A close-up image of a hand holding a pair of eyeglasses, reflecting a cityscape in the lenses. The eyeglasses symbolize seeing the world from the donors perspective.
Featured

משקפי התורם: איך הסיפור האישי של תורמים מעצב את הבחירות שלהם?

איך הסיפור האישי של תורמים מעצב את הבחירות שלהם? נועם אבירי חושף את העומק שמתחת לפני השטח בגיוס כספים: הקשבה, אמפתיה, ומערכות יחסים.

השעה הייתה 07:17 בבוקר, ואני כבר הייתי בדרך לפגישה עם תורם פוטנציאלי ששוויו מוערך במיליוני דולרים. אבל הפעם, במקום לדקלם את נתוני ההשפעה של הארגון, החלטתי לנסות משהו אחר – להיות פשוט אנושי. מה שלא ידעתי אז, זה שהפגישה הזו תשנה את כל תפיסת עולמי לגבי גיוס כספים ותלמד אותי שלעולם, אבל לעולם, אל תזלזלו בסיפור האישי של התורם.

אז מה קרה שם בדיוק? ואיך זה קשור אליך, מגייס הכספים שקורא את השורות האלה עכשיו? בואו נצלול פנימה.

העומק שמתחת לעומק: לפענח את המוטיבציות האמיתיות של התורמים

אני נועם אבירי, יועץ גיוס כספים, מנטור למגייסים, ואחד שראה כבר הכל. לימדתי מגייסים איך לסגור עסקאות של מיליונים, אבל האמת היא שההצלחות הגדולות ביותר שלי הגיעו דווקא מרגעים של כישלון צורב. למשל, הפגישה ההיא, שהייתה אמורה להיות עוד צעד בדרך לגיוס סכום עצום, הפכה לשיעור מאלף על פסיכולוגיה של נתינה.

כשנכנסתי למשרד המפואר, ציפיתי לשמוע שאלות על יעילות, עלויות, ופוטנציאל צמיחה. אבל במקום זאת, התורם, איש עסקים מצליח, התחיל לספר לי על ילדותו בבית יתומים, על המאבק היומיומי לשרוד, ועל החלום שלו להבטיח שלילדים אחרים לא יהיה אותו גורל.

הקשבה שלישית: מה התורם לא אומר במילים

באותו רגע הבנתי משהו קריטי: גיוס כספים הוא לא רק הצגת נתונים, הוא קודם כל הקשבה. לא הקשבה רגילה, אלא מה שאני קורא לה "הקשבה השלישית" – היכולת לשמוע את מה שלא נאמר במילים, לזהות את הכאב, את התקווה, את החלום שמניעים את התורם.

אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה כלים שימושיים:

1. המפה הרגשית של התורם: שבו רגע לפני הפגישה ונסו לדמיין את חייו של התורם. מהם הערכים החשובים לו? מהם הפחדים שלו? מה הוא רוצה להשאיר אחריו בעולם?

2. טכניקת המראה הכפולה: נסו לראות את הארגון שלכם דרך עיני התורם. מה הוא מחפש? מה הוא מצפה לקבל? מה יגרום לו להרגיש שהוא עושה את הדבר הנכון?

3. שיטת המשוב התלת-שלבית: אחרי הפגישה, כתבו לעצמכם שלושה דברים: מה עבד טוב? מה אפשר לשפר? ומה למדתם על התורם?

הצעד האלגנטי: איך הסיפור האישי שלכם מחזק את הקשר

ואל תטעו, זה לא אומר שאתם צריכים לוותר על הצגת הנתונים או על ההסברים המפורטים. אבל זה כן אומר שאתם צריכים לשלב אותם בתוך הסיפור האישי של התורם. להראות לו איך התרומה שלו הופכת לחלק מהמסע שלו, איך היא עוזרת לו להגשים את החלומות שלו.

למשל, במקרה שלי, במקום לדבר על המספרים, התחלתי לדבר על הילדים בבית היתומים. סיפרתי לו על החלומות שלהם, על הפחדים שלהם, על התקווה שלהם לעתיד טוב יותר. ואז, בצורה טבעית, הסברתי לו איך התרומה שלו יכולה לעזור להם להגשים את החלומות האלה.

