A group of people gathered in a circle, participating in a ritual, symbolizing unity and belonging.
Featured

יצירת טקסים ביחסים: איך הריטואלים הייחודיים מחזקים את תחושת השייכות

גלו איך יצירת טקסים ייחודיים מחזקת את תחושת השייכות בארגון שלך. טיפים מעשיים ודוגמאות מהשטח מנועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשקלטתי שהמשבר הזה יכול להיות גם הזדמנות. ארגון גדול, עם עשרות עובדים, עמד בפני איום אמיתי: תחושת הניכור גברה, העובדים הרגישו כמו בורג במערכת, והתחלופה גאתה. בתור מי שמלווה ארגונים כבר שנים, הבנתי שהכסף לבדו לא יפתור את הבעיה. הם היו זקוקים לדבר אחר – לתחושת שייכות אמיתית. כאן הבנתי שצריך להסתכל על הדברים מזווית אחרת: יצירת טקסים ייחודיים יכולה להיות המפתח לחיזוק תחושת השייכות בארגון.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, וגיליתי לאורך השנים שהידע התיאורטי לבדו לא מספיק. צריך ניסיון מעשי בשטח, וכמובן – הרבה אומץ לשנות.

למה טקסים? מעבר לפסיכולוגיה של השייכות

כולנו מחפשים משמעות, חיבור, ומקום להרגיש בו בבית. תחושת שייכות אינה רק נחלתם של ילדים בבית הספר; היא צורך אנושי בסיסי, שמשפיע על המוטיבציה, הנאמנות, ואפילו על הבריאות שלנו. טקסים – קטנים כגדולים – הם דרך עוצמתית לסמן את הזהות המשותפת, לחגוג את הייחודיות, וליצור זיכרונות שיישארו איתנו לאורך זמן.

כדי להבין את העומק שמתחת לפני השטח, צריך להבין את הפסיכולוגיה של נתינה ותרומה. תורמים, כמו עובדים, מחפשים משמעות. הם רוצים לדעת שהם חלק ממשהו גדול יותר, שהם תורמים למטרה נעלה, ושמעריכים אותם. הטקסים הם הזדמנות להביע את ההערכה הזו, לחבר אותם לקהילה, וליצור קשר רגשי עמוק.

איך יוצרים טקסים משמעותיים? "שיטת הסולם הדינמי" בפעולה

אחרי שנים של ניסוי וטעייה, פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" – מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה. אבל השיטה הזו תקפה גם ליצירת תחושת שייכות בארגון. הנה איך זה עובד:

  • זיהוי הערכים המרכזיים: מה הארגון שלכם מייצג? מה חשוב לכם? הגדירו את הערכים המרכזיים, כי הם הבסיס לכל טקס.
  • מיפוי קהל היעד: מי הם העובדים או התורמים שלכם? מה הצרכים והרצונות שלהם? התאימו את הטקסים לקהל היעד.
  • יצירת טקסים מגוונים: אל תסתפקו בטקס אחד. צרו מגוון טקסים, קטנים וגדולים, רשמיים ולא רשמיים, כדי לתת מענה לצרכים שונים.
  • שילוב סיפורים: סיפורים הם כלי עוצמתי ליצירת חיבור רגשי. שלבו סיפורים בטקסים, ספרו על הצלחות, אתגרים, וערכים.
  • שמירה על אותנטיות: הכי חשוב – הטקסים צריכים להיות אותנטיים. אל תנסו לחקות ארגונים אחרים. צרו משהו ייחודי, שמשקף את הזהות שלכם.

דוגמאות מהשטח:

  • "יום התודה השבועי": כל שבוע, צוות אחר אחראי להביא משהו קטן – מאפה, פרי, ברכה – ולהביע תודה לעובד אחר. טקס קטן, אבל בעל משמעות גדולה.
  • "מעגל ההשראה החודשי": אחת לחודש, העובדים משתפים בסיפורי השראה – על הצלחות, אתגרים, ולקחים שנלמדו.
  • "טקס החתימה על חוזה": במקום לחתום על חוזה סתם, קיימו טקס קטן – עם ברכה, הסבר על הערכים של הארגון, והזמנה להצטרף למשפחה.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים, ללב

אבל יצירת הטקסים היא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא ההקשבה – "ההקשבה השלישית", כפי שאני קורא לה – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. תשאלו את העובדים והתורמים שלכם מה חשוב להם, מה הם רוצים, מה חסר להם. היו קשובים לצרכים שלהם, ותתאימו את הטקסים בהתאם.

זכרו – המטרה היא לא ליצור טקסים "יפים", אלא ליצור טקסים משמעותיים. טקסים שיוצרים תחושת שייכות אמיתית, שמחזקים את הזהות המשותפת, ושמזכירים לנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר.

הצעד האלגנטי: מתחילים בקטן, גדלים בגדול

אז מה הצעד הראשון? אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. התחילו בקטן, עם טקס אחד או שניים, ובדקו מה עובד. תזכרו – גם שינוי קטן יכול לעשות הבדל גדול. אחרי הכל, אפילו המבנים הגדולים והמרשימים ביותר נבנו לבנה לבנה. הצעד האלגנטי הוא להתחיל בקטן, לפעול במדויק ובמינימום מאמץ, ולהשיג אפקט עצום.

הגיע הזמן לשאול את עצמנו: איזה טקס קטן אנחנו יכולים ליצור כבר היום, כדי לחזק את תחושת השייכות בארגון שלנו?

Noam Aviry, a fundraising expert, is giving a lecture to a group of people. The image represents the story of how a fundraising failure turned into a valuable lesson about human listening.
Featured

הפגישה שלא תשכח: איך כישלון צורב הוביל לפריצת דרך בגיוס תרומות

גילוי מרעיש: איך כישלון בגיוס תרומה הפך לשיעור חשוב על הקשבה אנושית. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסוד לבניית קשרים אמיתיים עם תורמים.

השעה הייתה 16:32. ישבתי מול התורם הפוטנציאלי הזה, אחד מעמודי התווך של הקהילה שלנו, והרגשתי את הזיעה הקרה מטפטפת לי במורד הגב. הייתי בטוח שיש לי ביד את כל הנתונים, הסיפורים הנוגעים ללב, והתשוקה הבוערת. אבל משהו לא עבד. הוא היה מנומס, קשוב, אבל משהו בעיניים שלו אמר לי שהמיליון שקלים שתכננתי לגייס ממנו פשוט מתרחקים. בסוף הפגישה, כשלחץ את ידי בקרירות, ידעתי שנכשלתי. אבל מה שלא ידעתי אז, זה שהכישלון הצורב הזה יהפוך לשיעור הכי חשוב שלי בגיוס תרומות.

אני נועם אבירי, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. במשך 15 שנה, ליוויתי מאות ארגונים לגייס מיליוני שקלים. ראיתי הצלחות מדהימות, אבל למדתי הכי הרבה מהנפילות הכואבות. והסיפור הזה הוא אחד מהן.

הטעות הקריטית: התמקדות בעובדות ולא בחיבור האנושי

יצאתי מהפגישה הזו מרוסק. התחלתי לשחזר כל מילה, כל תנועה. ואז זה היכה בי. הייתי כל כך עסוק בלשכנע אותו עם נתונים, עם ה"למה" חשוב לתרום, ששכחתי להתחבר אליו ברמה האנושית. התעלמתי מהשאלה הפשוטה: מה הוא מקבל מזה?

בעולם גיוס הכספים, אנחנו נוטים לחשוב שהתפקיד שלנו הוא לשכנע אנשים לתרום. אנחנו מציפים אותם בעובדות, בסיפורים קורעי לב, ומקווים לטוב. אבל האמת היא, שאנשים תורמים מסיבות מורכבות יותר. הם תורמים כי זה גורם להם להרגיש טוב, כי זה נותן להם תחושת משמעות, כי זה מחבר אותם לערכים שלהם.

"ההקשבה השלישית": מעבר למילים שנאמרות

באותו רגע, הבנתי שאני צריך לפתח את מה שאני קורא לו "ההקשבה השלישית" - היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. להבין מה מניע את התורם הפוטנציאלי, מה חשוב לו, ואיך התרומה שלו יכולה לעזור לו להגשים את הערכים שלו.

  • מה התורם מספר על עצמו? מה התחביבים שלו, מה מעניין אותו, מה מטריד אותו?
  • מה הניסיון הקודם שלו עם תרומות? האם הוא תרם בעבר לארגונים אחרים? מה הייתה החוויה שלו?
  • מה הערכים שהוא משדר? מה חשוב לו, מה הוא מעריך, מה הוא רוצה להשאיר אחריו?

