A team of fundraisers celebrating a successful fundraising campaign, showing teamwork and resilience.
Featured

נוסחת ההנעה העצמית: כך בניתי צוות עמיד לתקופות שפל ולחץ

נוסחת ההנעה העצמית של נועם אבירי לבניית צוות גיוס כספים עמיד בפני לחצים. ארבעת עמודי התווך של החוסן הנפשי להצלחה בגיוס תרומות.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ועדיין בהיתי במסך המחשב. שלושה חודשים רצופים של כישלונות גיוס, צוות מרוסק, ותחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. אני, נועם אבירי, מומחה גיוס הכספים, הרגשתי חסר אונים. אבל דווקא מתוך התהום הזו צמחה הנוסחה הייחודית שלי להנעה עצמית, אותה אני רוצה לחלוק איתך היום.

אבל רגע לפני שנצלול לנוסחה, חשוב לי להדגיש משהו: אין פתרונות קסם. בניית צוות עמיד דורשת עבודה קשה, כנות, והרבה אמפתיה. אני לא מספר לך על הצלחות מטאוריות, אלא על המסע המפרך שעברתי – עם עליות ומורדות – עד שהגעתי למקום בו הצוות שלי מסוגל להתמודד עם כל אתגר.

הרבה שנים בתחום לימדו אותי שגיוס כספים הוא לא רק משחק מספרים, אלא קודם כל משחק פסיכולוגי. אנחנו מתמודדים עם דחיות, עם לחצים אינסופיים, ועם תחושת אחריות כבדה על גבנו. לכן, הצעד הראשון לבניית צוות עמיד הוא להבין את המניעים הפנימיים שלנו, את הפחדים שלנו, ואת החוזקות שלנו.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך שנים, ליוויתי מאות מגייסים וארגונים, ועזרתי להם לפרוץ את תקרת הזכוכית ולגייס סכומים שהם רק חלמו עליהם. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. ועכשיו, אני רוצה לחלוק איתך את הנוסחה שלי להנעה עצמית, כדי שגם אתה תוכל לבנות צוות מנצח.

הנוסחה להנעה עצמית: ארבעת העמודים

אני קורא לזה "ארבעת עמודי התווך של החוסן הנפשי". כל עמוד תומך בשני, וביחד הם יוצרים מבנה יציב וחזק שיכול לעמוד בפני כל סערה.

1. המודעות העמוקה: "מה מניע אותי באמת?"

רובנו רגילים לעבוד על אוטומט, מבלי לעצור ולשאול את עצמנו: "למה אני עושה את מה שאני עושה?". אנחנו עסוקים במשימות, ביעדים, ובדד-ליינים, ושוכחים את התמונה הגדולה. אבל האמת היא, שמאחורי כל פעולה שלנו מסתתר מניע פנימי עמוק יותר.

לדוגמה: מגייסת שהתקשתה לעמוד ביעדים שלה גילתה, אחרי חפירה עמוקה, שהיא מפחדת לדבר על כסף. הפחד הזה חסם אותה מלמצות את הפוטנציאל שלה.

  • איך עושים את זה? קחו לעצמכם חצי שעה שקטה, עם דף ועט, ושאלו את עצמכם: "למה אני עושה את זה?". כתבו את כל התשובות שעולות לכם בראש, מבלי לצנזר או לשפוט. חפרו עמוק יותר, עד שתגיעו למניע האמיתי.

2. הגמישות המחשבתית: "יש יותר מדרך אחת להגיע לפסגה"

קיבעון מחשבתי הוא האויב הגדול ביותר של ההנעה העצמית. כשאנחנו תקועים בתוך קופסה, אנחנו מאבדים את היצירתיות שלנו, את התשוקה שלנו, ואת האמונה שלנו בעצמנו.

פעם, הייתי בטוח שיש רק דרך אחת לגייס כסף: להתקשר לתורמים, לבקש תרומות, ולחכות לתשובה. אבל אז הבנתי שגיוס כספים יכול להיות גם יצירת תוכן מעניין, בניית קהילה, ויצירת קשרים אישיים.

  • איך עושים את זה? אתגרו את ההנחות שלכם. שאלו את עצמכם: "מה אם הייתי עושה את זה אחרת?". קראו ספרים מתחומים אחרים, דברו עם אנשים שחושבים אחרת מכם, וחפשו השראה במקומות לא צפויים.

3. החוסן הרגשי: "כישלון הוא רק חלק מהדרך"

דחייה היא חלק בלתי נפרד מגיוס הכספים. אבל איך אנחנו מגיבים לדחייה, זה מה שקובע את ההצלחה שלנו. צוות עם חוסן רגשי יודע לקום אחרי כל נפילה, ללמוד מהטעויות, ולהמשיך קדימה עם חיוך.

אני זוכר פגישה אחת קשה במיוחד, בה תורם פוטנציאלי צעק עלי וטען שאני בזבזן כספים. הרגשתי מושפל ופגוע, ורציתי לברוח. אבל במקום זה, נשמתי עמוק, שאלתי אותו מה מפריע לו, והקשבתי לו בתשומת לב. בסוף הפגישה, הוא לא רק התנצל, אלא גם תרם סכום נכבד לארגון.

  • איך עושים את זה? תרגלו מיינדפולנס, למדו לנהל את הרגשות שלכם, וזכרו שאתם לא לבד. שתפו את הקולגות שלכם בקשיים שלכם, ובקשו מהם תמיכה. בנו לעצמכם רשת ביטחון רגשית, שתעזור לכם לעבור את התקופות הקשות.

4. המשמעות המשותפת: "אנחנו חלק ממשהו גדול יותר"

המוטיבציה הגדולה ביותר מגיעה מתוך תחושת שייכות ומתוך אמונה במטרה משותפת. כשאנחנו מרגישים שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר מאיתנו, אנחנו מוכנים לעבוד קשה יותר, להתמודד עם אתגרים גדולים יותר, ולהשיג תוצאות טובות יותר.

פעם, עבדתי עם צוות שהרגיש מנותק מהמטרה של הארגון. הם ראו בגיוס כספים רק עבודה משעממת, ולא הבינו את המשמעות האמיתית של העבודה שלהם. אבל אז החלטנו לצאת ליום התנדבות בשטח, ולהכיר מקרוב את האנשים שהארגון עוזר להם. אחרי היום הזה, הכל השתנה. הצוות התמלא באנרגיה ובתשוקה, והתוצאות דיברו בעד עצמן.

  • איך עושים את זה? צרו לעצמכם חזון משותף, הגדירו את הערכים שלכם, וחגגו את ההצלחות שלכם ביחד. תנו לכל אחד בצוות להרגיש שהוא חלק בלתי נפרד מההצלחה של הארגון.

הצעד הבא שלך: התחילו בקטן, חגגו כל ניצחון

אני יודע, זה נשמע כמו הרבה עבודה. אבל אל תנסו לעשות הכל בבת אחת. התחילו בקטן, עם צעד אחד פשוט. למשל, הקדישו 10 דקות ביום למדיטציה, או קבעו פגישה שבועית עם הקולגות שלכם כדי לדבר על מה שמניע אתכם.

וגם – אל תשכחו לחגוג כל ניצחון, גם הקטן ביותר. כי גם הצעד הכי קטן הוא צעד בכיוון הנכון.

אני מזמין אותך לשתף בתגובות שלך: איזה מהעמודים הכי מאתגר אותך? מה הטיפים שלך להתמודדות עם תקופות שפל? יחד ניצור קהילה תומכת של מגייסי כספים חזקים ומצליחים!

אני, נועם אבירי, מאמין בך. אני יודע שיש לך את הכוח לבנות צוות מנצח, ולהשיג את כל המטרות שלך. פשוט תאמין בעצמך, תעבוד קשה, ואל תוותר לעולם.

A group of people brainstorming together in a colorful and creative environment, with post-it notes on a whiteboard and energetic expressions on their faces.
Featured

שיטות לפיתוח יצירתיות קבוצתית: הטכניקות שהטמענו לעידוד חשיבה מחוץ לקופסה

נועם אבירי חושף את הטכניקות הייחודיות לפיתוח יצירתיות קבוצתית, שנבנו מתוך ניסיון רב שנים בליווי ארגונים ללא מטרות רווח. מהסערה השקטה ועד לחדר הבריחה הארגוני, גלו איך להוציא מהצוות שלכם את הפוטנציאל היצירתי המקסימלי.

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה עמדתי מול צוות שלם, מצפה ש"יורידו עלינו רעיונות". בפועל? קיבלתי מבטים ריקים וקולות של נמלים. מאז, עברתי כברת דרך ארוכה בפיתוח יצירתיות קבוצתית – דרך רצופה בניסויים, טעויות ותובנות שהפכו לשיטות עבודה סדורות. אז למה כל כך הרבה סדנאות "חשיבה יצירתית" נגמרות בבזבוז זמן וכסף? כי יצירתיות לא קורית מעצמה. היא דורשת גישה מובנית, כלים מותאמים אישית ובעיקר – הבנה עמוקה של הדינמיקה הקבוצתית.

אני נועם אבירי, וב-15 השנים האחרונות ליוויתי מאות ארגונים ללא מטרות רווח בישראל בגיוס כספים. ראיתי צוותים שמגייסים מיליונים בזכות רעיון מבריק אחד, וארגונים עם משאבים עצומים שמדשדשים במקום. הבנתי שיצירתיות קבוצתית היא לא רק נחלתם של אמנים וסטארטאפיסטים – היא כלי חיוני לכל מי שרוצה להוביל שינוי חברתי.

אז איך הופכים קבוצה של אנשים מ"חושבים כרגיל" ל"ממציאים פתרונות פורצי דרך"? אספר לכם על כמה טכניקות שהטמענו בהצלחה, וגם על הכשלים שצריך להימנע מהם.

1. "הסערה השקטה": כשאינטרוברטים מובילים מהפכה

כולנו מכירים את סיעור המוחות הקלאסי – קבוצה של אנשים שצועקים אחד על השני, מנסים לדרוס את הרעיונות של האחרים ולזכות בתהילת הרגע. אבל מה קורה עם אלה שמתקשים לבטא את עצמם בקול רם? האינטרוברטים, החושבים לעומק, אלה שלוקח להם זמן לעבד מידע? הם לרוב נשארים בצד, והארגון מפסיד את התרומה הייחודית שלהם.

מה עשינו?

המצאנו את "הסערה השקטה" – במקום דיון סוער בעל פה, כל משתתף מקבל דף ועט (או טאבלט) וכותב את הרעיונות שלו במשך 10 דקות. לאחר מכן, הדפים מועברים הלאה, וכל אחד מוסיף הערות, שיפורים ורעיונות משלו על גבי הדף של האחר. בסוף התהליך, כל דף הופך למאגר שלם של רעיונות, ואז אפשר לעבור לדיון מסודר ולבחור את הטובים ביותר.

התוצאה?

גילינו ש"הסערה השקטה" מייצרת הרבה יותר רעיונות מקוריים ואיכותיים מסיעור מוחות קלאסי. היא מאפשרת לכל אחד להשמיע את קולו, בלי תחרות או לחץ חברתי.

2. "עורך הדין של השטן הפוך": לחשוב כמו מבקר – ואז להתאהב ברעיון

אחת הבעיות הנפוצות בתהליכי יצירתיות קבוצתית היא "חשיבת יחד" – כולם מסכימים עם כולם, אף אחד לא רוצה להרוס את האווירה הטובה, ואז יוצאים עם רעיונות בינוניים ומנומסים. כדי להתמודד עם התופעה הזו, אנחנו משתמשים בטכניקה של "עורך הדין של השטן הפוך".

מה עשינו?

במקום למנות מישהו שיהיה "עורך הדין של השטן" וינסה להפריך כל רעיון, אנחנו מבקשים מכל משתתף לנסות להתאהב ברעיון הכי פחות סביר, הכי משוגע, הכי "בלתי אפשרי". לתת לו את כל הסיבות למה הוא כן יכול לעבוד, לחפש את הניצוץ החבוי שבו.

התוצאה?

גילינו שכשמתחילים לחפש את היתרונות של רעיון שנראה גרוע, מגלים פתאום פוטנציאל שלא ראינו קודם. זה מאפשר לנו לצאת מאזור הנוחות, לחשוב אחרת ולמצוא פתרונות לא שגרתיים.

3. "חדר הבריחה הארגוני": ללמוד לשתף פעולה תחת לחץ

יצירתיות לא מתרחשת בחלל ריק. היא מושפעת מהסביבה, מהלחץ, מהזמן המוגבל. כדי לדמות את התנאים האלה, אנחנו משתמשים ב"חדר הבריחה הארגוני".

מה עשינו?

בנינו משימה קבוצתית מאתגרת שדורשת שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות תחת לחץ זמן. לדוגמה, לתכנן קמפיין גיוס כספים חדש בתוך שעה אחת בלבד, עם מגבלות תקציב ומשאבים.

התוצאה?

הבנו שבמצבי לחץ, אנשים נוטים לחזור לדפוסי החשיבה המוכרים שלהם. אבל דווקא הלחץ הזה מאפשר לזהות את החוזקות והחולשות של כל אחד, וללמוד איך לעבוד יחד בצורה יעילה יותר גם בתנאים קשים.

4. "יומן היצירתיות הקבוצתי": תיעוד רציף של תהליך החשיבה

אחד הדברים הכי חשובים בפיתוח יצירתיות קבוצתית הוא תיעוד – לא רק של התוצאות, אלא גם של התהליך. אנחנו מעודדים את הצוות לנהל "יומן יצירתיות קבוצתי" – תיעוד רציף של כל התובנות, הרעיונות, הכשלים וההצלחות לאורך זמן.

מה עשינו?

יצרנו פורמט דיגיטלי פשוט שבו כל אחד יכול לתעד את המחשבות שלו, לשתף תובנות עם האחרים ולעקוב אחרי ההתקדמות של הפרויקט.

התוצאה?

גילינו שתיעוד רציף משפר את הזיכרון הארגוני, מאפשר ללמוד מטעויות העבר ומעודד המשך חשיבה יצירתית גם אחרי שהסדנה נגמרה.

אז מה למדנו? יצירתיות קבוצתית היא לא עניין של מזל או כישרון מולד. היא דורשת גישה מובנית, כלים מותאמים אישית והבנה עמוקה של הדינמיקה הקבוצתית. ובעיקר – היא דורשת נכונות לנסות, לטעות, ללמוד ולהשתפר כל הזמן.

ואם נחזור לאותה פגישה ראשונה, אני יודע היום שהפחד שלי לא היה מהכישלון, אלא מההחמצה – מההחמצה של הפוטנציאל היצירתי הטמון בכל אחד מאנשי הצוות שלי.

אז מה אתם עושים כדי לעודד חשיבה מחוץ לקופסה בצוות שלכם? שתפו אותי בתגובות!

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. בין המתודולוגיות הייחודיות שפיתח: "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A team of fundraisers sitting in a circle, sharing stories and connecting emotionally.
Featured

מפגשי סטורי טלינג פנימיים: כיצד שיתוף סיפורים אישיים הפך לכלי לבניית קשרים בצוות

גלו כיצד מפגשי סטורי טלינג פנימיים יכולים להפוך את צוות גיוס הכספים שלכם למשפחה מגובשת, נלהבת ויעילה יותר. טיפים מעשיים וסיפור אישי מנועם אבירי.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. לא הצלחתי להירדם. לא בגלל לחץ, אלא בגלל תחושה מוזרה של ניתוק בצוות גיוס הכספים שלי. אמנם הגענו ליעדים, אבל משהו היה חסר. אווירה של רובוטיות השתררה במשרד. בדיוק באותו רגע עלה במוחי רעיון משוגע: מפגשי סטורי טלינג פנימיים. כן, כן, כמו סביב מדורה, רק בלי המרשמלו. מה זה עשה? הפך צוות של "משימתיים" למשפחה.

אני נועם אבירי, ואם יש משהו שלמדתי אחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, זה שמגייסי כספים טובים הם לא רק אנשי מכירות, אלא גם מספר סיפורים מעולים. אבל מה קורה כשמפסיקים לספר סיפורים לעצמנו?

הניתוק הבלתי נראה: למה מספרים מפסיקים לספר

בתור מגייס כספים, אתה כל היום עסוק בלספר סיפורים מרגשים לתורמים פוטנציאליים, על אנשים שאתה עוזר להם, על פרויקטים מדהימים שאתה מוביל, ואיך הכסף שלהם הולך לעזור לאנשים. אחרי תקופה מסוימת, הרבה מגייסי כספים מרגישים שסיפורים כבר לא מרגשים אותם, שהם הפכו להיות רק כלי להשיג את התרומה הנחשקת. התוצאה היא שחיקה, חוסר אותנטיות וירידה במוטיבציה.

אז איך מחזירים את הניצוץ לעיניים? איך יוצרים קשר אמיתי בין חברי הצוות? התשובה טמונה בסיפורים האישיים שלנו.

"עדשת המיקרוסקופ": רגע האמת במפגש הראשון

במפגש הראשון, הצעתי לכל אחד מחברי הצוות לשתף סיפור אישי על רגע שבו הרגישו הכי גאים בעבודה שלהם. אני זוכר במיוחד את הרגע בו שרון, מגייסת ותיקה, התחילה לדבר על ילדה עם צרכים מיוחדים שהצליחה להגשים חלום בזכות תרומה שהיא גייסה.

"שים לב לשנייה הזו: קולה של שרון רעד קלות, עיניה נצצו, והיא חייכה חיוך אמיתי. זה היה הרגע בו ידעתי שהמפגש הזה הולך לשנות משהו. הכל שקרה לפני היה רק הקדמה, וכל מה שיקרה אחרי תלוי באותנטיות שלנו".

הקול הפנימי המשולב: מה באמת קורה בראש שלנו?

אחד הדברים המדהימים שקרו במהלך המפגשים האלה היה החשיפה של המחשבות והרגשות האמיתיים של חברי הצוות.

"'אני יודעת שאני צריכה להיות אופטימית,' אמרה דנה, מגייסת צעירה. (בראשי חשבתי: 'היא משתמשת במילה 'צריכה' במקום 'רוצה' - זה סימן שהיא מרגישה לחץ חיצוני, לא תשוקה פנימית'). 'אבל לפעמים אני מרגישה שאני סתם מתחננת לכסף.' 'אני מבינה אותך,' עניתי מיד. 'אבל בואי נדבר על מה גורם לך להרגיש ככה, ואיך אפשר לשנות את זה'".

פרקטל המשמעות: סיפור אישי, השפעה גדולה

השיחות האלה לא היו רק על רגעים ספציפיים. הן היו על המשמעות העמוקה יותר של העבודה שלנו.

"המפגשים האלו אינם רק על גיוס כספים. הם משקפים את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, הם שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב".

התוצאות בשטח: מספרים מספרים

אחרי מספר חודשים של מפגשי סטורי טלינג קבועים, שמתי לב לשינוי מדהים בצוות:

  • עלייה במוטיבציה: חברי הצוות חזרו לעבודה עם תשוקה ואנרגיה מחודשת.
  • שיפור בתקשורת: התקשורת בין חברי הצוות הפכה להיות פתוחה, כנה ויעילה יותר.
  • חיזוק הקשרים: חברי הצוות הרגישו קרובים יותר זה לזה, והפכו להיות משפחה אחת גדולה.
  • עלייה בתרומות: כן, כן, שמעתם נכון. בסופו של דבר, גם התרומות עלו!

לקחים לדרך: איך להפוך את הסטורי טלינג לכלי אפקטיבי בצוות שלך

  • צרו מרחב בטוח: ודאו שחברי הצוות מרגישים בנוח לשתף את הסיפורים שלהם ללא שיפוטיות.
  • הקשיבו באמת: הקשיבו לא רק למילים, אלא גם לרגשות ולמסרים הסמויים. (הקשבה השלישית שלי)
  • היו אותנטיים: שתפו את הסיפורים האישיים שלכם, כולל הכשלונות והפחדים שלכם.
  • צרו קשר בין הסיפורים למטרות: חברו את הסיפורים האישיים של חברי הצוות למטרות של הארגון.
  • אל תפחדו מהדמעות: לפעמים סיפורים מעוררים רגשות חזקים. זה בסדר. זה חלק מהתהליך.

מה הלאה?

אז השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: איך אתם יכולים להשתמש בכוחו של הסטורי טלינג כדי לבנות קשרים חזקים יותר בצוות שלכם? איזה סיפור אתם מוכנים לשתף היום?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים של עבודה בתחום, אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" - מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, ואת "מודל המעגלים המתרחבים" - שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים.

שתפו אותי בתגובות, ואני אשמח לעזור לכם ליצור צוות מגייסי כספים מגובש, נלהב ויעיל יותר.

A team collaborating virtually on a video call, showcasing remote work and effective management techniques.
Featured

ניהול מרחוק: כלים שפיתחנו לניהול אפקטיבי של צוותים היברידיים – לקחים ממומחה גיוס כספים

ניהול צוותים מרחוק זה אתגר? נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, חושף כלים וטכניקות לניהול אפקטיבי של צוותים היברידיים, בניית אמון מרחוק ושיפור הפרודוקטיביות.

השעה הייתה 14:00 בדיוק, ועל המסך שלי הבהבה הודעה מהמנהלת צוות. "אני שורפת זמן על ניהול מרחוק! הפרודוקטיביות בצניחה, הצוות מנותק, ואני מרגישה כמו שוטר תנועה ולא מנהלת". נשמתי עמוק. זה לא היה עוד סיוע טכני, אלא קריאת מצוקה אמיתית.

אני נועם אבירי, ובעשור האחרון ליוויתי מאות ארגונים ללא מטרות רווח בישראל, רבים מהם עברו למודל עבודה היברידי. ראיתי את הטוב, את הרע ואת המכוער. למדתי שהמעבר לעבודה מרחוק אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תרבותי עמוק שדורש כלים אחרים, מיומנויות ניהול חדשות, ובעיקר – הבנה עמוקה יותר של הצרכים האנושיים של הצוות שלנו.

האם ניהול מרחוק באמת יכול להיות אפקטיבי?

התשובה היא כן, אבל זה דורש שינוי תפיסתי. אספר לכם משהו: לפני שלוש שנים ניהלתי קמפיין גיוס כספים ארצי מהמלדיביים. כן, שמעתם נכון. מהמלדיביים. זה היה ניסוי קיצוני, והוא לימד אותי שיעור חשוב: ניהול מרחוק אפקטיבי מתחיל בבניית אמון, תקשורת שקופה, ויצירת תחושת שייכות, גם כשפיזית אנחנו רחוקים.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק אתכם את הכלים והטכניקות שפיתחנו במהלך השנים, כלים שאפשרו לנו לא רק לשרוד במודל ההיברידי, אלא גם לשגשג. לא מדובר רק בשימוש בזום או ב-Slack, אלא בגישה הוליסטית שמתייחסת לאנשים, לתהליכים ולטכנולוגיה כשלם אחד.

1. "הסולם הדיגיטלי": בניית אמון מרחוק

אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים, ובסביבה מרחוק הוא קריטי עוד יותר. איך בונים אמון כשאין מפגשים ספונטניים במטבחון?

פיתחנו את "שיטת הסולם הדיגיטלי", שמבוססת על עקרון פשוט: בניית אמון היא תהליך הדרגתי, שלב אחר שלב.

  • שלב 1: שקיפות מוחלטת. שתפו את הצוות במידע רלוונטי, גם כשקשה. הסתירו מידע – אתם פוגעים באמון. לדוגמה, בפגישת צוות שהייתה לי השבוע, חשפתי את האתגרים בגיוס כספים ברבעון האחרון, במקום לטאטא אותם מתחת לשטיח. התגובה הייתה מדהימה – הצוות הציע רעיונות יצירתיים ועזר למצוא פתרונות.
  • שלב 2: אחריות אישית. תנו לכל אחד אחריות ברורה על תחום מסוים. האצילו סמכויות. תאמינו ביכולות של הצוות. זוכרים את אותה מנהלת צוות מההתחלה? נתתי לה אחריות מלאה על פרויקט דיגיטלי חדש, ופתאום היא פרחה.
  • שלב 3: תקשורת פתוחה. צרו ערוצי תקשורת רבים – מיילים, צ'אט, פגישות וידאו, שיחות אישיות. עודדו את הצוות לדבר, לשאול, לחלוק. אני ממליץ על "שעת קפה דיגיטלית" – מפגש קצר ולא פורמלי בו אפשר לדבר על הכל, חוץ מעבודה.

2. "אפקט הפיג'מה": ניהול פרודוקטיביות מרחוק

איך מוודאים שהצוות עובד ביעילות כשאין שעון נוכחות פיזי? כאן נכנס לתמונה "אפקט הפיג'מה" – המטרה היא ליצור סביבה נוחה ונעימה שתעודד פרודוקטיביות.

  • תפוקות, לא שעות. התמקדו בתפוקות ולא בשעות עבודה. הגדירו יעדים ברורים ומדידים, ותנו לצוות את החופש להשיג אותם בדרך שלהם. לדוגמה, במקום לדרוש שמונה שעות עבודה, הגדירו יעד של 10 פניות לתורמים חדשים בשבוע.
  • טכנולוגיה ככלי, לא כמכשול. השתמשו בכלים דיגיטליים לניהול משימות, מעקב אחר התקדמות ושיתוף פעולה. אנחנו משתמשים ב-Asana, אבל יש הרבה אופציות מצוינות. אבל זכרו: הטכנולוגיה צריכה לשרת אתכם, ולא להפך.
  • גבולות ברורים. עודדו את הצוות להפריד בין עבודה לחיים אישיים. קבעו שעות עבודה ברורות, הפסקות קבועות, וימי חופש מוחלטים. אני יודע שזה קשה, במיוחד כשמשרד נמצא במרחק של כמה צעדים, אבל זה קריטי לשמירה על שפיות.

3. "מעגלי השייכות": יצירת קהילה מרחוק

אחד האתגרים הגדולים בעבודה מרחוק הוא תחושת הניתוק והבדידות. איך יוצרים תחושת שייכות כשאין מפגשים חברתיים ספונטניים?