אפקט המגירה הסגורה: איך לא לתת לרושם הראשוני לקלקל את העסקה

חשוב לזכור: לעיתים קרובות, לתורמים יש "מגירה סגורה" – רושם ראשוני מגובש על הארגון או על מגייס הכספים. אם הרושם הזה שלילי, קשה מאוד לשנות אותו. לכן, חשוב להשקיע זמן ביצירת קשר אישי, להראות לתורם שאתם באמת מבינים אותו, שאתם באמת אכפת לכם.

ומה קרה בסוף עם אותו תורם פוטנציאלי? הוא לא רק תרם, הוא הפך לשותף אמיתי. הוא התחיל להגיע לאירועים של הארגון, הוא התחיל לפגוש את הילדים, הוא התחיל לתרום מזמנו ומניסיונו. הוא הפך לחלק מהמשפחה.

העומק שמתחת לעומק: הערך האמיתי של גיוס כספים

גיוס כספים הוא לא רק עבודה, הוא שליחות. הוא הזדמנות לשנות את העולם, להפוך אותו למקום טוב יותר. אבל כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא רק מגייסים כסף, אנחנו בונים מערכות יחסים. מערכות יחסים שמבוססות על אמון, על כבוד, ועל הבנה.

אז בפעם הבאה שאתם נפגשים עם תורם פוטנציאלי, תשאלו את עצמכם: מה הסיפור שלו? מה מניע אותו? ואיך אני יכול לעזור לו להגשים את החלומות שלו?

נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי אפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כדי להוביל אתכם להצלחה בגיוס הכספים שלכם. הגישה שלי משלבת ידע מעולם הפסיכולוגיה, עסקים, ותיאוריות החלטה, ומטרתה לספק כלים מעשיים ויישומיים לשיפור ביצועים ויצירת מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.

אני מזמין אתכם לשתף בתגובות טיפים נוספים לבניית קשר אישי עם תורמים!

A close-up of two hands shaking, symbolizing trust and partnership between a fundraiser and a donor.
Featured

מנגנוני הגנה של תורמים: איך להתמודד עם פניות מעוררות אי-נוחות?

איך להתמודד עם מנגנוני הגנה של תורמים? נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, חושף את הטכניקות להתגבר על התנגדויות ולבנות קשר אמיתי עם תורמים.

האמת היא, כולנו עושים את זה. כשמגיעה אלינו פנייה לתרומה שמקפיצה לנו את הסעיף, שמעוררת בנו תחושת אי-נוחות – אנחנו מפעילים מנגנוני הגנה. זה טבעי, זה אנושי. השאלה היא לא אם זה קורה, אלא איך אנחנו מתמודדים עם זה כמגייסי כספים. אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד: בתחילת דרכי, אחרי שפנייה שלי נדחתה בבוטות על ידי תורם פוטנציאלי, מצאתי את עצמי מתרץ לעצמי במשך שבועות למה הוא "סתם קמצן" ולא מבין את החשיבות של מה שאנחנו עושים. בדיעבד, הבנתי שהתרצנות הזו הייתה מנגנון הגנה שלי, ניסיון להגן על האגו שלי מפני הפגיעה.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, ואחרי שנים בתחום, למדתי שמנגנוני ההגנה האלה לא רק פוגעים ביכולת שלנו לגייס כספים, אלא גם מונעים מאיתנו ליצור קשר אמיתי עם תורמים. אז איך עוברים אותם? איך מגיעים לעומק שמתחת לעומק?

הבנת הפסיכולוגיה של ההתנגדות: לא מדובר בכם

נתחיל מהבסיס: רוב הסיכויים שההתנגדות של התורם לא קשורה אליכם באופן אישי. היא קשורה לצרכים, לאמונות ולפחדים שלו. אחת התגליות החשובות ביותר שלי הייתה כשהבנתי שלכל תורם יש "מפה רגשית" משלו – סט של ערכים, חוויות ומחשבות שמכתיבים את האופן שבו הוא תופס את העולם ואת מקומו בו. כשהפנייה שלנו לא מתיישבת עם המפה הזו, מופעלים מנגנוני ההגנה.

