A group of diverse people smiling and shaking hands, symbolizing long-term relationships and collaboration.
Featured

אמנות היחסים לטווח ארוך בגיוס כספים: הפרוטוקול ליצירת קשרים שעומדים במבחן הזמן והשינויים

איך לבנות יחסים ארוכי טווח עם תורמים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הפרוטוקול ליצירת קשרים שעומדים במבחן הזמן והשינויים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקפצתי בבהלה מהמיטה. חלום מוזר על תקציב קורס, תורמים נעלמים, ומצגת שהפכה לדף נייר חלק הציף אותי בזיעה קרה. זה היה רק חלום, אבל הוא הזכיר לי משהו שחוויתי על בשרי יותר מדי פעמים בעולם גיוס הכספים: הפחד העמוק לאבד תורם מרכזי, את הקשר החם, את התמיכה היציבה. הפעם זה לא קרה לי, אבל לחלק ממגייסי הכספים שאני מלווה זה קרה ועוד יקרה.

זה קרה גם לי בעבר. כשהתחלתי לגייס כספים, האמנתי שאני צריך רק להציג את הנתונים, את ההישגים, את הצורך – והתרומות יזרמו. טעיתי. גיליתי מהר מאוד שהיכולת לגייס סכומי כסף גדולים היא רק תוצר לוואי של משהו עמוק יותר: אמנות בניית יחסים ארוכי טווח. יחסים שעומדים במבחן הזמן, השינויים, והאתגרים הבלתי צפויים.

אבל איך עושים את זה בפועל? איך יוצרים קשרים עמוקים ואותנטיים עם תורמים, שמחזיקים מעמד לאורך שנים? אספר לכם משהו שלא סיפרתי לאף אחד בעבר: בפגישת התורמים הראשונה שלי הייתי כל כך מבוהל שידי רעדו כשמזגתי מים. בדיוק ברגע הזה הבנתי שמשהו חייב להשתנות – ואני חייב ללמוד את האמנות הזו לעומק.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. במהלך 15 שנות ניסיון בתחום, ראיתי מגייסי כספים מבריקים מתרסקים בגלל מערכות יחסים רעועות, וארגונים קטנים מצליחים לגייס סכומי עתק בזכות קשרים עמוקים ואותנטיים. למדתי את זה בדרך הקשה. את האכזבות, הדחיות ואפילו פרידות מתורמים. גיליתי שיש עומק שמתחת לעומק. הבנתי שיש הקשבה שלישית, והבנתי מה הוא הצעד האלגנטי.

המאמר הזה הוא לא רק על איך להגדיל את התרומות השנתיות שלכם. הוא על איך לבנות יחסים אמיתיים שמחזיקים מעמד לאורך זמן, שמשפיעים לא רק על הארגון שלכם אלא גם על החיים של התורמים שלכם. נגלה יחד איך להפוך תורם מזדמן לשותף לדרך, ואיך להפוך תרומה כספית למערכת יחסים משמעותית.

הבסיס ליחסים ארוכי טווח: פסיכולוגיית הנתינה והתרומה

הצעד הראשון בבניית יחסים ארוכי טווח הוא להבין לעומק את הפסיכולוגיה של הנתינה והתרומה. למה אנשים תורמים? מה מניע אותם לתת את כספם, את זמנם, את המשאבים שלהם? רוב מגייסי הכספים שאני פוגש נוטים להתמקד בצרכים של הארגון – וזה טעות קריטית. כדי ליצור קשר עמוק ואמיתי, אתם חייבים להתמקד בצרכים של התורם.

אחת התובנות החשובות ביותר שלמדתי לאורך השנים היא שאנשים לא תורמים רק בגלל שהם רוצים לעזור. הם תורמים כי זה גורם להם להרגיש טוב. תרומה מעניקה תחושת משמעות, תחושת שליחות, תחושת שייכות. היא מאפשרת להם להרגיש שהם עושים שינוי אמיתי בעולם.

דן פאליוטה, אחד המומחים המובילים בעולם לגיוס כספים, טוען שהמפתח לגיוס כספים אפקטיבי הוא לא לשכנע אנשים לתרום, אלא לעזור להם להגשים את הפוטנציאל הפילנתרופי שלהם. במילים אחרות, המשימה שלנו היא לא רק לבקש כסף, אלא לעזור לאנשים להפוך לנדיבים יותר.

אבל איך עושים את זה בפועל? איך הופכים תרומה כספית לתחושת משמעות אמיתית?

הקשבה השלישית: מעבר למילים שנאמרות

אחת הטכניקות החשובות ביותר שלמדתי היא "ההקשבה השלישית". רוב מגייסי הכספים מקשיבים רק למילים שנאמרות – למה שהתורם אומר באופן מפורש. אבל כדי ליצור קשר עמוק ואמיתי, אתם חייבים להקשיב גם למה שלא נאמר. להקשיב לשפת הגוף, לטון הדיבור, לתחושות שעולות בכם במהלך השיחה.

לדוגמה, אם תורם אומר "אני אשקול את ההצעה שלכם", אבל שפת הגוף שלו משדרת חוסר עניין, אל תתמקדו במילים שלו. תנסו להבין מה מסתתר מאחורי המילים. אולי הוא לא רוצה לפגוע בכם, אולי הוא לא בטוח איך לדחות אתכם בצורה מנומסת.

