמין, אני חי את זה כל יום. אתן לך דוגמה..." וסיפרתי לו סיפור אישי שנגע לליבי.

  • המראה הכפולה: נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. האם אתם נראים אותנטיים, אמינים, נלהבים? האם אתם משדרים ביטחון עצמי או חוסר ביטחון?

שלב 3: הצגת הערך - מעבר למספרים ולגרפים

  • מהות השלב: זה השלב שבו אתם מציגים לתורם את הפרויקט או המטרה של הארגון, ומסבירים לו איך התרומה שלו יכולה לעשות שינוי אמיתי. אבל זה לא מספיק להציג מספרים וגרפים; צריך לספר סיפור, להעביר רגש, ליצור תמונה חיה במוחו של התורם.
  • טכניקות פרקטיות:

שימוש בסטוריטלינג: ספרו סיפורים על אנשים שהפרויקט שינה את חייהם. הציגו דמויות, קונפליקטים, רגשות ותוצאות.

המחשה ויזואלית: השתמשו בתמונות, סרטונים או מצגות כדי להמחיש את הפרויקט. הראו לתורם את המציאות בשטח, את האנשים שהוא יכול לעזור להם.

התאמה אישית: הציגו לתורם איך התרומה שלו תשתלב בפרויקט, איך היא תתרום להשגת המטרות, איך היא תשפיע על החיים של האנשים שהוא רוצה לעזור להם.

  • עדשת המיקרוסקופ: שים לב לרגע הזה: כשאתה מספר סיפור, התמקד בפרטים הקטנים, החושיים, האנושיים. תאר את הריח, את הצבע, את הקול, את התחושה. זה מה שיוצר את החיבור הרגשי.

  • פרקטל המשמעות: השיחה הזו עם תורם אחד אינה רק על תרומה של 50,000 ש"ח. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

שלב 4: סגירה ושימור - לאן מכאן?

  • מהות השלב: הפגישה לא מסתיימת עם התרומה. להיפך, היא רק ההתחלה של מערכת יחסים ארוכת טווח עם התורם. המטרה בשלב הזה היא לבטא הערכה, להודות לתורם על תרומתו, ולהזמין אותו להמשיך להיות שותף לעשייה של הארגון.
  • טכניקות פרקטיות:

תודה אישית: כתבו לתורם מכתב תודה אישי, התקשרו אליו, או הזמינו אותו לאירוע מיוחד של הארגון.

עדכון שוטף: שלחו לתורם עדכונים על הפרויקט שהוא תרם לו. הראו לו איך התרומה שלו עושה שינוי בשטח.

הזמנה להמשך מעורבות: הזמינו את התורם להשתתף באירועים של הארגון, להתנדב, או לתרום שוב בעתיד.

  • הצעד האלגנטי: שלחו לתורם סרטון קצר שמציג את הפרויקט שהוא תרם לו, עם מסר אישי של תודה מאחד הנהנים. זו דרך אלגנטית ויעילה להראות לו שהתרומה שלו באמת עושה שינוי.

אז איזו "הקשבה שלישית" אתם מתכוונים לפתח השבוע? איזה "צעד אלגנטי" תנקטו כדי להעמיק את הקשר עם התורמים שלכם? העולם זקוק למגייסי כספים מצוינים, שיודעים לא רק לבקש, אלא גם להקשיב, להבין וליצור חיבור אמיתי. אני מאמין בכם.