לדוגמה, תורם שחווה בעבר ניצול או הונאה על ידי ארגון צדקה, יהיה חשדן יותר כלפי כל פנייה לתרומה. תורם שמרגיש שהארגון שלו נמצא בקשיים כלכליים, עלול לסרב לתרום מתוך חשש לעתידו שלו. תורם שלא מבין את ההשפעה של התרומה שלו, עלול לראות בה בזבוז כסף.

ארבעת מנגנוני ההגנה הנפוצים ביותר (וכיצד לעקוף אותם)

אז איך זה נראה בפועל? הנה ארבעה מנגנוני הגנה נפוצים שאני נתקל בהם שוב ושוב, ואיך אפשר להתמודד איתם:

1. הימנעות אקטיבית: התורם פשוט מתעלם מהפנייה, לא עונה למיילים, לא חוזר לשיחות.

המעקף: אל תוותרו בקלות. נסו גישה אחרת – שיחת טלפון אישית במקום מייל גנרי, פנייה דרך מכר משותף, או הזמנה לאירוע קטן ואינטימי. זכרו: ההתמדה, בשילוב עם יצירתיות, היא המפתח.

2. רציונליזציה: התורם ממציא תירוצים למה הוא לא יכול לתרום ("אנחנו כבר תורמים לארגון אחר", "התקציב שלנו מוגבל השנה").

המעקף: אל תתווכחו עם התירוצים. במקום זה, נסו להבין את הסיבה האמיתית מאחוריהם. שאלו שאלות פתוחות ("אני מבין, ספר לי קצת יותר על הארגון שאתם תומכים בו"), הציעו אפשרויות תרומה מגוונות (סכום קטן יותר, תרומה בעין, תרומה של זמן התנדבות).

3. העברה (השלכה): התורם משליך את תחושותיו השליליות עליכם או על הארגון ("אתם סתם ביורוקרטים", "אתם לא באמת עוזרים לאף אחד").

המעקף: הישארו רגועים ומקצועיים. אל תיקחו את הדברים באופן אישי. נסו להבין מה עומד מאחורי ההשלכה – האם מדובר בתסכול, בכעס או בפחד? הציעו לתת מידע נוסף, להסביר את הפעילות שלכם בצורה מפורטת יותר, או להפגיש אותו עם אנשים שהארגון שלכם סייע להם.

4. הכחשה: התורם מסרב להכיר בבעיה שהארגון שלכם מנסה לפתור ("אין באמת רעב בעולם", "הילדים האלה סתם מפונקים").

המעקף: זה המנגנון הקשה ביותר לעקוף. כאן נדרשת סבלנות רבה, הקשבה אמיתית ושימוש בנתונים וסיפורים אישיים כדי להמחיש את הבעיה. הציעו לתורם לבקר בשטח, לפגוש אנשים שנמצאים בקצה השני של העזרה שלכם, ולראות במו עיניו את ההשפעה של התרומה שלו.

ההקשבה השלישית: מעבר למילים

בסופו של דבר, המפתח להתמודדות עם מנגנוני הגנה הוא לפתח את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב לא רק למילים שנאמרות, אלא גם למה שלא נאמר, לשפת הגוף, לטון הדיבור, לאנרגיה שנוצרת בחדר. כשתלמדו להקשיב ברמה הזו, תוכלו לזהות מנגנוני הגנה מוקדם יותר, להבין את הסיבות מאחוריהם, ולמצוא את הדרך הנכונה לעקוף אותם.

ואם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים לבד? אל תתביישו לבקש עזרה. להתייעץ עם קולגות, לקחת קורס או סדנה, או לפנות למנטור מנוסה. זכרו: גיוס כספים הוא לא רק מקצוע, הוא גם אמנות. ואמנות, כמו כל דבר אחר בחיים, דורשת תרגול, למידה והתפתחות מתמדת.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה מנגנון הגנה אתם מזהים אצלכם, שמגביל אתכם בגיוס הכספים? ומה אתם הולכים לעשות כדי להתגבר עליו השבוע? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ומלווה ארגונים ויחידים להשגת יעדי הגיוס שלהם.