כדי לפתח את ההקשבה השלישית, תתחילו לשים לב לפרטים הקטנים. שימו לב איך התורם מתיישב, איך הוא מגיב לבדיחות שלכם, איך הוא יוצר קשר עין. ככל שתשימו לב ליותר פרטים, כך תוכלו להבין טוב יותר מה באמת קורה בתוך השיחה.

בנוסף, תנסו לפתח את האינטואיציה שלכם. תסמכו על התחושות שעולות בכם במהלך השיחה. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תתעלמו מזה. תנסו לחקור את זה לעומק. אולי תגלו שהתורם מסתיר משהו, או שהוא לא מחובר רגשית לנושא שאתם מדברים עליו.

מודל המעגלים המתרחבים: הרחבת מעגל התורמים שלכם

אחד האתגרים הגדולים ביותר של מגייסי כספים הוא להרחיב את מעגל התורמים שלהם. רוב הארגונים מסתמכים על אותם תורמים קבועים, שמממנים את רוב הפעילות שלהם. אבל מה קורה אם אחד מהתורמים האלה מחליט להפסיק לתרום? הארגון עלול למצוא את עצמו במשבר.

כדי למנוע מצב כזה, אתם חייבים להרחיב את מעגל התורמים שלכם באופן קבוע. אחת השיטות האפקטיביות ביותר להרחבת מעגל התורמים היא "מודל המעגלים המתרחבים" שפיתחתי. המודל הזה מבוסס על הרעיון שכל תורם שלכם מכיר אנשים נוספים שגם להם אכפת מהנושא שאתם מקדמים.

תתחילו מהתורמים הקיימים שלכם. תשאלו אותם אם הם מכירים אנשים נוספים שיכולים להיות מעוניינים לתרום לארגון שלכם. תבקשו מהם להפגיש אתכם עם האנשים האלה. תסבירו להם למה חשוב להם לתרום, ואיך הם יכולים לעשות שינוי אמיתי בעולם.

אבל אל תסתפקו רק בבקשה להפגיש אתכם עם אנשים נוספים. תנסו להפוך את התורמים שלכם לשגרירים של הארגון שלכם. תספקו להם כלים ומשאבים שיעזרו להם לספר על הארגון שלכם לחברים שלהם, למשפחה שלהם, ולעמיתים שלהם לעבודה. תארגנו אירועים מיוחדים לתורמים שלכם, ותזמינו אותם להביא איתם חברים.

הצעד האלגנטי: פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט

אחרי שנים בתחום, למדתי שלא תמיד צריך לעבוד קשה כדי להשיג תוצאות. לפעמים, הצעד האלגנטי – הפעולה המדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט – יכולה לעשות את כל ההבדל.

לדוגמה, במקום לשלוח לתורם פוטנציאלי מצגת ארוכה ומפורטת, תנסו לשלוח לו מייל קצר ואישי שמתמקד בנקודה אחת מרכזית. במקום לארגן אירוע גדול ויקר, תנסו לארגן פגישה אינטימית עם כמה תורמים מרכזיים.

הצעד האלגנטי דורש מכם לחשוב מחוץ לקופסה, להיות יצירתיים, ולמצוא את הדרך הקצרה והיעילה ביותר להשיג את המטרה שלכם. הוא דורש מכם להכיר את התורמים שלכם לעומק, ולהבין מה מניע אותם.

המראה הכפולה: לראות את עצמכם דרך עיני התורם

כדי לבנות יחסים ארוכי טווח עם תורמים, אתם חייבים ללמוד לראות את עצמכם דרך העיניים שלהם. תנסו להבין איך הם תופסים אתכם, את הארגון שלכם, את המשימה שלכם. מה הם אוהבים בכם? מה הם לא אוהבים בכם? מה הם מצפים מכם?

כדי לקבל תמונה אמיתית, תשאלו את התורמים שלכם מה הם חושבים עליכם. תבקשו מהם משוב כנה. תהיו פתוחים לשמוע ביקורת. תזכרו שהביקורת היא מתנה – היא מאפשרת לכם להשתפר, להתפתח, ולהפוך למגייסי כספים טובים יותר.

אבל אל תסתפקו רק בבקשת משוב. תנסו לפתח את היכולת שלכם להסתכל על עצמכם מבחוץ. תדמיינו שאתם תורם שמתבונן בכם מהצד. מה הייתם חושבים? מה הייתם מרגישים?

העומק שמתחת לעומק: המוטיבציות האמיתיות של התורמים

ככל שתעמיקו יותר בהבנת המוטיבציות של התורמים שלכם, כך תוכלו ליצור איתם קשרים עמוקים ואמיתיים יותר. תזכרו שאנשים לא תורמים רק בגלל שהם רוצים לעזור. הם תורמים גם בגלל שהם רוצים להרגיש טוב, להרגיש משמעותיים, להרגיש שייכים.