בניית מערכת יחסים אמיתית: שיחת הטלפון ששינתה הכל

חודש אחרי אותה פגישה כושלת, הרמתי אליו טלפון. לא התקשרתי כדי לבקש תרומה. התקשרתי כדי להתעניין בשלומו, כדי לשתף אותו בפרויקט חדש שחשבתי שיעניין אותו, כדי לשאול אותו לעצתו. הקשבתי לו באמת, ניסיתי להבין מה חשוב לו. וגיליתי שהוא מאוד מוטרד מהעתיד של הנוער בפריפריה. הוא הרגיש שהם מקבלים פחות הזדמנויות, שהם נשארים מאחור.

שבוע לאחר מכן, הזמנתי אותו לפגישה נוספת. הפעם, לא דיברתי על נתונים ועל תקציבים. דיברתי על הפרויקט שלנו שמטרתו לתת לנוער בפריפריה את הכלים להצליח. דיברתי על איך התרומה שלו יכולה לשנות את החיים של צעירים וצעירות. ופתאום, ראיתי ניצוץ בעיניים שלו. הוא התחבר לפרויקט ברמה האישית, הוא ראה את הערך שלו, הוא הבין איך התרומה שלו יכולה לעשות שינוי אמיתי.

הלקח: גיוס כספים הוא לא מכירה, אלא בניית מערכות יחסים

בסופו של דבר, הוא תרם לא רק את המיליון שקלים שתכננתי לגייס ממנו, אלא גם הפך לשותף אמיתי של הארגון. הוא התחיל להגיע לאירועים, הוא התנדב, הוא הפך להיות חלק מהמשפחה שלנו.

היום, אני יודע שגיוס כספים הוא לא מכירה, אלא בניית מערכות יחסים. הוא לא לשכנע אנשים לתרום, אלא לחבר אותם למטרה שחשובה להם. הוא לא להציף אותם בעובדות, אלא להקשיב להם באמת.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול תורם פוטנציאלי, תזכרו את השיעור שלי. תפסיקו להתמקד בעובדות ותתחילו להתחבר ברמה האנושית. תקשיבו להקשבה השלישית, תבינו מה מניע אותו, ותראו איך התרומה שלו יכולה לשנות את החיים שלו. ומי יודע, אולי גם את החיים שלכם.

איזה לקח מהסיפור הזה הכי הדהד בך? שתפו בתגובות!

אני נועם אבירי, מלווה ארגונים ומגייסי כספים להצלחה בגיוס תרומות. מומחה באסטרטגיות לבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים, פסיכולוגיה של נתינה ומתודולוגיות גיוס חדשניות. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" המסייעים למגייסי כספים להגדיל את מעגל התורמים ולהעמיק את תרומתם.

A photo of Noam Aviri, a fundraising expert, smiling warmly while engaged in a conversation.
Featured

היחסים כתהליך טרנספורמטיבי: מסע הצמיחה המשותף של תורם וארגון

גיוס כספים הוא לא רק להשיג צ'קים, אלא ליצור מערכת יחסים טרנספורמטיבית, מסע צמיחה הדדי עבור הארגון ועבור התורם. איך עושים את זה? נועם אבירי מסביר.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר. אני, אחרי עוד לילה לבן בניסיון נואש לסגור את הגירעון התקציבי של העמותה. ואז זה הכה בי – גיוס כספים הוא לא רק להשיג צ'קים. הוא ליצור מערכת יחסים טרנספורמטיבית, מסע צמיחה הדדי עבור הארגון ועבור התורם. כן, גם עבור התורם. עכשיו, לפני שתחשבו שאיבדתי את זה סופית, תנו לי להסביר.

אני נועם אבירי, מגייס כספים מעל 15 שנה, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. ראיתי הכל – הצלחות מסחררות, כישלונות צורבים, ותורמים שהפכו לחברים לכל החיים. ואם יש דבר אחד שלמדתי, זה שהקשר עם הארגון יכול להיות כוח משנה חיים עבור התורם.

למה תורמים תורמים? מעבר לצ'ק

כולנו מכירים את הסיבות ה"רשמיות": רצון לתרום לחברה, אמונה במטרה, תחושת חובה. אבל יש עומק שמתחת לעומק. תורמים מחפשים משמעות, תחושת שייכות, הזדמנות להשפיע. הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול מהם. זה עמוק יותר מפילנתרופיה – זה חיפוש אחר זהות ומימוש עצמי.