An image representing a multigenerational Jewish family in Israel, perhaps visiting a project they support.
Featured

תרומה ישראלית יהודית בלבד: הסיפור הבין-דורי שמשפחות תורמים לא מספרות

תרומה "ישראלית יהודית בלבד": הסיפור הבין-דורי שמשפחות תורמים לא מספרות. טיפים ואסטרטגיות לגיוס כספים מוצלח ממשפחות תורמות.

האוויר דליל בפסגות של עולם הפילנתרופיה. כשמדובר בתרומה "ישראלית יהודית בלבד", אנחנו לא מדברים רק על כסף. אנחנו מדברים על זהות, על שייכות, על חלומות שירדו דורות קודם לכן מהראש אל הלב, ועכשיו צריכים למצוא את דרכם חזרה אל המציאות. אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, למדתי שהסוד האמיתי הוא לא רק לבקש, אלא להקשיב – באמת להקשיב – לסיפורים שאף אחד לא מספר.

אספר לכם משהו שלא סיפרתי הרבה זמן: בתחילת הקריירה שלי, ישבתי בפגישה עם משפחת תורמים ותיקה, ששורשיה נטועים עמוק בהיסטוריה הציונית. רציתי להרשים אותם עם מצגת מרהיבה על פרויקט חדשני. אבל אז, אחד מבני המשפחה עצר אותי. "תגיד לי," הוא שאל, "אתה מבין מה זה אומר להיות חלק מהסיפור הזה?" באותו רגע הבנתי שלא הכנתי שיעורי בית. הייתי עסוק ב"איך" ולא ב"למה".

בואו נצלול לעומק של הנושא הרגיש הזה – תרומה "ישראלית יהודית בלבד" – וננסה להבין מה באמת מניע משפחות תורמים, ומה המשמעות של זה עבורנו, מגייסי הכספים.

1. "ההקשבה השלישית": מעבר למספרים ולמילים

הדבר הראשון שצריך להבין הוא שהכסף הוא רק הסימפטום. מתחת לפני השטח, יש רבדים שלמים של משמעות:

  • זהות: עבור משפחות רבות, תרומה לישראל היא דרך לשמר ולחזק את הזהות היהודית שלהן, במיוחד בדורות הצעירים.
  • שייכות: התרומה מחברת אותן למשהו גדול מהן – למדינה, להיסטוריה, לעם.
  • הנצחה: הם רוצים להשאיר חותם, להבטיח שהערכים שלהם ימשיכו להתקיים גם אחרי שהם לא יהיו כאן.

אבל איך מגלים את כל זה? כאן נכנסת לתמונה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב לא רק למילים, אלא גם למה שלא נאמר. שימו לב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לסיפורים הקטנים שהם חולקים. לפעמים, רמז קטן על געגוע לבית הכנסת של סבא יכול להיות חשוב יותר מכל הנתונים על הפרויקט שלכם.

2. "המפה הרגשית של התורם": לזהות את הכפתורים האמיתיים

אחרי שהקשבתם, הגיע הזמן למפות את הרגשות שמניעים את התורם. שאלו את עצמכם:

  • מה הכי חשוב להם בישראל? חינוך? בריאות? ביטחון?
  • מה הם רוצים להנחיל לדורות הבאים?
  • מה הם הכי גאים בו בהיסטוריה המשפחתית שלהם?

השתמשו בשאלות פתוחות כדי לעודד אותם לחלוק את הסיפורים שלהם. אל תפחדו להיות רגישים ואישיים. תזכרו, אתם לא מוכרים מוצר – אתם מציעים להם להיות חלק ממשהו משמעותי.

לדוגמה, פעם עבדתי עם משפחה שתרמה סכומים נכבדים לאוניברסיטה בישראל. אבל כשהתחלתי לשאול שאלות לעומק, גיליתי שהסיפור האמיתי הוא שהסבא שלהם, ניצול שואה, חלם תמיד ללמוד שם, אבל לא היה לו סיכוי. התרומה לא הייתה רק על השכלה, אלא על סגירת מעגל עבור דור שלם.

