A person holding a heart-shaped object, symbolizing philanthropy and emotional connection in fundraising.
Featured

הלב הפילנתרופי: שלושת המרכיבים הפסיכולוגיים הסודיים שמניעים תרומות ענק

גלו את שלושת המרכיבים הפסיכולוגיים שמניעים תרומות ענק: משמעות אישית, הזדהות רגשית ומסוגלות. נועם אבירי חושף את הסודות להצלחה בגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. ישבתי מול מסך המחשב, מותש אבל לא מסוגל להירדם. שלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית עם ארגון חברתי גדול עמדו בסכנה. קמפיין גיוס הכספים שהובלתי, שאמור היה להכניס מיליוני שקלים לפרויקט חדשני, קרטע. התרומות זרמו לאט מדי, והיעד היה רחוק מתמיד. זה לא היה עניין של מזל רע או טיימינג גרוע. הרגשתי שמשהו מהותי חסר.

באותו לילה, מתוסכל ומודאג, הבנתי שהטעות שלי הייתה להתמקד רק ב"איך" – איך לבנות מצגת משכנעת, איך לפנות לתורמים פוטנציאליים, איך לסגור את העסקה. שכחתי את ה"למה" – למה אנשים בכלל תורמים? מה מפעיל את הלב הפילנתרופי שלהם?

מאז אותו לילה לבן, הקדשתי את עצמי לחקר הפסיכולוגיה של הנתינה. שילבתי ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי בשטח, ולמדתי שהתשוקה לנתינה מורכבת משלושה מרכיבים פסיכולוגיים סודיים, שבלעדיהם גם הקמפיין המתוכנן ביותר עלול להיכשל.

אגלה לך סוד: אני לא פסיכולוג. אני מגייס כספים. אבל גיליתי שגיוס כספים מוצלח הוא קודם כל הבנה עמוקה של הטבע האנושי.

אז מהם שלושת המרכיבים הפסיכולוגיים האלה, ואיך הם יכולים להפוך את קמפיין גיוס הכספים הבא שלכם לסיפור הצלחה מסחרר?

1. תחושת משמעות אישית עמוקה: "הסיפור שלי בתוך הסיפור הגדול"

למה אנשים תורמים? לא רק כדי "לעשות טוב" או לסמן וי על מצוות הנתינה. הם תורמים כי הם רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול מהם. הם רוצים שהחיים שלהם יקבלו משמעות נוספת, שהסיפור האישי שלהם ישתלב בסיפור גדול יותר של שינוי חברתי, של תיקון עולם.

חשבו על זה: רוב האנשים, גם המצליחים ביותר, מרגישים לפעמים שהחיים שלהם חסרים משמעות עמוקה. הם מחפשים דרכים להרגיש שהם משפיעים, שהם תורמים, שהם משאירים חותם בעולם. תרומה לארגון חברתי יכולה להיות בדיוק המענה לצורך הזה.

איך גורמים לתורם פוטנציאלי להרגיש משמעות אישית עמוקה?

  • ספרו סיפור אותנטי: אל תסתפקו בהצגת נתונים יבשים. שתפו סיפורים אנושיים מרגשים שממחישים את ההשפעה של הארגון שלכם על חייהם של אנשים.
  • חברו את התורם לסיפור: הראו לתורם הפוטנציאלי איך הוא יכול להיות חלק פעיל בסיפור השינוי. איך התרומה שלו תסייע להפוך את הסיפור הטוב הזה למציאות.
  • הדגישו את הייחודיות: הסבירו לתורם למה דווקא הארגון שלכם הוא זה שיכול לעשות את השינוי הזה. מה מייחד אתכם, מה הופך אתכם לאפקטיביים במיוחד?

לפני כמה שנים עבדתי עם ארגון שעזר לנוער בסיכון. במקום להציג לתורמים נתונים סטטיסטיים על אחוזי הנשירה מבתי הספר, סיפרנו להם את הסיפור של דני, נער בן 16 שגדל במשפחה הרוסה, התדרדר לסמים ואלימות, וכמעט איבד את העתיד שלו. בזכות הארגון, דני קיבל הזדמנות שנייה, סיים את הלימודים, התגייס לצבא, והיום הוא סטודנט מצטיין באוניברסיטה.

הסיפור של דני לא רק ריגש את התורמים, הוא גרם להם להרגיש שהם יכולים להיות חלק מהסיפור הזה, שהם יכולים להציל חיים של נערים ונערות אחרים כמו דני. וזה בדיוק מה שהם עשו.

2. הזדהות רגשית עמוקה: "אני רואה את עצמי בנעליים שלהם"

נתינה היא לא רק עניין של היגיון או מצפון. היא קודם כל עניין של רגש. אנשים תורמים לארגונים שהם מזדהים איתם רגשית, לארגונים שמעוררים בהם אמפתיה וחמלה.

למה? כי כשאנחנו מזדהים עם מישהו אחר, אנחנו מרגישים את הכאב שלו, את הסבל שלו, את התקווה שלו. אנחנו רואים את עצמנו בנעליים שלו, ואנחנו רוצים לעזור לו, לא כי אנחנו "צריכים" אלא כי אנחנו "מרגישים" שאנחנו חייבים.

איך מעוררים הזדהות רגשית עמוקה אצל תורם פוטנציאלי?

  • השתמשו בשפה חיה וצבעונית: אל תתביישו להשתמש במילים חזקות שמבטאות רגשות. תארו את המציאות בצורה אותנטית, בלי לייפות אותה ובלי להגזים.
  • התמקדו בפרטים הקטנים: לעיתים דווקא הפרטים הקטנים, לכאורה לא חשובים, הם אלה שמעוררים את הרגש. תארו את הריח, את הצבע, את הקול, את התחושה.
  • הציגו את האנשים כבני אדם: אל תציגו את האנשים שאתם עוזרים להם כ"קורבנות" או כ"נזקקים". הראו אותם כבני אדם עם חלומות, שאיפות, פחדים ותקוות, בדיוק כמונו.

אני זוכר פעם שביקרתי במרכז סיוע לנשים מוכות. המקום היה צנוע ופשוט, אבל האווירה הייתה טעונה ברגשות. ראיתי שם נשים שבורות, מפוחדות, אבל גם חזקות ונחושות לשקם את חייהן. דיברתי עם אחת הנשים, שסיפרה לי על שנים של אלימות, השפלה ופחד. היא סיפרה לי על הרגע שבו החליטה לברוח מהבית, עם הילדים שלה, בלי כסף ובלי מקום ללון.

הסיפור שלה היה כל כך קשה, כל כך מצמרר, שלא יכולתי שלא להזדהות איתה. הרגשתי את הכאב שלה, את הפחד שלה, את התקווה שלה. באותו רגע ידעתי שאני חייב לעזור לה, ולעוד נשים כמוה.

3. תחושת מסוגלות אישית: "אני יכול לעשות שינוי"

גם אם תורם פוטנציאלי מרגיש משמעות אישית והזדהות רגשית, זה לא מספיק. הוא צריך להרגיש שהוא באמת יכול לעשות שינוי, שהתרומה שלו לא תלך לאיבוד בים של בעיות, שהיא תניב תוצאות מוחשיות.

אנשים לא רוצים לתרום סתם כסף, הם רוצים להשקיע בשינוי. הם רוצים לראות שהתרומה שלהם עושה הבדל, שהיא משפרת את חייהם של אנשים, שהיא מקדמת מטרות חשובות.

איך מחזקים את תחושת המסוגלות האישית אצל תורם פוטנציאלי?

  • הציגו תוכנית פעולה ברורה: אל תסתפקו בהצגת הבעיה. הציגו תוכנית מפורטת איך אתם מתכוונים לפתור אותה. מהם השלבים, מהם המשאבים, מהם המדדים להצלחה.
  • הדגישו את האפקטיביות: הראו לתורם הפוטנציאלי שהארגון שלכם הוא אפקטיבי במיוחד. שיש לכם ניסיון מוכח בהשגת תוצאות, שאתם יודעים מה אתם עושים.
  • הציעו דרכים מוחשיות לתרום: אל תבקשו רק כסף. הציעו לתורם אפשרויות נוספות לתרום, כמו התנדבות, ייעוץ, או תרומה של ציוד או שירותים.

לפני כמה שנים עבדתי עם ארגון שחילק סלי מזון למשפחות נזקקות. במקום לבקש מהתורמים רק כסף, הצענו להם אפשרות לארוז בעצמם את סלי המזון. התגובה הייתה מדהימה. אנשים הגיעו בהמוניהם, עם הילדים שלהם, וארזו סלי מזון בהתלהבות רבה. הם לא רק תרמו כסף, הם תרמו זמן, מאמץ, ואהבה.

הם הרגישו שהם עושים משהו מוחשי, שהם עוזרים למשפחות נזקקות לקבל ארוחה חמה ומזינה. והתחושה הזו הייתה שווה להם יותר מכל סכום כסף.

סיכום: הלב הפילנתרופי – מתכון להצלחה בגיוס כספים

גיוס כספים הוא לא רק עניין של טקטיקות ושיווק. הוא קודם כל עניין של הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה האנושית. כדי לגייס כספים בהצלחה, אתם חייבים לגעת בלב הפילנתרופי של התורמים הפוטנציאליים, לגרום להם להרגיש משמעות אישית עמוקה, הזדהות רגשית עמוקה, ותחושת מסוגלות אישית.

  • משמעות: ספרו סיפור אותנטי וחברו את התורם אליו.
  • הזדהות: השתמשו בשפה חיה וצבעונית והתמקדו בפרטים הקטנים.
  • מסוגלות: הציגו תוכנית פעולה ברורה והציעו דרכים מוחשיות לתרום.

זכרו: תרומה היא לא רק עניין של כסף. היא עניין של לב. וכשאתם מצליחים לגעת בלב, אתם מצליחים לגייס לא רק כספים, אלא גם שותפים לדרך, חברים למסע, אנשים שמאמינים בכם ורוצים לעזור לכם להפוך את העולם למקום טוב יותר.

ועכשיו, תורכם לשתף: איזה מבין שלושת המרכיבים הפסיכולוגיים האלה אתם מרגישים שחסר לכם בקמפיין גיוס הכספים הנוכחי שלכם? אשמח לשמוע את התגובות שלכם בתגובות!

נועם אבירי, מומחה-על בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.

A person listening attentively to another, emphasizing the importance of deep listening in fundraising.
Featured

הקשבה מהפכנית: איך שינוי בהקשבה לתורמים הכפיל את ההכנסות

גלו איך שינוי באופן ההקשבה לתורמים יכול להכפיל את ההכנסות שלכם. נועם אבירי חושף טכניקות הקשבה מהפכניות להצלחה בגיוס כספים.

הידיים שלי הזיעו. זיעה קרה. עוד פגישה עם תורם פוטנציאלי הסתיימה ב"נשקול את זה". ידעתי את האמת: הם לא ישקלו כלום. הם לא הקשיבו. או יותר נכון – אני לא הקשבתי. אבל אז, כשהייתי על סף ייאוש, הבנתי משהו שהפך את כל העולם שלי בגיוס כספים. שיניתי את הדרך שבה הקשבתי לתורמים – וההכנסות הכפילו את עצמן. ואני לא מדבר על עוד כמה שקלים. אני מדבר על הכפלה אמיתית.

אז איך עושים את זה? לא מדובר רק בהנהון מנומס. מדובר בשינוי עמוק באופן שבו אנחנו תופסים את תפקידנו כמגייסי כספים. אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואני כאן כדי לחלוק איתך את הדרך המהפכנית הזו.

אני לא גורו, אני מגייס כספים כמוך - עם אותם כישלונות

לפני שנמשיך, חשוב שתדעו: אני לא איזה גורו שמבטיח לכם נוסחת קסם. אני מגייס כספים כמוכם. נכשלתי, למדתי, נפלתי וקמתי. והדרך הזו, מלאת מהמורות, לימדה אותי שהטעות הכי גדולה שלנו היא שאנחנו מקשיבים לתורמים כדי להגיב, ולא כדי להבין.

במשך שנים, ניסיתי כל טקטיקה אפשרית. ניסיתי להיות משכנע יותר, אסרטיבי יותר, מציג נתונים מרשימים יותר. אבל כלום לא עזר. התורמים היו מנומסים, אבל התרומות לא הגיעו. ואז, אחרי עוד פגישה כושלת במיוחד, הבנתי שפשוט לא הקשבתי להם כמו שצריך.

המהפכה מתחילה בהקשבה - אבל לא סתם הקשבה

ההקשבה שלנו, כמגייסי כספים, חייבת לעבור מהפכה. אנחנו צריכים להקשיב בשלוש רמות שונות, ואני קורא להן "שלושת רמות ההקשבה":

1. הקשבה טכנית: שומעים את המילים שנאמרות, את העובדות, את הנתונים. זה הבסיס, אבל הוא לא מספיק.

2. הקשבה רגשית: מנסים להבין מה התורם מרגיש, מה מניע אותו, מה מדאיג אותו. זה כבר יותר עמוק, אבל עדיין לא מספיק.

3. הקשבה השלישית (הקשבה אינטואיטיבית): זו ההקשבה לעומק שמתחת לעומק, למה שלא נאמר, לאנרגיה שבין המילים, לצרכים הלא מודעים של התורם.

ההקשבה השלישית היא המפתח האמיתי. היא מאפשרת לנו להתחבר לתורם ברמה עמוקה יותר, להבין את הצרכים האמיתיים שלו, ולמצוא את הדרך להפוך את התרומה שלו לחוויה משמעותית עבורו.

"עדשת המיקרוסקופ": רגע המפנה בפגישה עם התורם

אני רוצה לתת לכם דוגמה קונקרטית. דמיינו את הסיטואציה: אני יושב מול תורמת פוטנציאלית. הצגתי את הפרויקט, סיפרתי על ההשפעה, הראיתי את הנתונים. היא הקשיבה בנימוס, אבל הרגשתי שמשהו חסר.

ואז, רגע קטן: היא הרימה את הספל קפה שלה, אבל במקום לשתות, היא הסתכלה בו. מבט ארוך. ואז שאלה שאלה מוזרה: "כמה זמן אתם עובדים עם הקהילה הזו?"

(בראשי חשבתי: "עוד שאלה טכנית. היא בטח רוצה לדעת אם אנחנו יציבים").

אבל אז עשיתי משהו אחר: הקשבתי מעבר למילים. הקשבתי לדממה בין המילים. הקשבתי למבט שלה.

ואז הבנתי: היא לא רצתה לדעת אם אנחנו יציבים. היא רצתה לדעת אם אנחנו באמת אכפתיים. אם אנחנו שם לא רק בשביל התמונות לתקשורת, אלא בגלל אהבה אמיתית לאנשים.

עניתי לה בכנות, סיפרתי על הקשר האישי שלי לקהילה, על הקשיים, על הניצחונות הקטנים. והיא הקשיבה, הפעם באמת הקשיבה.

אותו רגע קטן שינה את כל הפגישה. במקום "נשקול את זה", היא אמרה: "אני רוצה להיות חלק מזה". והיא הפכה לתורמת משמעותית לארגון.

"הקול הפנימי המשולב": מה חושב התורם באמת?

כמגייסי כספים, אנחנו חייבים לפתח את היכולת "לקרוא בין השורות", לשמוע את הקול הפנימי של התורם, את הספקות שלו, את החששות שלו. זה לא קל, אבל זה אפשרי.

איך עושים את זה? על ידי שאילת שאלות חכמות, על ידי התבוננות בשפת הגוף, על ידי הקשבה פעילה – לא רק למילים, אלא גם לטון הדיבור, לקצב הנשימה, למבט בעיניים.

דמיינו תורם שאומר: "אני צריך לחשוב על זה". (בראשי אני חושב: "הוא לא מעוניין, עוד דחייה"). אבל הקשבה מעמיקה יותר תגלה אולי שהוא באמת מתלבט, שהוא רוצה לוודא שהכסף שלו יגיע למקום הנכון, שהוא מפחד לקבל החלטה שגויה.

במקום ללחוץ עליו, נציע לו מידע נוסף, נחבר אותו לתורמים אחרים, ניתן לו את הזמן שהוא צריך כדי לקבל החלטה מושכלת. וכך, במקום לאבד אותו, נהפוך אותו לתורם נאמן.

"פרקטל המשמעות": מה באמת חשוב לתורם?

השיחה הזו, אותה שיחה עם התורמת, היא לא רק על תרומה של כמה אלפי שקלים. היא משקפת את האתגר הבסיסי של כל ארגון חברתי: כיצד לתרגם ערכים מופשטים למעשים קונקרטיים. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מחליטים מה באמת חשוב.

התורמים שלנו, בסופו של דבר, מחפשים משמעות. הם רוצים לדעת שהכסף שלהם עושה שינוי אמיתי בעולם. והתפקיד שלנו הוא לעזור להם למצוא את המשמעות הזו.

זה לא אומר שאנחנו צריכים להמציא סיפורים מרגשים או להגזים בהישגים שלנו. זה אומר שאנחנו צריכים להיות כנים, אותנטיים, ושקופים. להראות לתורמים שלנו את האתגרים, את הקשיים, ואת הניצחונות הקטנים. להזמין אותם להיות חלק מהמסע שלנו.

הכפלת ההכנסות - זה לא קסם, זו עבודה קשה

אז איך כל זה מתקשר להכפלת ההכנסות? פשוט מאוד: כשאנחנו מקשיבים לתורמים שלנו באמת, אנחנו בונים מערכות יחסים חזקות יותר, מערכות יחסים שמבוססות על אמון, כבוד, והבנה הדדית.

וכשבונים מערכות יחסים כאלה, התרומות מגיעות מעצמן. כי התורמים מרגישים שאנחנו באמת אכפתיים, שאנחנו מבינים את הצרכים שלהם, שאנחנו מעריכים את התרומה שלהם.

זה לא קסם. זה עבודה קשה. זה דורש מאיתנו לשנות את הגישה שלנו, לשנות את ההרגלים שלנו, לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים את תפקידנו כמגייסי כספים. אבל זה שווה את זה. כי בסופו של דבר, זה לא רק על הכסף. זה על בניית עולם טוב יותר.

הצעד הראשון שלך: הקשב לעצמך

אז מה הצעד הראשון שאתה יכול לעשות כבר היום? הקשב לעצמך. הקשב לקול הפנימי שלך. מה הוא אומר לך על האופן שבו אתה מקשיב לתורמים שלך? מה אתה יכול לשנות? מה אתה יכול לשפר?

אני יודע שזה לא קל. אבל אני מאמין בך. אני מאמין בפוטנציאל שלך. אני מאמין שאם תשינה את הדרך שבה אתה מקשיב, תוכל להשיג דברים גדולים.

אז קח נשימה עמוקה. תאמין בעצמך. ותתחיל להקשיב.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו, ביניהן "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

Noam Aviry, an expert in fundraising, explains the paradox of altruism and how it drives giving.
Featured

פרדוקס האלטרואיזם האנוכי: למה נתינה גורמת לנו להרגיש טוב - ומה זה אומר על גיוס כספים?

נועם אבירי חושף את פרדוקס האלטרואיזם האנוכי בגיוס כספים: למה אנחנו תורמים ואיך להשתמש בזה כדי לגייס יותר כסף לארגון שלכם.

האמת היא שאני שונא את המילה "אלטרואיזם". היא מציירת תמונה של קדושים מעונים, אנשים שמוותרים על הכל למען אחרים. ובואו נהיה כנים, רובנו לא כאלה. אבל מה אם אספר לכם שהנתינה, גם כשנראית הכי "אלטרואיסטית", היא תמיד, ברמה מסוימת, אנוכית?

אני יודע, זה נשמע ציני. אבל תחשבו על זה רגע: למה אנחנו תורמים? כי זה גורם לנו להרגיש טוב. כי זה נותן לנו תחושת משמעות. כי זה מחזק את תחושת הזהות שלנו. האלטרואיזם האנוכי, הפרדוקס הזה, הוא לא חולשה – הוא המנוע שמניע את הנדיבות האנושית, ואם נבין אותו, נוכל לגייס כספים בצורה הרבה יותר אפקטיבית.

רגע לפני שנצלול, חשוב לי שתדעו מאיפה אני בא. אני נועם אבירי, כבר מעל 15 שנה שאני מגייס כספים לארגונים מדהימים בישראל. ראיתי הכל – קמפיינים מדהימים שהצליחו מעל ומעבר, וגם לא מעט כישלונות צורבים. למדתי שהטקטיקות משתנות, אבל הפסיכולוגיה של הנתינה נשארת קבועה.

העומק שמתחת לעומק: מה באמת מניע תורמים?

רוב הארגונים מתמקדים ב"מה" – מה הארגון עושה, למי הוא עוזר, כמה זה עולה. אבל התורמים לא קונים "מוצר" או "שירות". הם קונים תחושה. הם קונים סיפור. הם קונים זהות.

לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שמסייע לנוער בסיכון. הם הציגו מצגות מרגשות על הנערים, על האתגרים שלהם, על ההצלחות שלהם. זה היה מרגש, אבל התרומות היו פושרות. ואז, שינינו כיוון. התחלנו לספר סיפורים על התורמים עצמם. איך הנתינה שלהם יכולה להפוך אותם לגיבורים, איך היא יכולה להשאיר חותם משמעותי בעולם, איך היא יכולה לחבר אותם לקהילה של אנשים בעלי ערכים דומים.

התוצאה? התרומות זינקו.

מה קרה פה? הבנו את ה"אלטרואיזם האנוכי". הבנו שהתורמים לא רק רוצים לעזור לנערים – הם רוצים להרגיש טוב עם עצמם, הם רוצים להרגיש משמעותיים, הם רוצים להרגיש שייכים.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להפוך תרומה חד פעמית למערכת יחסים ארוכת טווח?

אחת המתודולוגיות שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", מבוססת בדיוק על ההבנה הזו. במקום לבקש תרומה גדולה בהתחלה, אנחנו מתחילים בקטן – פעולה פשוטה כמו להירשם לניוזלטר, להשתתף באירוע קטן, לתרום סכום סמלי.

למה? כי כל פעולה קטנה יוצרת חיבור רגשי, מחזקת את תחושת הזהות, ומקרבת את התורם לפעולה הבאה בסולם – תרומה גדולה יותר, התנדבות, הובלה.

תחשבו על זה כמו מערכת יחסים – לא הייתם מציעים נישואים בדייט הראשון, נכון?

"המראה הכפולה": איך לראות את עצמך דרך עיני התורם – ולהגדיל את ההשפעה שלך?

אחת הטכניקות החשובות ביותר בגיוס כספים היא "המראה הכפולה". לפני כל פגישה עם תורם, אני שואל את עצמי: מה התורם הזה מחפש? מה חשוב לו? מה הסיפור שהוא רוצה לספר לעצמו על עצמו?

זו לא מניפולציה – זו אמפתיה. זו הבנה עמוקה של הצרכים והרצונות של התורם, והתאמת המסר שלך כך שהוא יפגוש אותם במקום הכי עמוק שלהם.

דוגמה: תורם שאוהב חדשנות ויזמות, לא יתלהב ממצגת סטנדרטית על "הצלת חיים". הוא יתלהב מסיפור על איך הארגון שלך משתמש בטכנולוגיה פורצת דרך כדי לפתור בעיה חברתית מורכבת, איך הוא מודל לחיקוי עבור ארגונים אחרים, איך הוא משנה את כללי המשחק.

אבל רגע, שלא תבינו לא נכון. גיוס כספים מצליח לא עוסק רק בפנייה לאגו של התורם. להיפך, ככל שתהיו אותנטיים יותר, ככל שתשתפו בערכים האמיתיים שלכם, ככל שתראו את התשוקה הבוערת שלכם, כך תמשכו תורמים שבאמת מאמינים במה שאתם עושים.

וזה בדיוק העומק שמתחת לעומק: גיוס כספים הוא לא משחק של שכנוע – הוא מפגש בין שני אנשים שחולקים ערכים משותפים, ורוצים לעשות טוב בעולם.

הצעד האלגנטי: טיפ פרקטי לסיום

בפגישה הבאה שלכם עם תורם פוטנציאלי, במקום לדבר על "הצרכים" שלכם, דברו על "האפשרויות" שלו. במקום להציג "בעיות", הציגו "פתרונות". במקום לבקש כסף, הציעו הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול יותר.

והכי חשוב – הקשיבו. הקשיבו לא רק למילים, אלא גם לרגשות, לתשוקות, לחלומות. הקשיבו להקשבה השלישית, זו שמבינה את מה שלא נאמר במילים.

זה הצעד האלגנטי שמפריד בין מגייס כספים טוב למגייס כספים מצוין.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם לגייס כספים בצורה חכמה יותר, אפקטיבית יותר, ואותנטית יותר. מוזמנים לשתף בתגובות את האתגרים שלכם, ואולי אוכל לעזור.

A close-up shot of a persons hands gently holding a small plant seedling, symbolizing growth, care, and the impact of giving. Soft, warm lighting highlights the nurturing aspect.
Featured

7 טריגרים רגשיים שמפעילים החלטות תרומה גדולות: מבט מבפנים

גלו את 7 הטריגרים הרגשיים שמפעילים החלטות תרומה גדולות. נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, חושף את המניעים הנסתרים מאחורי הנתינה וכיצד להשתמש בהם בצורה אתית ואותנטית.

הדלת נסגרת בעדינות אחרי התורם הפוטנציאלי. שקט. שקט מוחלט. "פספסת את זה," לוחש קול בראשי, "הלכו לך 100,000 ₪." זו הייתה תחושה מוכרת, צריבה קטנה של החמצה. אבל דווקא ברגעים האלה, של אחרי פגישה "כושלת", למדתי את השיעורים הכי חשובים בגיוס כספים. וכן, גם את השיעור הזה הפכתי להצלחה.

במשך שנים האמנתי שהיכולת לגייס כספים טמונה בפרזנטציה מושלמת, נתונים מרשימים, וסיפור נוגע ללב. טעיתי. גיליתי שהקסם האמיתי קורה מתחת לפני השטח, בזיהוי הטריגרים הרגשיים שמניעים אנשים לפעולה, לא רק למילים יפות.

היום, אני רוצה לחלוק איתך 7 רגשות עוצמתיים שמשפיעים ישירות על החלטות תרומה גדולות. אלו לא תיאוריות מופשטות, אלא תובנות שנולדו ממאות שיחות עם תורמים, ניסיונות מוצלחים, וכישלונות צורבים. מוכן לצלול פנימה?

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במהלך 17 השנים האחרונות ליוויתי מאות ארגונים להצלחה בגיוס כספים. גיליתי לא פעם שטקטיקות עבודה בלבד אינן מספיקות. בשיעור הזה אני רוצה לעזור לכם להבין את הצדדים הפסיכולוגיים של התרומה, כדי שתוכלו לקדם את העמותה שלכם בצורה טובה יותר.

העומק שמתחת לפני השטח: 7 הטריגרים הרגשיים המשפיעים ביותר

אני קורא לזה "העומק שמתחת לעומק" - אותם מניעים נסתרים שמפעילים אנשים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. הם נמצאים שם, מתחת לפני השטח. אם רק נקשיב מספיק טוב, נוכל להגיע אליהם.

1. תחושת משמעות ואחריות:

המהות: אנשים רוצים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהתרומה שלהם משפיעה באופן ממשי על העולם.

הטריגר: הצגת חזון ברור ושאפתני, חיבור אישי בין התורם למשימה, הדגשת אחריות משותפת.

הקול הפנימי המשולב: פעם פגשתי תורם שהיה סקפטי לגבי יעילות התרומה שלו. אחרי שסיפרתי לו על ילד אחד שחייו השתנו בזכות הפרויקט שלנו, ראיתי ניצוץ בעיניים שלו. (בראשי חשבתי: "הוא צריך להרגיש שהסיפור הזה הוא גם הסיפור שלו.").

2. הכרה והערכה:

המהות: אנשים רוצים לקבל הכרה על הנתינה שלהם, להרגיש מוערכים על ידי הארגון והקהילה.

הטריגר: הבעת תודה אישית ומותאמת, הצגת השפעת התרומה, מתן במה לתורמים.

עדשת המיקרוסקופ: שימו לב לאיך שאתם מנסחים מכתבי תודה. האם הם גנריים או אישיים? האם הם מדגישים את הערך של התורם או רק את הצרכים של הארגון? פרטים קטנים עושים את ההבדל.

3. תחושת שייכות לקהילה:

המהות: אנשים רוצים להרגיש שהם חלק מקבוצה של אנשים בעלי ערכים דומים, שחולקים איתם את התשוקה לעשות טוב.

הטריגר: יצירת קהילה סביב הארגון, מפגשים חברתיים, הזמנה להשתתפות פעילה.

פרקטל המשמעות: פגישה חברתית של תורמים אינה רק אירוע נחמד. היא הזדמנות לבנות קהילה, ליצור קשרים, ולהעצים את תחושת השייכות. וברמה העמוקה ביותר, היא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה יוצרים קהילות משמעותיות סביב ערכים משותפים.

4. הזדהות אישית עם המטרה:

המהות: אנשים נוטים לתרום למטרות שקרובות לליבם, שמתכתבות עם סיפור חייהם או הערכים שלהם.

הטריגר: סיפורים אישיים מרגשים, הדגשת הקשר בין המטרה לערכים אוניברסליים, אפשרות לתרום בתחומים ספציפיים.

תמונות מילוליות חדות: פעם פגשתי תורמת שאיבדה את בנה בתאונת דרכים. היא החליטה לתרום לארגון שמקדם בטיחות בדרכים. הכאב האישי שלה הפך למנוע של נתינה.

5. תחרותיות והישגיות (במינון הנכון):

המהות: אנשים מסוימים נהנים מתחרות, רוצים להיות בין התורמים הגדולים ביותר, להוביל את הדרך.

הטריגר: אתגרי גיוס, דירוג תורמים (בצורה דיסקרטית), הכרה פומבית בתורמים מובילים.

הקול הפנימי המשולב: שילוב אלמנט תחרותי צריך להיעשות בעדינות ובחוכמה, כדי לא ליצור אווירה שלילית. (חשוב לזכור: לא כולם מגיבים טוב לתחרותיות, חשוב להכיר את התורם).

6. תחושת שליטה והשפעה:

המהות: אנשים רוצים לדעת שהתרומה שלהם עוזרת בצורה יעילה וממוקדת, שהם יכולים להשפיע על התוצאות.

הטריגר: שקיפות מלאה, דיווח שוטף על התקדמות, הזמנה להשתתפות בקבלת החלטות.

עדשת המיקרוסקופ: שימו לב לשפה שאתם משתמשים בה. האם אתם מדברים על "תרומה" או על "השקעה"? האם אתם מבטיחים "הוצאה לפועל" או "השפעה מדידה"? שינוי קל בשפה יכול לעשות הבדל גדול בתפיסה של התורם.

7. תחושת התעלות ונדיבות:

המהות: נתינה גורמת לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, להרגיש מחוברים לערכים הנעלים ביותר שלהם.

הטריגר: סיפורים מעוררי השראה, תזכורות לערכים אוניברסליים, הזמנה לחוויה משמעותית.

* פרקטל המשמעות: גיוס כספים אינו רק עניין של כסף. הוא עניין של חיבור לערכים, של העצמה, ושל יצירת עולם טוב יותר. וברמה העמוקה ביותר, הוא שאלה על האופן שבו אנחנו כחברה מעודדים נדיבות, אלטרואיזם וחמלה.

"הקשבה השלישית": איך לזהות את הטריגר הנכון עבור כל תורם

אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב לא רק למילים שנאמרות, אלא גם למה שלא נאמר, לתחושות, לרגשות, לשפת הגוף. זה דורש תרגול, סבלנות, ואינטואיציה.

  • שאלו שאלות פתוחות: תנו לתורם לדבר, שתפו בסיפורים אישיים על הארגון, תנו לו להרגיש בנוח.
  • הקשיבו מעבר למילים: שימו לב לטון הדיבור, לשפת הגוף, להבעות הפנים. מה הם משדרים?
  • חפשו רמזים: האם התורם מדבר על המשפחה שלו? על הערכים שלו? על החוויות שלו? אלו רמזים חשובים שיכולים לעזור לכם לזהות את הטריגר הרגשי הנכון.
  • היו אמפתיים: נסו להבין את נקודת המבט של התורם, את הצרכים שלו, את הרצונות שלו.

הצעד האלגנטי: איך להשתמש בטריגרים רגשיים בצורה אתית ואותנטית

חשוב להדגיש: השימוש בטריגרים רגשיים צריך להיות אתי ואותנטי. המטרה היא לא לתמרן או לנצל את התורמים, אלא לחבר אותם למטרה שלכם בצורה משמעותית ואמיתית.

  • היו כנים: אל תשקרו, אל תגזימו, אל תבטיחו הבטחות שאתם לא יכולים לקיים.
  • היו מכבדים: אל תלחצו על התורמים, אל תדרשו מהם יותר ממה שהם יכולים לתת.
  • היו אותנטיים: תהיו עצמכם, תדברו מהלב, תשתפו את התשוקה שלכם.

אני קורא לזה "הצעד האלגנטי" – פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט. פעולה שמשלבת חוכמה, רגישות, ואותנטיות.

מה עכשיו? "שיטת המראה המנטלית" שלך לפגישת התורמים הבאה

עכשיו, אני רוצה להציע לך תרגיל קצר שאני קורא לו "שיטת המראה המנטלית" – טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות.

1. דמיין את התורם: לפני הפגישה, עצום עיניים ודמיין את התורם. איך הוא נראה? איך הוא מדבר? מה מעניין אותו?

2. שאל את עצמך: מה הם הטריגרים הרגשיים שיכולים להשפיע עליו? מה הסיפור שלו? מה הערכים שלו?

3. הכן את עצמך: הכן סיפורים, דוגמאות, ומסרים שמתאימים לטריגרים האלה.

4. היה נוכח: במהלך הפגישה, הקשב, הקשב, הקשב. ונסה לזהות את הרגעים שבהם הטריגרים האלה מתעוררים.

5. עשה את הצעד האלגנטי: השתמש במידע הזה כדי לחבר את התורם למטרה שלכם בצורה משמעותית ואמיתית.

לסיום: השאלה שנשארת איתי

השעה עכשיו 23:47. ואני חושב על הפגישה הבאה שלי. על התורם הבא שאני הולך לפגוש. ואני שואל את עצמי: איזה טריגר רגשי יפעיל אותו? איך אני יכול לחבר אותו למטרה שלי בצורה משמעותית ואמיתית?

ואותך, אני רוצה לשאול: איזה צעד אלגנטי אתה הולך לעשות היום?

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות את הטיפים והתובנות שלכם. מה עובד לכם? מה לא עובד? בואו ניצור קהילה של מגייסי כספים שמחוברים ללב, שמחוברים למטרה, שמחוברים אחד לשני.

אני נועם אבירי, והמטרה שלי היא לעזור לך להצליח בגיוס כספים, אבל מעבר לזה להצליח בעשיית טוב. הניסיון שלי מלמד שאם מתעמקים בעומק של הדברים, הצלחה כבר תגיע.

An elderly man and woman smiling warmly at each other during a conversation in a sunny room. The focus is on their genuine connection and shared joy. It represents the importance of personal connection in philanthropic relationships with older donors.
Featured

התבגרות הנתינה: איך חוויית התורם משתנה עם הגיל (ומה אפשר ללמוד מזה)

איך חוויית התורם משתנה עם הגיל? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את המניעים הפסיכולוגיים של תורמים מבוגרים ואת הדרכים היעילות לתקשר איתם.

האמת? לא חשבתי על זה לעומק עד הפגישה ההיא עם דוד. דוד, בן 82, היה תורם נאמן במשך שנים, אבל משהו השתנה. הוא כבר לא התרגש מהמספרים, מהגרפים, מההישגים. הוא רצה משהו אחר. בפגישה ההיא הבנתי שהנתינה בגיל מבוגר היא סיפור אחר לגמרי.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ועמותות, הבנתי דבר אחד: גיוס כספים הוא לא רק משחק של מספרים, הוא משחק של אנשים. והאנשים האלה משתנים, מתפתחים, ורואים את העולם אחרת בגילאים שונים.


הפסיכולוגיה של הנתינה בגיל מבוגר: מעבר למספרים

בגיל מבוגר, המניעים לתרומה משתנים. זה כבר לא רק עניין של כבוד, מעמד, או אפילו ציות לצו מצפון. זה עניין של מורשת, משמעות, וחיבור.

  • מורשת: תורמים מבוגרים רבים רוצים להשאיר חותם, להבטיח שהערכים שלהם ימשיכו לחיות גם אחרי שהם לא יהיו כאן.
  • משמעות: בגיל הזה, אנשים מחפשים משמעות עמוקה יותר לחיים. הנתינה הופכת לדרך להרגיש מועילים, נחוצים, וחלק ממשהו גדול יותר.
  • חיבור: בדידות היא בעיה אמיתית בגיל הזה. התרומה יכולה ליצור קשרים חברתיים, תחושת שייכות, ומעורבות בקהילה.


איך לתקשר עם תורמים מבוגרים: הקשבה השלישית בפעולה

אחת המתודולוגיות שפיתחתי, "ההקשבה השלישית", היא קריטית כאן. זה לא רק להקשיב למה שהתורם אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. לשים לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לסיפורים שהוא מספר.

  • הסיפורים מספרים הכל: תורמים מבוגרים אוהבים לספר סיפורים. הקשיבו להם, למדו מהם, ותגלו מה באמת חשוב להם.
  • אותנטיות לפני הכל: תורמים מבוגרים מזהים חוסר כנות מייד. היו אותנטיים, גלו עניין אמיתי, ותבנו אמון.
  • הסבלנות משתלמת: אל תמהרו לשום מקום. הקדישו זמן לשיחה, לקשר האישי, להבנת הצרכים שלהם.


אסטרטגיות גיוס מותאמות גיל: יותר ממכתב תודה

אי אפשר לגייס תורמים מבוגרים באותן שיטות כמו תורמים צעירים. צריך להתאים את הגישה.

  • תקשורת אישית: מכתבים אישיים, שיחות טלפון, פגישות פנים-אל-פנים - אלה הדרכים הכי אפקטיביות.
  • הערכה אמיתית: תורמים מבוגרים רוצים לדעת שהתרומה שלהם משמעותית. שתפו אותם בהישגים, בספרו להם סיפורי הצלחה, תנו להם להרגיש חלק מהעשייה.
  • התנדבות כדרך תרומה: לא כל תרומה חייבת להיות כספית. תורמים מבוגרים רבים רוצים לתרום מזמנם, מניסיונם, מהידע שלהם. אפשרו להם לעשות זאת.


המורכבות שבפשטות: מה למדתי מדוד

אחרי הפגישה ההיא עם דוד, שיניתי את הגישה שלי. הבנתי שהוא לא רצה רק לתת כסף, הוא רצה להיות חלק ממשהו, להרגיש שהוא משפיע. התחלתי לבקר אותו, לשמוע את הסיפורים שלו, לשאול לדעתו. הוא הפך להיות חלק מהצוות, מעין יועץ מיוחד. והתרומה שלו? רק גדלה.

זה הלקח הכי חשוב שלמדתי: גיוס כספים הוא לא רק עבודה, הוא מערכת יחסים. וכשמדובר בתורמים מבוגרים, מערכת היחסים הזו חייבת להיות מבוססת על כבוד, הבנה, ואהבה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור לגיוס כספים. הניסיון שלי לימד אותי שנתינה היא דבר עמוק ומורכב, במיוחד בגיל מבוגר. זכרו, הקשבה, אותנטיות, והערכה הן המפתח למערכת יחסים ארוכת טווח עם תורמים בכל גיל.

ואיך המתודולוגיה של "שיטת הסולם הדינמי" שפיתחתי עוזרת כאן? היא מלמדת אותנו איך להתאים את עצמנו לשלב שבו התורם נמצא, ואיך לעזור לו לעלות בסולם הנתינה בדרך שמתאימה לו.

מה אתכם? איך אתם חווים את הנתינה שלכם בגילאים השונים? שתפו אותי בתגובות!