חשוב על זה רגע: האם אתה, כמגייס כספים, באמת מכיר את המניעים העמוקים של התורם שלך? האם אתה יודע מה באמת חשוב לו, מה מעורר אותו, מה מטריד אותו?

היחסים ככלי לשינוי

כאן מתחיל המסע הטרנספורמטיבי. כאשר ארגון יוצר קשר אמיתי עם התורם, הוא פותח לו דלת לעולם חדש של אפשרויות. התורם לא רק תומך במטרה – הוא הופך לחלק ממנה, לשותף פעיל בעיצוב המציאות.

אני רוצה לתת לך דוגמה קטנה: פעם פגשתי תורם שהיה סקפטי לגבי יעילות העבודה שלנו עם נוער בסיכון. הוא ראה את זה כבעיה חברתית מורכבת מדי לפתרון. אבל במקום לנסות לשכנע אותו, הזמנתי אותו להצטרף אלינו לביקור במרכז הנוער שלנו. הוא פגש את הנערים, שמע את הסיפורים שלהם, ראה את השינוי קורה מול העיניים שלו.

התוצאה? הוא לא רק תרם יותר, הוא הפך למנטור עבור אחד הנערים. הוא מצא משמעות חדשה בחיים שלו, תחושת סיפוק שלא הכיר קודם. הוא עבר מסע טרנספורמטיבי, והכל התחיל בפגישה פשוטה.

איך יוצרים קשר טרנספורמטיבי?

אז איך עושים את זה בפועל? איך הופכים את הקשר עם התורם למסע צמיחה הדדי? הנה כמה נקודות מפתח:

  • הקשבה השלישית: לא רק לשמוע מה התורם אומר, אלא להבין מה הוא באמת רוצה להגיד. מה מסתתר מאחורי המילים, מה מניע אותו באמת.
  • הצעד האלגנטי: לא לבקש תרומה ישירות, אלא להציע לתורם הזדמנות להיות חלק ממשהו חשוב. להזמין אותו למסע, לא לעסקה.
  • המראה הכפולה: לראות את הארגון דרך עיני התורם. להבין מה הוא מחפש, מה הוא צריך, איך הארגון יכול לענות על הצרכים שלו.
  • העומק שמתחת לעומק: לחפור עמוק יותר, לגלות את המניעים האמיתיים של התורם. לא להסתפק בתשובות השטחיות, אלא לחפש את המשמעות האמיתית.

שיטת הסולם הדינמי שפיתחתי מבוססת בדיוק על העקרונות האלה – בניית מערכת יחסים הדרגתית עם התורם, תוך התאמה אישית של הצרכים והרצונות שלו. כל אינטראקציה היא הזדמנות להעמיק את הקשר, להגביר את האמון, ולעזור לתורם למצוא משמעות חדשה בחיים שלו.

אבל הכי חשוב, צריך להיות אותנטיים. תורמים מזהים צביעות מקילומטרים. הם רוצים לעבוד עם אנשים אמיתיים, עם תשוקה אמיתית למטרה. הם רוצים לדעת שהכסף שלהם הולך למקום טוב, ושהם עושים שינוי אמיתי בעולם.

אז בפעם הבאה שאתם פוגשים תורם פוטנציאלי, אל תחשבו רק על הצ'ק. תחשבו על המסע שהוא יכול לעבור, על הצמיחה האישית שהוא יכול להשיג, על המשמעות החדשה שהוא יכול למצוא. תזמינו אותו להצטרף אליכם, להיות חלק ממשהו גדול מהם. תנו לו הזדמנות לשנות את העולם, ולשנות את עצמו בדרך.

גיוס כספים הוא לא רק עבודה – הוא שליחות. שליחות לעזור לאנשים למצוא משמעות, ליצור שינוי, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. וזו, בעיניי, ההגדרה האמיתית של גיוס כספים טרנספורמטיבי.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח בישראל. שנים של ניסיון בשטח לימדו אותי שהצלחה בגיוס כספים טמונה בבניית קשרים ארוכי טווח עם תורמים. אני משלב ידע תיאורטי עם פרקטיקה יומיומית, ומתמקד בפסיכולוגיה של הנתינה, אסטרטגיות תקשורת מתקדמות, והצד המנטלי של גיוס כספים. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר וללמוד איך להפוך את גיוס הכספים שלכם למסע משנה חיים.

A close-up image of two hands shaking, symbolizing a strong and trusting relationship, with a blurred background of a modern office setting, conveying professionalism and collaboration.
Featured

רגעי אמת ביחסים: איך זיהוי והתמודדות עם משברים קובעים את עתיד הקשר - והלקחים שלי ממאות ארגונים

רגעי אמת ביחסים עם תורמים: איך זיהוי והתמודדות עם משברים קובעים את עתיד הקשר? נועם אבירי חושף את הסודות והטכניקות לבניית מערכות יחסים חזקות וארוכות טווח.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר כשהטלפון צלצל. על הקו היה מנכ"ל עמותה שפשוט קרסה תחת הלחץ של גיוס כספים. "נועם, אני לא יודע מה לעשות. התורם הכי גדול שלנו הודיע שהוא מצמצם את התרומה ב-70%". לרגע קפאתי. לא בגלל האסון הכלכלי - ראיתי ארגונים קמים ונופלים. קפאתי כי ידעתי שהאסון הזה הוא רק סימפטום. סימפטום של בעיה עמוקה יותר ביחסים בין העמותה לתורם. וזה סיפור על איך רגעים כאלה, רגעי משבר, הם לא סוף הקשר, אלא ההזדמנות האמיתית לבנות אותו מחדש – חזק ועמיד יותר.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים. אחרי 15 שנים בתחום, ייעוץ למאות ארגונים, וליווי של מגייסי כספים בכל רחבי הארץ, גיליתי דבר אחד פשוט: גיוס כספים זה לא משחק של מספרים, זה משחק של מערכות יחסים. וכמו בכל מערכת יחסים, יש רגעי אמת. רגעים קשים, רגעים של מתח, רגעים של משבר. רגעים שקובעים את עתיד הקשר.

במאמר הזה, אני רוצה לחלוק אתכם את התובנות שלי על איך לזהות את הרגעים האלה, איך להתמודד איתם, ואיך להשתמש בהם כדי לבנות מערכות יחסים חזקות וארוכות טווח עם התורמים שלכם. נצלול לעומק הפסיכולוגיה של נתינה, נבחן אסטרטגיות תקשורת מתקדמות, ונתמודד עם האתגרים המנטליים הכרוכים בגיוס כספים. בקיצור – נראה איך הופכים רגע משבר להזדמנות צמיחה.

מהו "רגע אמת" ביחסי תורם-ארגון, ולמה הוא כל כך קריטי?

בגיוס כספים, "רגע אמת" הוא נקודת מפנה במערכת היחסים בין הארגון לתורם. זה יכול להיות רגע של משבר, כמו ביטול תרומה, או רגע של מתח, כמו פגישה לא מוצלחת. אבל זה גם יכול להיות רגע של חיבור עמוק, כמו שיחה מעוררת השראה.

המאפיין המרכזי של רגע אמת הוא שהוא חושף משהו אמיתי על מערכת היחסים. הוא חושף את הציפיות הלא מדוברות, את הפערים בתקשורת, את החששות והפחדים של שני הצדדים. והכי חשוב – הוא חושף את הפוטנציאל לחיבור אמיתי.

למה זה כל כך קריטי? כי הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם רגעי האמת האלה קובעת את עתיד הקשר. התעלמות או הימנעות רק יחמירו את הבעיה. התמודדות ישירה ואותנטית יכולה להפוך את המשבר להזדמנות לבניית אמון ולחיזוק הקשר.

זיהוי רגעי האמת: "הקשבה שלישית" – מעבר למילים

איך מזהים רגעי אמת? זה דורש מה שאני קורא לו "הקשבה שלישית". הקשבה ראשונה היא הקשבה למילים. הקשבה שנייה היא הקשבה לטון הדיבור ולשפת הגוף. אבל הקשבה שלישית היא הקשבה למה שלא נאמר במילים. היא הקשבה לתחושות, לאנרגיות, לסימנים הנסתרים.

  • דוגמה: תורם שאומר "אני תומך בפרויקט הזה", אבל נשמע מהוסס, או נמנע מקשר עין. זו הזדמנות לחפור עמוק יותר ולשאול: "מה הכי חשוב לך בפרויקט הזה? מה היית רוצה לראות קורה?".

כדי לפתח "הקשבה שלישית", אני ממליץ על הדברים הבאים:

1. היו נוכחים: השקיעו את כל כולכם ברגע הנוכחי. הסירו הסחות דעת. תנו לתורם את מלוא תשומת הלב.

2. הקשיבו לאינטואיציה: סמכו על תחושות הבטן שלכם. אם משהו מרגיש לא נכון, סביר להניח שהוא לא נכון.

3. שאלו שאלות פתוחות: אל תסתפקו בתשובות שטחיות. חפשו את הסיפור שמאחורי המילים.

4. היו אמפתיים: נסו לראות את הדברים מנקודת המבט של התורם. מה מניע אותו? מה מטריד אותו?

התמודדות עם רגעי משבר: "שיטת המראה המנטלית"

אחת המתודולוגיות שפיתחתי, "שיטת המראה המנטלית", מסייעת להתמודדות עם רגעי משבר. הרעיון הוא פשוט: לפני כל פגישה או שיחה חשובה, דמיינו את עצמכם בעיני התורם. מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא מרגיש?

התרגיל הזה עוזר לכם להיכנס לנעליים של התורם, להבין את הציפיות שלו, ולצפות את התגובות שלו. הוא גם עוזר לכם לזהות את החוזקות והחולשות שלכם, ולהתכונן לשאלות קשות.

בנוסף ל"שיטת המראה המנטלית", אני ממליץ על הגישות הבאות:

  • היו אותנטיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תורמים מעריכים כנות וישירות.
  • היו שקופים: שתפו את התורמים באתגרים ובכישלונות שלכם. אל תנסו להסתיר את האמת.
  • היו פתוחים למשוב: בקשו מהתורמים לתת לכם משוב כנה. השתמשו במשוב כדי להשתפר.
  • היו יצירתיים: אל תפחדו לחשוב מחוץ לקופסה. חפשו פתרונות לא שגרתיים.

הפיכת רגעי משבר להזדמנויות: "מודל המעגלים המתרחבים"

אחת המתודולוגיות האהובות עלי היא "מודל המעגלים המתרחבים", שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. רגע משבר יכול להיות הזדמנות להפעיל את המודל הזה. במקום להתמקד רק בתורם הקיים, חפשו דרכים להגיע למעגלים החברתיים שלו.

איך עושים את זה?

1. בקשו המלצות: שאלו את התורם האם הוא מכיר אנשים נוספים שיכולים להתעניין בעבודה שלכם.

2. ארגנו אירועים: הזמינו את התורם ואת החברים שלו לאירועים מיוחדים.

3. שתפו סיפורים: ספרו סיפורים מעוררי השראה על ההשפעה של העבודה שלכם.

4. היו אסטרטגיים: אל תפנו לכל אחד. התמקדו באנשים שיש להם פוטנציאל להיות תורמים משמעותיים.

הצד המנטלי של גיוס כספים: חוסן מול דחייה

גיוס כספים הוא מקצוע תובעני מבחינה מנטלית. דחייה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה. איך מתמודדים עם זה?

אני תמיד אומר למגייסי הכספים שאני מלווה: "דחייה היא לא אישית. היא פשוט חלק מהמשחק". אל תיקחו את זה אישית. אל תתנו לזה להוריד אתכם. למדו מהטעויות שלכם, והמשיכו הלאה.

בנוסף, אני ממליץ על הדברים הבאים:

  • הקיפו את עצמכם באנשים תומכים: שתפו את הרגשות שלכם עם חברים, משפחה או עמיתים לעבודה.
  • חגגו הצלחות קטנות: הכירו בהישגים שלכם, לא משנה כמה קטנים הם.
  • הקדישו זמן לטיפול עצמי: עשו דברים שגורמים לכם להרגיש טוב.
  • היו אופטימיים: האמינו בעבודה שלכם, וזכרו שאתם עושים שינוי בעולם.

לסיום: הצעד האלגנטי הבא שלכם

רגעי האמת ביחסי תורם-ארגון הם לא סוף הדרך, אלא נקודת מפנה. הדרך שבה תבחרו להתמודד איתם תקבע את עתיד הקשר. היו אותנטיים, היו שקופים, והיו פתוחים למשוב. למדו מהטעויות שלכם, והמשיכו הלאה. זכרו שגיוס כספים הוא לא משחק של מספרים, זה משחק של מערכות יחסים. השקיעו במערכות היחסים שלכם, והם יחזירו לכם בריבית.

אני תמיד שואל את עצמי ואת המגייסים שאני מלווה – מה הצעד האלגנטי הבא? מה הפעולה המדויקת הזו, עם המינימום מאמץ והמקסימום אפקט, שתשנה את כל המשוואה?

אז הנה השאלה שלי אליכם: איזה רגע אמת מחכה לכם מעבר לפינה? ואיך תבחרו להתמודד איתו?

אשמח לשמוע את התגובות והתובנות שלכם. שתפו אותי בתגובות למטה, ואולי יחד נצליח להפוך כל משבר להזדמנות צמיחה.

(נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ומפתח מתודולוגיות חדשניות לשיפור ביצועים בגיוס כספים, כגון "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".)

A photo of Noam Aviry, a fundraising expert, in a warm and professional setting, shaking hands with a happy donor, symbolizing the mutual support between the organization and the donor.
Featured

יצירת מערכות תמיכה הדדית: כך הארגון תומך בתורם - תובנות ממגייס על

גלו כיצד לבנות מערכות תמיכה הדדית עם התורמים שלכם. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הסודות לבניית קשרים ארוכי טווח והצלחה בגיוס כספים.

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, והטלפון שלי רעד על השידה. על הצג הופיע השם של אחד התורמים הגדולים שלנו, אחריו סימן שאלה גדול. לרוב, שיחות בשעות האלה מבשרות רעות. מסתבר שבצד השני הייתה מצוקה אמיתית – לא כספית, אלא אישית. הוא הרגיש מבודד, מוצף בלחצים, ופשוט היה זקוק לאוזן קשבת. באותו רגע הבנתי משהו עמוק: גיוס כספים אמיתי הוא לא רק לקבל, אלא גם לתת. זה בניית מערכת יחסים הדדית, שבה גם הארגון תומך בתורם.

אבל איך בונים דבר כזה? איך הופכים ארגון שמבקש כספים לגוף תומך? זאת בדיוק השאלה שאני רוצה לענות עליה היום.

למה רוב הארגונים מפספסים את הנקודה?

רוב הארגונים מתמקדים בגיוס כספים כפעולה חד-צדדית. הם רואים בתורם כלי להשגת מטרותיהם, ולא כשותף מלא. זו טעות קריטית, שמובילה לשחיקה של תורמים, לתחושת ניצול, ובסופו של דבר – לפגיעה ביכולת הגיוס.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה. במהלך השנים האלה ראיתי הכל – ארגונים שהמריאו לגבהים חדשים, וארגונים שקרסו תחת הנטל. הדבר שהכי השפיע על ההצלחה שלהם, יותר מכל טקטיקה או קמפיין, היה היכולת לבנות מערכות יחסים אמיתיות עם התורמים שלהם. גישתך לגיוס כספים משלבת ידע ותובנות ממומחים עולמיים כמו דן פאליוטה ופנלופה ברק, אסכולות פסיכולוגיות כמו פסיכולוגיה חיובית, וגישות חדשניות מעולם העסקי.

אז איך עושים את זה בפועל? בואו נצלול לעומק.

1. מעבר מ"תורם" ל"שותף": שינוי תפיסה

הצעד הראשון הוא שינוי תפיסה בתוך הארגון. אנחנו צריכים להפסיק לראות בתורם רק מקור מימון, ולהתחיל לראות בו שותף למטרה שלנו. זה אומר להכיר את הערכים שלו, את המטרות שלו, ואת הצרכים שלו.

  • הקשבה השלישית: מה זה אומר בפועל? זה אומר לא להקשיב רק למילים שהוא אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. זה לנסות להבין את ה"עומק שמתחת לעומק". מה באמת מניע אותו לתרום? מה חשוב לו באמת?
  • ערך מוסף: לחשוב איך הארגון יכול להעניק ערך מוסף לתורם, מעבר לתחושת הסיפוק מהתרומה. האם אנחנו יכולים לחבר אותו לאנשים מעניינים? להזמין אותו לאירועים בלעדיים? לתת לו במה להביע את דעותיו?

2. בניית מערכות יחסים אישיות: לא רק מיילים אוטומטיים

בעידן הדיגיטלי, קל ליפול למלכודת של מיילים אוטומטיים ומסרים גנריים. אבל כדי לבנות מערכת יחסים אמיתית, אנחנו צריכים להשקיע זמן ומאמץ ביצירת קשר אישי.

  • שיחות טלפון: להרים טלפון מדי פעם, סתם כדי לשאול לשלומו. להתעניין במה הוא עושה, מה מעסיק אותו. להראות לו שאנחנו זוכרים אותו כאדם, ולא רק כמספר.
  • פגישות אישיות: להזמין אותו לקפה, לארוחת צהריים, או לפגישה במשרדים שלנו. לתת לו הזדמנות להכיר אותנו, את הצוות שלנו, ואת העבודה שלנו מקרוב.

3. שקיפות מלאה: בלי להסתיר כלום

אחד הדברים הכי חשובים לבניית אמון הוא שקיפות מלאה. זה אומר להיות גלויים לגבי השימוש בכספים, ההישגים שלנו, הכשלונות שלנו, והאתגרים שלנו.

  • דו"חות תקופתיים: לשלוח לתורמים דו"חות תקופתיים שמפרטים בדיוק איך הכסף שלהם שימש. להראות להם את ההשפעה המוחשית של התרומה שלהם.
  • שיתוף בכשלונות: לא לפחד לשתף בכשלונות. להסביר מה השתבש, מה למדנו מזה, ואיך אנחנו מתכוונים לתקן את זה. זה מראה שאנחנו אמינים וכנים.

4. יצירת קהילה: לחבר בין התורמים

אחת הדרכים הכי יעילות לבנות מערכת תמיכה הדדית היא ליצור קהילה של תורמים. לחבר ביניהם, לתת להם הזדמנות להכיר אחד את השני, לשתף רעיונות, ולעזור אחד לשני.

  • אירועים חברתיים: לארגן אירועים חברתיים שבהם התורמים יכולים להיפגש, לשוחח, ולהכיר אחד את השני.
  • פורומים מקוונים: ליצור פורומים מקוונים או קבוצות ברשתות החברתיות שבהם התורמים יכולים לשתף רעיונות, לשאול שאלות, ולעזור אחד לשני.

5. תגמול אותנטי: לא רק תעודת הוקרה

תגמול אותנטי הוא לא רק לשלוח תעודת הוקרה בסוף השנה. זה להראות לתורמים שאנחנו מעריכים אותם באמת, באופן אישי ומיוחד.

  • מתנות אישיות: לשלוח מתנות אישיות שמראות שאנחנו מכירים את התחביבים והתעניינויות שלהם.
  • הזמנות VIP: להזמין אותם לאירועים VIP, או לתת להם גישה בלעדית לתכנים או שירותים שלנו.

הצעד האלגנטי: מתודולוגיית "המפה הרגשית של התורם"

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, "המפה הרגשית של התורם", עוזרת לארגונים לזהות את המניעים העמוקים של התורמים שלהם. על ידי הבנת הרגשות והערכים שמניעים אותם, הארגון יכול ליצור קשר עמוק ואותנטי יותר. זהו ה"צעד האלגנטי" – פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

רגע של התפכחות חיובית

מה שחשבתי פעם: גיוס כספים הוא משחק מספרים - כמה שיותר פניות, יותר תרומות.

רגע ההתפכחות: גיליתי שהאיכות חשובה יותר מהכמות. מערכת יחסים אחת עמוקה יכולה להיות שווה יותר ממאה פניות קרות.

הגישה החדשה: התמקדות בבניית קשרים אמיתיים ואותנטיים, במקום לירות לכל הכיוונים.

השפעה מעשית של השינוי בתפיסה: גידול משמעותי בשיעורי ההמרה, תורמים נאמנים יותר, וארגון חזק ויציב יותר.

השאלה שנשארת איתי (ולך)

איזו פעולה אחת אתה יכול לעשות כבר היום כדי לחזק את הקשר שלך עם אחד התורמים שלך?

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לך להפוך את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי. תתחילו ליצור מערכות יחסים הדדיות - זה המפתח לגיוס כספים בר-קיימא.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. במהלך השנים פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" המסייעות לארגונים לגייס יותר כספים ולבנות קהילות תומכות חזקות יותר.