תנסו לגלות מה מניע את התורמים שלכם ברמה האישית. מה חשוב להם בחיים? מה מעניין אותם? מה הם רוצים להשיג? ככל שתדעו יותר על התורמים שלכם, כך תוכלו להתאים את הגישה שלכם אליהם, ולגרום להם להרגיש מחוברים רגשית לארגון שלכם.

אבל אל תסתפקו רק בהבנת המוטיבציות של התורמים שלכם. תנסו לעזור להם להגשים את החלומות שלהם. תתמכו בהם, תעודדו אותם, ותעזרו להם להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמם.

המפה הרגשית של התורם: זיהוי המניעים העמוקים

אחד הכלים החשובים ביותר שפיתחתי הוא "המפה הרגשית של התורם". הכלי הזה מאפשר לכם לזהות את המניעים העמוקים של התורמים שלכם, ולהבין מה באמת חשוב להם.

המפה הרגשית מבוססת על הרעיון שלכל אדם יש מערכת ערכים ייחודית שמניעה אותו. הערכים האלה משפיעים על כל ההחלטות שלו, כולל ההחלטה לתרום לארגון שלכם.

כדי ליצור מפה רגשית של תורם, תתחילו לשאול אותו שאלות פתוחות שמזמינות אותו לחלוק את המחשבות והתחושות שלו. תשאלו אותו מה חשוב לו בחיים, מה מעניין אותו, מה הוא רוצה להשיג. תשאלו אותו למה הוא תורם לארגון שלכם, ומה הוא מקווה להשיג באמצעות התרומה שלו.

תקשיבו בתשומת לב לתשובות שלו. תנסו לזהות את המילים והביטויים שחוזרים על עצמם. תשימו לב לרגשות שהוא משדר. ככל שתקשיבו יותר, כך תוכלו להבין טוב יותר מה באמת מניע אותו.

אחרי שתאספו מספיק מידע, תתחילו לזהות את הערכים המרכזיים שמניעים את התורם שלכם. האם הוא מושפע מנדיבות, מחוייבות, או אולי שייכות? נסו לזהות מהם הכפתורים שאפשר ללחוץ עליהם כדי להניע אותו לתרום.

שיטת המראה המנטלית: הכנה מנטלית לפגישות חשובות

לפני כל פגישה חשובה עם תורם, אני משתמש ב"שיטת המראה המנטלית". השיטה הזו מאפשרת לי להתכונן מנטלית לפגישה, ולהיכנס אליה עם ביטחון עצמי ואנרגיה חיובית.

תתחילו בלדמיין את הפגישה בעיני רוחכם. תדמיינו את עצמכם יושבים מול התורם, מחייכים, ומדברים בביטחון. תדמיינו את התורם מקשיב בתשומת לב, מביע עניין, ומסכים לתרום.

תנסו לדמיין את כל הפרטים הקטנים של הפגישה. תדמיינו את המקום שבו אתם נפגשים, את הרהיטים, את האווירה. תדמיינו את הבגדים שאתם לובשים, את הריח של הקפה, את הטעם של המים. ככל שתדמיינו יותר פרטים, כך תוכלו להרגיש מוכנים יותר לפגישה.

אחרי שדמיינתם את הפגישה בעיני רוחכם, תתחילו לדבר עם עצמכם. תחזרו על משפטים מעצימים שיעזרו לכם להרגיש בטוחים בעצמכם. תגידו לעצמכם שאתם מוכשרים, שאתם חכמים, שאתם ראויים להצלחה. תגידו לעצמכם שהתורם יאהב אתכם, שהוא יסכים לתרום, שהוא יהיה שמח לעזור לארגון שלכם.

לסיום: טיפוח היחסים כמו גינה פורחת

אמנות היחסים לטווח ארוך בגיוס כספים דורשת השקעה מתמשכת. היא דומה לטיפוח גינה פורחת. אתם צריכים לשתול את הזרעים, להשקות אותם, לדשן אותם, ולטפל בהם באופן קבוע.

אל תצפו לראות תוצאות מיידיות. בניית יחסים ארוכי טווח לוקחת זמן. לפעמים, זה לוקח חודשים, ולפעמים זה לוקח שנים. אבל ההשקעה שווה את זה.

ברגע שתבנו יחסים ארוכי טווח עם התורמים שלכם, הם יהפכו לשותפים שלכם לדרך. הם יעזרו לכם להשיג את המטרות שלכם, הם יתמכו בכם ברגעים קשים, והם יהיו שם בשבילכם לאורך כל הדרך.

עכשיו, השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה צעד אלגנטי אחד אתם יכולים לעשות כבר היום כדי לחזק את הקשרים שלכם עם התורמים שלכם? שתפו אותי בתגובות.

נועם אבירי הוא מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. הוא פיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", המאפשרות לארגונים להגדיל את מעגל התורמים ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח. הוא משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי רב שנים בתחום.

An open book with dollar bills coming out of it, symbolizing transparency in fundraising
Featured

שקיפות כאסטרטגיה: האמת הלא נוחה שארגונים לא רוצים שתדעו על גיוס כספים

גלו את האמת הלא נוחה על גיוס כספים: למה שקיפות היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם אסטרטגיה מנצחת. טיפים מעשיים מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האמת? אני לא תמיד הייתי "מומחה על". היו ימים שבהם גיוס כספים הרגיש כמו טיפוס על קיר חלקלק, בלי חבל ובלי רשת ביטחון. אני זוכר במיוחד פגישה אחת גורלית, לפני 10 שנים, עם תורם פוטנציאלי שהייתה אמורה להכניס לארגון שלנו סכום אסטרונומי - כזה שיסדר אותנו לשנים קדימה.

הכנו מצגת מרהיבה, סרטון מרגש, אפילו הבאנו את אחד הילדים שהארגון שלנו עזר להם לספר את הסיפור שלו. חשבנו שכיסינו את כל הבסיסים. אבל אחרי שעה וחצי של מצגות ושירים וריקודים, התורם הסתכל עליי בעיניים קרות ואמר: "נועם, אני מעריך את המאמץ, אבל אני לא מבין לאן הכסף שלי הולך. אתם מדברים על 'העצמה' ו'שינוי חברתי', אבל איפה המספרים? איפה ההוכחות?".

הייתי המום. לא היו לי מספרים. לא היו לי הוכחות. הייתה לי רק תחושת בטן ואמונה בצדקת הדרך. באותו רגע הבנתי את הטעות הקריטית שעשינו: הסתרנו את האמת מאחורי מילים יפות. במקום להיות שקופים, בחרנו להיות "אטרקטיביים".

אז מה למדתי? ששקיפות היא לא רק חובה מוסרית - היא אסטרטגיה מנצחת.

אבל רגע, לפני שאתם רצים להפוך את כל המידע שלכם לפומבי, חשוב להבין: שקיפות אמיתית היא הרבה יותר מסתם לפרסם דוחות כספיים. היא דורשת שינוי תודעתי עמוק, אומץ לחשוף גם את הכישלונות, ונכונות לקחת אחריות מלאה על כל מה שקורה בארגון.

העומק שמתחת לעומק: למה תורמים באמת רוצים שקיפות?

רוב הארגונים מניחים שתורמים רוצים לדעת לאן הכסף שלהם הולך כדי לוודא שלא מרמים אותם. אבל האמת מורכבת יותר. תורמים רוצים שקיפות כי היא מסמלת אמון. היא אומרת: "אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים, ואנחנו לא מפחדים להראות לך את כל הקלפים".

כשאנחנו שקופים, אנחנו מאפשרים לתורמים להיות שותפים אמיתיים במסע שלנו. אנחנו מזמינים אותם לתוך העולם שלנו, חושפים בפניהם את האתגרים, את ההצלחות, ואת הלקחים שאנחנו לומדים בדרך. זה יוצר חיבור עמוק יותר, מחויבות גדולה יותר, ותחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר מעצמם.

עדשת המיקרוסקופ: שלושה מרכיבים של שקיפות אפקטיבית

אז איך הופכים את השקיפות לאסטרטגיה מנצחת? הנה שלושה מרכיבים קריטיים:

1. מספרים מדויקים ונגישים: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל הרבה ארגונים עדיין מתקשים לספק נתונים ברורים על ההשפעה שלהם. לא מספיק להגיד "עזרנו ל-100 ילדים". צריך להראות איך בדיוק עזרתם להם, אילו מדדים השתפרו, ומה הייתה העלות של כל שיפור כזה. השתמשו בנתונים ויזואליים, גרפים, אינפוגרפיקות - כל מה שיעזור לתורמים להבין את הסיפור שמאחורי המספרים.

2. פתיחות לגבי כישלונות: אף ארגון לא מושלם, וכל ארגון חווה כישלונות. הבעיה היא שרוב הארגונים מסתירים את הכישלונות האלה, מפחדים לפגוע בתדמית שלהם. אבל האמת היא שאפשר ללמוד הרבה יותר מכישלונות מאשר מהצלחות. כשאתם משתפים בכישלונות שלכם, אתם מראים לתורמים שאתם לומדים, משתפרים, ושאתם לא מפחדים לקחת סיכונים.

3. דיאלוג מתמשך: שקיפות היא לא רק לפרסם מידע - היא גם ליצור דיאלוג מתמשך עם התורמים שלכם. תשאלו אותם מה הם רוצים לדעת, תקשיבו לתגובות שלהם, ותהיו מוכנים לענות על שאלות קשות. תזמינו אותם להשתתף בישיבות, לראות את העבודה שלכם בשטח, ותאפשרו להם לתת משוב.

הקול הפנימי המשולב: איך להתמודד עם הפחד משקיפות?

אני יודע מה אתם חושבים: "נועם, זה נשמע נהדר בתיאוריה, אבל מה אם התורמים יגלו שאנחנו לא מושלמים? מה אם הם יפסיקו לתרום?". זה פחד לגיטימי, אבל הוא נובע מחוסר ביטחון עצמי.

תזכרו: תורמים לא מחפשים ארגונים מושלמים. הם מחפשים ארגונים אותנטיים, אמינים, ובעלי תשוקה אמיתית לעשות טוב. אם אתם מאמינים במה שאתם עושים, ואתם מוכנים להיות שקופים לגבי הדרך שבה אתם עושים את זה - התורמים יאמינו בכם.

פרקטל המשמעות: שקיפות ככלי לשינוי חברתי רחב יותר

בסופו של דבר, שקיפות היא לא רק כלי לגיוס כספים - היא גם כלי לשינוי חברתי רחב יותר. כשאנחנו דורשים שקיפות מארגונים חברתיים, אנחנו יוצרים תרבות של אחריות, דיווחיות, וביקורת בונה. אנחנו מעודדים ארגונים להיות טובים יותר, יעילים יותר, ואפקטיביים יותר.

ואולי הכי חשוב, אנחנו מעודדים אמון. אמון בין ארגונים לתורמים, אמון בין אנשים לארגונים, ואמון בין אנשים לאנשים. ואם יש משהו שהעולם הזה צריך יותר מכל דבר אחר - זה אמון.

הצעד האלגנטי: מה אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר?

אני יודע ששינוי לא קורה ביום אחד. אבל יש צעדים קטנים שאתם יכולים לנקוט כבר מחר בבוקר כדי להתחיל בתהליך של שקיפות:

  • תעברו על האתר שלכם ותוודאו שהמידע בו עדכני, מדויק, ונגיש.
  • תשאלו את התורמים שלכם מה הם רוצים לדעת, ותנסו לענות על השאלות שלהם בצורה מפורטת ככל האפשר.
  • תשתפו בכישלון אחד שלמדתם ממנו משהו, ותסבירו איך הוא עזר לכם להשתפר.

זה אולי נשמע פשוט, אבל זה יכול לעשות הבדל עצום. תזכרו: שקיפות היא מסע, לא יעד. תתחילו לצעוד בו עוד היום.

*

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אחרי 15 שנה בתחום, למדתי ששקיפות היא לא רק ערך מוסרי, אלא גם אסטרטגיה מנצחת. הגישה שלי משלבת ידע תיאורטי מעמיק, ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי, כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". הושפעתי רבות מדן פאליוטה ומפנלופה ברק, ואני מאמין שאפשר לשנות את העולם באמצעות גיוס כספים יעיל ואותנטי.

מה הצעד הראשון שתעשו כדי להפוך את הארגון שלכם לשקוף יותר?

A multigenerational family volunteering together at a charity event, symbolizing intergenerational commitment to philanthropy.
Featured

פיתוח קשר רב-דורי: האסטרטגיה ליצירת מחויבות משפחתית שעוברת מדור לדור

גלו את האסטרטגיה ליצירת מחויבות משפחתית שעוברת מדור לדור בגיוס כספים. טיפים מעשיים ליצירת מורשת משפחתית של נתינה.

האור בחדר הפגישות דעך כשהבנתי – אנחנו לא מגייסים כסף, אנחנו מגייסים לבבות. זה קרה בפגישה עם משפחה ותיקה שתמכה בארגון שלנו במשך שלושה דורות. ציפיתי לדבר על תוכניות אסטרטגיות ונתונים, אבל מה שבאמת עניין אותם היה הסיפור – הסיפור של השינוי שאנחנו יוצרים, הסיפור של הערכים שהם רוצים להנחיל לילדיהם ונכדיהם. ברגע הזה הבנתי שגיוס כספים רב-דורי הוא לא רק על צ'קים גדולים, אלא על יצירת מורשת משפחתית של נתינה.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים מכל הגדלים, גיליתי את הסוד הזה שוב ושוב: קשר משפחתי חזק לארגון הוא הנכס הכי יציב שיכול להיות לכם. זה לא קל להשיג אותו, אבל זה שווה כל מאמץ. אספר לכם על מקרה אחד כואב במיוחד – ארגון גדול שאיבד תורם משמעותי אחרי מותו, פשוט כי לא טרחו לטפח קשר עם הדור הבא. הנכדים לא הכירו את הארגון, לא הרגישו חיבור רגשי, והתרומה המשפחתית נפסקה. אל תתנו לזה לקרות לכם.

אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. כאן לא תקבלו קלישאות שחוקות על "שימור תורמים". אני הולך לחלוק איתכם אסטרטגיה מעשית, צעד אחר צעד, שתעזור לכם לבנות מערכת יחסים משפחתית אמיתית, כזו שתחזיק מעמד לאורך שנים.

אז איך עושים את זה? הנה המדריך המלא:

1. "עדשת המיקרוסקופ": הכירו את המשפחה, לא רק את התורם

גיוס רב-דורי מתחיל בהבנה מעמיקה של המשפחה, מעבר לתרומות הכספיות. זה דורש מחקר, שיחות אישיות, והקשבה אמיתית. מה מעניין אותם? מה הערכים החשובים להם? מה החלומות שלהם לגבי העתיד?

  • הצעד האלגנטי: צרו פרופיל משפחתי מפורט, הכולל את תחומי העניין, עיסוקי הילדים, פעילויות פנאי, ועוד. השתמשו במידע הזה כדי להתאים את התקשורת שלכם.
  • הקול הפנימי המשולב: בפגישה הראשונה, במקום לדבר מיד על תרומות, שאלו שאלות פתוחות כמו: "מה גורם לכם להתעניין בעבודה שלנו?", "מה הייתם רוצים שהנכדים שלכם יזכרו על התקופה הזו?". שימו לב לתשובות – הן יגלו לכם את הערכים העמוקים שמניעים אותם.

2. "הקול הפנימי המשולב": שתפו את הדור הצעיר – הם העתיד של המורשת המשפחתית

אל תחכו שהילדים והנכדים יתבגרו. שלבו אותם בפעילות הארגון כבר מגיל צעיר. צרו הזדמנויות התנדבותיות, סדנאות, סיורים, אירועים מיוחדים המותאמים לגילם.

  • הצעד האלגנטי: צרו "מועדון צעירים" של הארגון, עם פעילויות חווייתיות ומשמעותיות. תנו להם תפקידים – לצלם, לכתוב, לארגן אירועים. גרמו להם להרגיש חלק מהסיפור.
  • הקול הפנימי המשולב: אל תתייחסו אליהם כאל "ילדים של תורמים". הקשיבו לרעיונות שלהם, תנו להם אחריות אמיתית. הם יביאו נקודת מבט רעננה וחדשנית.

3. "פרקטל המשמעות": חברו את התרומה לסיפור המשפחתי

התרומה לארגון צריכה להיות חלק מהסיפור המשפחתי, לא רק פעולה כספית. הדגישו את הערכים המשותפים, את המורשת המשפחתית של נתינה ועזרה לזולת.

  • הצעד האלגנטי: צרו "אלבום משפחתי" דיגיטלי של תרומות – תמונות, סיפורים, ציטוטים. שתפו את האלבום באירועים משפחתיים, הציגו אותו באתר הארגון.
  • הקול הפנימי המשולב: אל תתביישו לדבר על הערכים של המשפחה. בפגישה הבאה, אמרו משהו כמו: "התרומה שלכם מזכירה לי את הסיפור של סבא רבא שלכם, שתמיד עזר למי שנזקק. אתם ממשיכים מסורת מפוארת".

4. "תמונות מילוליות חדות": צרו חוויות בלתי נשכחות

אנשים זוכרים חוויות, לא רק עובדות. צרו חוויות עוצמתיות ומשמעותיות שקשורות לארגון – סיורים מודרכים, פגישות עם אנשים שהארגון עזר להם, השתתפות בפרויקטים מיוחדים.

  • הצעד האלגנטי: ארגנו "יום משפחה" בארגון – פעילויות משותפות, הרצאות מעוררות השראה, ארוחת צהריים חגיגית. תנו להם להרגיש גאווה להיות חלק מהמשפחה שלכם.
  • הקול הפנימי המשולב: אל תתמקדו רק בבידור. צרו חוויות שמעוררות רגש, שנוגעות ללב. תנו להם להרגיש שהם עושים שינוי אמיתי בעולם.

5. "מומנטום הגילוי": תקשרו באופן אישי ומתמיד

תקשורת היא המפתח לכל מערכת יחסים, וזה נכון במיוחד לגיוס רב-דורי. שלחו מכתבים אישיים, מיילים, הודעות, הזמינו אותם לאירועים, התקשרו סתם לשאול מה שלומם.

  • הצעד האלגנטי: צרו רשימת תפוצה מיוחדת למשפחות תורמות, עם תוכן מותאם אישית. שלחו "עדכונים משפחתיים" – סיפורים על אנשים שהארגון עזר להם, תמונות מפעילויות, ציטוטים מעוררי השראה.
  • הקול הפנימי המשולב: אל תתייחסו אליהם כאל "ארנקים". התעניינו בהם כאנשים, הקשיבו לצרכים שלהם, הציעו עזרה ותמיכה.

אני יודע, זה נשמע כמו הרבה עבודה. אבל תאמינו לי, זה שווה את זה. השקעה ביצירת קשר רב-דורי היא ההשקעה הכי טובה שאתם יכולים לעשות בעתיד הארגון שלכם. כי כשמשפחה שלמה מאמינה במה שאתם עושים, הם יהיו שם בשבילכם – לא רק היום, אלא גם מחר, ומחרתיים, ולדורות הבאים.

אז קחו את הטיפים האלה, התחילו ליישם אותם, ותראו איך הארגון שלכם הופך למשהו גדול יותר – למורשת משפחתית של נתינה.

איזה צעד אחד קטן אתם יכולים לעשות כבר היום כדי להתחיל לבנות את הקשר הרב-דורי הזה? שתפו אותי בתגובות!

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. אני כאן כדי לעזור לכם להפוך את החזון שלכם למציאות.

A group of people gathered in a circle, participating in a ritual, symbolizing unity and belonging.
Featured

יצירת טקסים ביחסים: איך הריטואלים הייחודיים מחזקים את תחושת השייכות

גלו איך יצירת טקסים ייחודיים מחזקת את תחושת השייכות בארגון שלך. טיפים מעשיים ודוגמאות מהשטח מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקלטתי שהמשבר הזה יכול להיות גם הזדמנות. ארגון גדול, עם עשרות עובדים, עמד בפני איום אמיתי: תחושת הניכור גברה, העובדים הרגישו כמו בורג במערכת, והתחלופה גאתה. בתור מי שמלווה ארגונים כבר שנים, הבנתי שהכסף לבדו לא יפתור את הבעיה. הם היו זקוקים לדבר אחר – לתחושת שייכות אמיתית. כאן הבנתי שצריך להסתכל על הדברים מזווית אחרת: יצירת טקסים ייחודיים יכולה להיות המפתח לחיזוק תחושת השייכות בארגון.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, וגיליתי לאורך השנים שהידע התיאורטי לבדו לא מספיק. צריך ניסיון מעשי בשטח, וכמובן – הרבה אומץ לשנות.

למה טקסים? מעבר לפסיכולוגיה של השייכות

כולנו מחפשים משמעות, חיבור, ומקום להרגיש בו בבית. תחושת שייכות אינה רק נחלתם של ילדים בבית הספר; היא צורך אנושי בסיסי, שמשפיע על המוטיבציה, הנאמנות, ואפילו על הבריאות שלנו. טקסים – קטנים כגדולים – הם דרך עוצמתית לסמן את הזהות המשותפת, לחגוג את הייחודיות, וליצור זיכרונות שיישארו איתנו לאורך זמן.

כדי להבין את העומק שמתחת לפני השטח, צריך להבין את הפסיכולוגיה של נתינה ותרומה. תורמים, כמו עובדים, מחפשים משמעות. הם רוצים לדעת שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם תורמים למטרה נעלה, ושמעריכים אותם. הטקסים הם הזדמנות להביע את ההערכה הזו, לחבר אותם לקהילה, וליצור קשר רגשי עמוק.

איך יוצרים טקסים משמעותיים? "שיטת הסולם הדינמי" בפעולה

אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" – מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה. אבל השיטה הזו תקפה גם ליצירת תחושת שייכות בארגון. הנה איך זה עובד:

  • זיהוי הערכים המרכזיים: מה הארגון שלכם מייצג? מה חשוב לכם? הגדירו את הערכים המרכזיים, כי הם הבסיס לכל טקס.
  • מיפוי קהל היעד: מי הם העובדים או התורמים שלכם? מה הצרכים והרצונות שלהם? התאימו את הטקסים לקהל היעד.
  • יצירת טקסים מגוונים: אל תסתפקו בטקס אחד. צרו מגוון טקסים, קטנים וגדולים, רשמיים ולא רשמיים, כדי לתת מענה לצרכים שונים.
  • שילוב סיפורים: סיפורים הם כלי עוצמתי ליצירת חיבור רגשי. שלבו סיפורים בטקסים, ספרו על הצלחות, אתגרים, וערכים.
  • שמירה על אותנטיות: הכי חשוב – הטקסים צריכים להיות אותנטיים. אל תנסו לחקות ארגונים אחרים. צרו משהו ייחודי, שמשקף את הזהות שלכם.

דוגמאות מהשטח:

  • "יום התודה השבועי": כל שבוע, צוות אחר אחראי להביא משהו קטן – מאפה, פרי, ברכה – ולהביע תודה לעובד אחר. טקס קטן, אבל בעל משמעות גדולה.
  • "מעגל ההשראה החודשי": אחת לחודש, העובדים משתפים בסיפורי השראה – על הצלחות, אתגרים, ולקחים שנלמדו.
  • "טקס החתימה על חוזה": במקום לחתום על חוזה סתם, קיימו טקס קטן – עם ברכה, הסבר על הערכים של הארגון, והזמנה להצטרף למשפחה.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים, ללב

אבל יצירת הטקסים היא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא ההקשבה – "ההקשבה השלישית", כפי שאני קורא לה – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. תשאלו את העובדים והתורמים שלכם מה חשוב להם, מה הם רוצים, מה חסר להם. היו קשובים לצרכים שלהם, ותתאימו את הטקסים בהתאם.

זכרו – המטרה היא לא ליצור טקסים "יפים", אלא ליצור טקסים משמעותיים. טקסים שיוצרים תחושת שייכות אמיתית, שמחזקים את הזהות המשותפת, ושמזכירים לנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר.

הצעד האלגנטי: מתחילים בקטן, גדלים בגדול

אז מה הצעד הראשון? אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. התחילו בקטן, עם טקס אחד או שניים, ובדקו מה עובד. תזכרו – גם שינוי קטן יכול לעשות הבדל גדול. אחרי הכל, אפילו המבנים הגדולים והמרשימים ביותר נבנו לבנה לבנה. הצעד האלגנטי הוא להתחיל בקטן, לפעול במדויק ובמינימום מאמץ, ולהשיג אפקט עצום.

הגיע הזמן לשאול את עצמנו: איזה טקס קטן אנחנו יכולים ליצור כבר היום, כדי לחזק את תחושת השייכות בארגון שלנו?

Noam Aviry, a fundraising expert, is giving a lecture to a group of people. The image represents the story of how a fundraising failure turned into a valuable lesson about human listening.
Featured

הפגישה שלא תשכח: איך כישלון צורב הוביל לפריצת דרך בגיוס תרומות

גילוי מרעיש: איך כישלון בגיוס תרומה הפך לשיעור חשוב על הקשבה אנושית. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסוד לבניית קשרים אמיתיים עם תורמים.

השעה הייתה 16:32. ישבתי מול התורם הפוטנציאלי הזה, אחד מעמודי התווך של הקהילה שלנו, והרגשתי את הזיעה הקרה מטפטפת לי במורד הגב. הייתי בטוח שיש לי ביד את כל הנתונים, הסיפורים הנוגעים ללב, והתשוקה הבוערת. אבל משהו לא עבד. הוא היה מנומס, קשוב, אבל משהו בעיניים שלו אמר לי שהמיליון שקלים שתכננתי לגייס ממנו פשוט מתרחקים. בסוף הפגישה, כשלחץ את ידי בקרירות, ידעתי שנכשלתי. אבל מה שלא ידעתי אז, זה שהכישלון הצורב הזה יהפוך לשיעור הכי חשוב שלי בגיוס תרומות.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך 15 שנה, ליוויתי מאות ארגונים לגייס מיליוני שקלים. ראיתי הצלחות מדהימות, אבל למדתי הכי הרבה מהנפילות הכואבות. והסיפור הזה הוא אחד מהן.

הטעות הקריטית: התמקדות בעובדות ולא בחיבור האנושי

יצאתי מהפגישה הזו מרוסק. התחלתי לשחזר כל מילה, כל תנועה. ואז זה היכה בי. הייתי כל כך עסוק בלשכנע אותו עם נתונים, עם ה"למה" חשוב לתרום, ששכחתי להתחבר אליו ברמה האנושית. התעלמתי מהשאלה הפשוטה: מה הוא מקבל מזה?

בעולם גיוס הכספים, אנחנו נוטים לחשוב שהתפקיד שלנו הוא לשכנע אנשים לתרום. אנחנו מציפים אותם בעובדות, בסיפורים קורעי לב, ומקווים לטוב. אבל האמת היא, שאנשים תורמים מסיבות מורכבות יותר. הם תורמים כי זה גורם להם להרגיש טוב, כי זה נותן להם תחושת משמעות, כי זה מחבר אותם לערכים שלהם.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים שנאמרות

באותו רגע, הבנתי שאני צריך לפתח את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. להבין מה מניע את התורם הפוטנציאלי, מה חשוב לו, ואיך התרומה שלו יכולה לעזור לו להגשים את הערכים שלו.

  • מה התורם מספר על עצמו? מה התחביבים שלו, מה מעניין אותו, מה מטריד אותו?
  • מה הניסיון הקודם שלו עם תרומות? האם הוא תרם בעבר לארגונים אחרים? מה הייתה החוויה שלו?
  • מה הערכים שהוא משדר? מה חשוב לו, מה הוא מעריך, מה הוא רוצה להשאיר אחריו?

בניית מערכת יחסים אמיתית: שיחת הטלפון ששינתה הכל

חודש אחרי אותה פגישה כושלת, הרמתי אליו טלפון. לא התקשרתי כדי לבקש תרומה. התקשרתי כדי להתעניין בשלומו, כדי לשתף אותו בפרויקט חדש שחשבתי שיעניין אותו, כדי לשאול אותו לעצתו. הקשבתי לו באמת, ניסיתי להבין מה חשוב לו. וגיליתי שהוא מאוד מוטרד מהעתיד של הנוער בפריפריה. הוא הרגיש שהם מקבלים פחות הזדמנויות, שהם נשארים מאחור.

שבוע לאחר מכן, הזמנתי אותו לפגישה נוספת. הפעם, לא דיברתי על נתונים ועל תקציבים. דיברתי על הפרויקט שלנו שמטרתו לתת לנוער בפריפריה את הכלים להצליח. דיברתי על איך התרומה שלו יכולה לשנות את החיים של צעירים וצעירות. ופתאום, ראיתי ניצוץ בעיניים שלו. הוא התחבר לפרויקט ברמה האישית, הוא ראה את הערך שלו, הוא הבין איך התרומה שלו יכולה לעשות שינוי אמיתי.

הלקח: גיוס כספים הוא לא מכירה, אלא בניית מערכות יחסים

בסופו של דבר, הוא תרם לא רק את המיליון שקלים שתכננתי לגייס ממנו, אלא גם הפך לשותף אמיתי של הארגון. הוא התחיל להגיע לאירועים, הוא התנדב, הוא הפך להיות חלק מהמשפחה שלנו.

היום, אני יודע שגיוס כספים הוא לא מכירה, אלא בניית מערכות יחסים. הוא לא לשכנע אנשים לתרום, אלא לחבר אותם למטרה שחשובה להם. הוא לא להציף אותם בעובדות, אלא להקשיב להם באמת.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול תורם פוטנציאלי, תזכרו את השיעור שלי. תפסיקו להתמקד בעובדות ותתחילו להתחבר ברמה האנושית. תקשיבו להקשבה השלישית, תבינו מה מניע אותו, ותראו איך התרומה שלו יכולה לשנות את החיים שלו. ומי יודע, אולי גם את החיים שלכם.

איזה לקח מהסיפור הזה הכי הדהד בך? שתפו בתגובות!

אני נועם אבירי, מלווה ארגונים ומגייסי כספים להצלחה בגיוס תרומות. מומחה באסטרטגיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, פסיכולוגיה של נתינה ומתודולוגיות גיוס חדשניות. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" המסייעים למגייסי כספים להגדיל את מעגל התורמים ולהעמיק את תרומתם.