כאן נכנס לתמונה "מודל המעגלים המתרחבים" – שיטה לבניית קהילה חזקה שמתבססת על יצירת מעגלי שייכות.

  • מעגל 1: הצוות הקרוב. קבוצת הליבה של הצוות צריכה לתקשר באופן קבוע ולשתף פעולה הדוק. פגישות צוות שבועיות, שיחות אישיות, ופרויקטים משותפים הם חובה.
  • מעגל 2: הצוות המורחב. צרו הזדמנויות לחיבור בין צוותים שונים בארגון. ארגנו הרצאות אורח, סדנאות משותפות, ואפילו משחקים מקוונים.
  • מעגל 3: הקהילה החיצונית. השתתפו בכנסים מקוונים, פורומים מקצועיים, וקבוצות ברשתות החברתיות. עודדו את הצוות לשתף את הידע שלהם ולתרום לקהילה.

4. "המפה הרגשית": גילוי הצרכים הנסתרים של הצוות

כמנהלים, עלינו להיות רגישים לצרכים הרגשיים של הצוות שלנו. בעבודה מרחוק, קשה יותר לזהות מצוקה או תסכול, ולכן עלינו להיות פרואקטיביים.

  • שאלו, הקשיבו, הגיבו. שאלו את הצוות איך הם מרגישים, מה מטריד אותם, מה מניע אותם. הקשיבו בתשומת לב אמיתית, והגיבו בהתאם. זכרו, לא תמיד יש תשובה מושלמת, אבל עצם ההקשבה היא משמעותית.
  • היו אמפתיים. נסו להבין את נקודת המבט של האחר. זכרו שלכל אחד יש את האתגרים שלו, את החיים האישיים שלו, את הדאגות שלו. היו סבלניים, תומכים, ומכילים.
  • צרו סביבה בטוחה. אפשרו לצוות לבטא את רגשותיהם בלי חשש משיפוטיות או ביקורת. עודדו אותם לבקש עזרה, לשתף קשיים, וללמוד מטעויות.

5. "שיטת המראה המנטלית": הכנה לפגישות קריטיות מרחוק

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, "שיטת המראה המנטלית", היא טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות, במיוחד בפגישות וידאו. לפני פגישה קריטית, הקדישו כמה דקות לדמיין את הפגישה מתנהלת בהצלחה. דמיינו את עצמכם רגועים, בטוחים, ומשפיעים. דמיינו את התורמים מגיבים בחיוב, משתפים פעולה, ותומכים במטרות שלכם. הטכניקה הזו עוזרת להפחית חרדה, להגביר ביטחון עצמי, ולהכין אתכם למצבים מאתגרים.

מה הצעד הבא שלך?

המעבר לעבודה מרחוק הוא אתגר, אבל הוא גם הזדמנות. הזדמנות לבנות צוותים חזקים יותר, יעילים יותר, ומחוברים יותר. הזדמנות ליצור סביבת עבודה גמישה, מכילה, ומתאימה לצרכים של כל אחד ואחת.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה כלי או טכניקה אתה הולך ליישם כבר היום, כדי להפוך את צוות העבודה המרוחק שלך ליעיל, מצליח ומאושר יותר?

אני כאן כדי לעזור.

נועם אבירי הוא מומחה מוביל לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

Group of people sitting in a circle, sharing stories and connecting with each other, symbolizing the power of storytelling in building team cohesion.
Featured

מפגשי סטורי טלינג פנימיים: איך סיפורים אישיים בונים קשרים בצוות (ואיך זה קשור לגיוס כספים)

נועם אבירי מסביר איך מפגשי סטורי טלינג פנימיים יכולים לחולל שינוי בצוותי גיוס כספים, לבנות אמון ולהגדיל את האפקטיביות.

האמת היא, שעד לפני כמה שנים הסתכלתי על מפגשי "סיפורים אישיים" בעין עקומה. זה נראה לי כמו בזבוז זמן יקר, ניסיון מלאכותי לייצר "חיבור" בין אנשים שממילא נפגשים כל יום במשרד. טעיתי בגדול.

אספר לכם על צוות גיוס כספים אחד שאימנתי, שהיה תקוע בלופ של תחרותיות הרסנית ושיחות מסדרון ציניות. הם היו משיגים יעדים, אבל המחיר היה שחיקה מטורפת ויחסים רעילים. ניסיתי הכל - סדנאות גיבוש, אימון אישי, שינוי מבנה תגמולים - כלום לא עבד.

ואז, כצעד של ייאוש, הצעתי להם לנסות משהו מוזר: פעם בשבוע, שעה אחת, בלי מצגות, בלי גרפים, בלי לדבר על עבודה. רק לספר סיפורים אישיים. סיפור על כישלון מהדהד, על רגע של חסד, על פחדים וחלומות.

בהתחלה היתה מבוכה, גמגום, חוסר נוחות. אבל לאט לאט, קרה משהו מדהים. אנשים התחילו לחשוף צדדים שלא הכירו בעצמם ובחברים שלהם לצוות. הם גילו חמלה, פגיעות, חיבור אנושי אמיתי.

התחלנו לשמוע סיפורים על איך הם הגיעו לגיוס כספים, מה מניע אותם לעשות את מה שהם עושים, ואיזה אתגרים הם חוו בדרך. המשיכה הייתה חזקה, כי כולם הבינו שהם לא לבד.

אני זוכר במיוחד את הסיפור של יעל, מגייסת ותיקה שמעולם לא שיתפה את הקושי שלה להתמודד עם תחושת כישלון אחרי כל "לא" מתורם פוטנציאלי. היא סיפרה על הפחד העמוק שלה שהיא לא מספיק טובה, שהיא מרמה את כולם. כשהיא סיימה, הדממה הייתה כבדה, אבל אז קמה שירה, מגייסת צעירה יותר, וסיפרה סיפור דומה על הפחדים שלה. פתאום, יעל לא הרגישה לבד. היא הבינה שהיא לא היחידה שנאבקת, והצוות התגבש סביבה לתמיכה.

בתוך חודש, הצוות הזה הפך להיות משפחה. התחרותיות הפכה לשיתוף פעולה, הציניות לאמפתיה, והשחיקה לתחושת משמעות מחודשת. וניחשתם נכון - גם התוצאות הכספיות השתפרו פלאים.

איך זה קרה? מה הקסם בסיפורים אישיים?

אני קורא לזה "אפקט החשיפה האנושית". כשאנחנו חושפים את הפגיעות שלנו, אנחנו מזמינים אחרים לעשות את אותו הדבר. אנחנו יוצרים מרחב בטוח לאמון, לשיתוף פעולה, וליצירתיות.

וכשמדובר בגיוס כספים, זה קריטי. כי בסופו של דבר, אנחנו לא מוכרים מוצרים או שירותים, אנחנו מוכרים סיפור. סיפור על השפעה, על שינוי, על תקווה. וכדי לספר את הסיפור הזה באותנטיות, אנחנו חייבים להכיר את הסיפור שלנו.

אז הנה האתגר שלי אליכם: תנסו את זה בצוות שלכם. תפנו שעה אחת בשבוע, תכבו את הטלפונים, ותספרו סיפורים. לא על עבודה, אלא על החיים עצמם.

זה אולי ייראה לכם מוזר בהתחלה, אבל אני מבטיח לכם - זה ישנה את הכל.

הנה כמה טיפים להתחלה:

  • הגדירו חוקים בסיסיים: כבוד, הקשבה, סודיות. מה שנאמר בחדר נשאר בחדר.
  • תתחילו בעצמכם: תהיו הראשונים לחשוף את הפגיעות שלכם. זה ייתן לגיטימציה לאחרים לעשות את אותו הדבר.
  • תשאלו שאלות מכוונות: "מה היה רגע המפנה בקריירה שלכם?", "מה הפחד הכי גדול שלכם?", "מה החלום הכי פרוע שלכם?"
  • תקשיבו באמת: תנסו להבין לא רק מה נאמר, אלא גם מה לא נאמר.
  • תהיו סבלניים: זה לוקח זמן לבנות אמון. אל תצפו לניסים ביום הראשון.

ואם אתם עדיין סקפטיים, אני מבין אתכם. גם אני הייתי כזה פעם. אבל אני מבטיח לכם - אם תתנו לזה צ'אנס, תגלו כוח עצום בסיפורים האישיים שלכם.

עכשיו תורכם: שתפו אותי בתגובות - האם ניסיתם פעם משהו דומה? מה עבד ומה לא? איזה סיפור הייתם מספרים לצוות שלכם?

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אחרי 15 שנה בתחום, למדתי שהדבר הכי חשוב בגיוס כספים זה לא הטכניקות או האסטרטגיות, אלא החיבור האנושי.