3. "הסולם הדינמי": בניית מערכות יחסים ארוכות טווח

גיוס כספים הוא לא ספרינט – הוא מרתון. המטרה היא לא רק לקבל תרומה חד פעמית, אלא לבנות מערכת יחסים ארוכת טווח שמבוססת על אמון וכבוד הדדיים.

השתמשו ב"שיטת הסולם הדינמי" – התחילו בקטן, תנו להם לראות את ההשפעה של התרומה שלהם, ותעלו אותם בהדרגה בסולם התרומות. תזכרו לתקשר איתם באופן קבוע, לעדכן אותם בהתקדמות, ולהזמין אותם לקחת חלק פעיל יותר בפרויקט.

4. "אפקט המגירה הסגורה": לשבור את הדעות הקדומות

אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיוס כספים הוא ההתמודדות עם דעות קדומות. תורמים רבים מגיעים עם רעיונות מגובשים על ישראל, על יהדות, ועל מה ראוי לתמיכה. המשימה שלכם היא לפתוח את "המגירה הסגורה" הזו, ולהציג להם נקודת מבט חדשה.

איך עושים את זה?

  • היו מוכנים לאתגר את הנחות היסוד שלהם: אל תפחדו להציג נתונים שמערערים על האמונות שלהם.
  • תנו להם לראות את השטח: ארגנו סיורים וביקורים בפרויקטים שאתם תומכים בהם.
  • תחברו אותם לאנשים אמיתיים: תנו להם לשמוע את הסיפורים של האנשים שהם עוזרים להם.

5. "הצעד האלגנטי": להגיע למטרה במינימום מאמץ

גיוס כספים הוא משחק של יעילות. אתם לא יכולים לבזבז את הזמן שלכם על תורמים שלא רלוונטיים. תתמקדו בתורמים שיש להם את הפוטנציאל הגבוה ביותר לתרום לכם, ותשקיעו בהם את מירב המאמצים. זה ה"צעד האלגנטי" – למצוא את הנקודות שבהן אתם יכולים להשיג את התוצאות הטובות ביותר במינימום מאמץ.

אז איך עושים את זה בפועל?

  • מיפוי ופילוח: אל תתפשרו על איכות המידע שלכם. תכירו את התורמים שלכם לעומק – מה מעניין אותם, מה הם תרמו בעבר, ומה היכולת הכלכלית שלהם.
  • אוטומציה: השתמשו בכלים טכנולוגיים כדי לייעל את התהליכים שלכם. מיילים אוטומטיים, ניהול קשרי לקוחות (CRM), וניתוח נתונים יכולים לחסוך לכם זמן יקר.
  • מיקור חוץ: אל תפחדו להעביר משימות לגורמים חיצוניים. חברת גיוס כספים מנוסה יכולה לעזור לכם להגיע לתורמים הנכונים ולבנות איתם מערכות יחסים.

המראה הכפולה: לראות את עצמך דרך עיני התורם

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא משחק של אמפתיה. אתם צריכים להיות מסוגלים לראות את העולם דרך עיני התורם, ולהבין מה מניע אותו. תזכרו שכל תורם הוא אדם עם סיפור, עם חלומות, ועם פחדים. אם תצליחו להתחבר אליהם ברמה האנושית, תוכלו לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח שיעזרו לכם להגשים את החזון שלכם.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה "עומק שמתחת לעומק" אתם מוכנים לחפש בתורמים שלכם השבוע? איזו "הקשבה שלישית" תתרגלו? ואיזה "צעד אלגנטי" תעשו כדי להגיע ליעדים שלכם?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ומוביל ארגונים להצלחה בגיוס משאבים. לאורך הקריירה שלי, ליוויתי מאות מגייסי כספים וארגונים, ופיתחתי מתודולוגיות ייחודיות להשגת יעדי גיוס, תוך יצירת מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים.