A group of people collaborating around a table, symbolizing partnership and shared knowledge.
Featured

אסטרטגיית חלוקת ידע: איך שיתוף במידע פנימי מעמיק את תחושת השותפות

גלו איך שיתוף במידע פנימי מעמיק את תחושת השותפות בין תורמים לארגונים. טיפים מעשיים מאת נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים.

האמת היא שפעם האמנתי שמידע הוא כוח, וצריך לשמור אותו קרוב לחזה. הייתי בטוח שככל שאני יודע יותר ומשתף פחות, כך אהיה יקר יותר לארגון שלי. אבל אז הגיעה שנת 2008 – המשבר הכלכלי הגדול – והרעיד לי את כל תפיסת העולם. ארגונים קרסו, תורמים נעלמו, ואנחנו נשארנו עם חור עצום בתקציב. זה היה הרגע בו הבנתי שאם אני רוצה לשרוד ולשגשג, אני צריך לשנות גישה. ועכשיו אני כאן כדי לספר לכם איך שיתוף במידע פנימי מעמיק את תחושת השותפות ומחזק את הארגון מבפנים.

אני נועם אבירי, ואני מלווה ארגונים ועמותות בישראל כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל: הצלחות מטאוריות, כישלונות צורבים, ובעיקר – את הכוח האדיר של שיתוף פעולה אמיתי. למדתי שגיוס כספים הוא לא רק עניין של לבקש תרומות, אלא של לבנות מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות.

אז איך עושים את זה בפועל? הנה כמה עקרונות מנחים:

1. שקיפות רדיקלית – יותר מהרגיל

אני לא מדבר רק על דוחות כספיים (למרות שזה חשוב). אני מדבר על שיתוף ביעדים, באתגרים, ואפילו בטעויות. תורמים רוצים להרגיש שהם חלק מהמסע, ולא רק צ'ק בנקאי.

  • העומק שמתחת לעומק: מה באמת מניע את התורם שלכם? לא רק הרצון לעזור, אלא גם הצורך בהכרה, בתחושת משמעות, וביצירת שינוי בעולם.
  • שיטת הסולם הדינמי: תתחילו בשיתוף מידע בסיסי ותעלו בהדרגה לרמת מעורבות עמוקה יותר. תנו לתורם להחליט כמה הוא רוצה לדעת.

2. מעגל השותפות – חושבים יחד

תזמינו את התורמים לישיבות, לקבוצות מיקוד, ולאירועים מיוחדים. תשאלו אותם מה הם חושבים, איך הם היו פועלים, ומה הם היו משנים. תזכרו שהם לא רק מקור כסף, אלא גם מקור ידע וניסיון.

  • מודל המעגלים המתרחבים: תתחילו עם התורמים הקרובים ביותר ותתרחבו בהדרגה למעגלים רחוקים יותר. תשתמשו בקשרים הקיימים כדי ליצור קשרים חדשים.
  • "ההקשבה השלישית": היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים. לזהות את הצרכים האמיתיים של התורם ולהתאים את עצמכם אליהם.

3. סיפורים אותנטיים – מהשטח

תשתפו סיפורים אמיתיים של אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות העבודה שלכם. תראו את הפנים, תשמעו את הקולות, ותגעו בלבבות. תזכרו שאנשים מתחברים לסיפורים, ולא לסטטיסטיקות.

  • המפה הרגשית של התורם: תנסו להבין מה מעורר את הרגשות של התורם שלכם. מה גורם לו להתרגש, לכעוס, או להזדהות? תשתמשו ברגשות האלה כדי ליצור חיבור עמוק יותר.
  • "המראה הכפולה": תראו את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא רואה? מה הוא מרגיש? מה הוא חושב עליכם? זה יעזור לכם להתאים את המסרים שלכם.

4. משוב אמיתי – בלי פחד

תבקשו משוב מהתורמים שלכם – על הארגון, על התוכניות, ועל התקשורת. תקשיבו למה שיש להם להגיד, גם אם זה לא תמיד נעים. תזכרו שמשוב הוא מתנה, והוא יכול לעזור לכם להשתפר.

  • שיטת המראה המנטלית: תדמיינו את הפגישה עם התורם מראש. תחשבו על השאלות שהוא עלול לשאול, על ההתנגדויות שהוא עלול להעלות, ועל התשובות שלכם.
  • גישת המשוב התלת-שלבית: תתחילו בבקשת משוב כללי, תמשיכו בבקשת משוב ספציפי, ותסיימו בבקשת משוב על המשוב. זה יעזור לכם לקבל מידע מדויק ורלוונטי יותר.

5. תרבות ארגונית – מלמעלה למטה

השקיפות והשיתוף צריכים להיות חלק מה-DNA של הארגון שלכם. זה מתחיל בהנהלה, מחלחל למחלקות השונות, ומגיע עד אחרון המתנדבים. תזכרו שאם אתם לא מאמינים בזה בעצמכם, יהיה לכם קשה לשכנע אחרים.

  • "הצעד האלגנטי": פעולה מדויקת במינימום מאמץ ומקסימום אפקט. תנסו למצוא את הדרכים הקלות והיעילות ביותר לשתף מידע ולשתף פעולה.
  • "אפקט המגירה הסגורה": כשתורם מקבע את הרושם הראשוני ולא מאפשר כניסה של מידע חדש. תנסו לפתוח את המגירה הזו ולשנות את התפיסה שלו.

ומה למדתי מכל זה? שלשתף זה לא רק טוב, זה חיוני. זה לא רק מוסרי, זה גם משתלם. זה בונה אמון, מחזק מערכות יחסים, ומאפשר לארגון שלכם לצמוח ולשגשג. אז קחו את זה כאתגר אישי – מה אתם הולכים לשתף היום? איזה שיחה אתם הולכים לנהל? ואיך אתם הולכים להעמיק את תחושת השותפות עם התורמים שלכם?

אני המשכתי הלאה, ועברתי לעזור לארגונים אחרים. מה שגיליתי הוא שכל ארגון הוא ייחודי, אבל העקרונות הם תמיד אותו דבר. אם אתם רוצים לבנות מערכות יחסים חזקות וארוכות טווח עם התורמים שלכם, אתם צריכים להיות שקופים, פתוחים, ואותנטיים.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה 'בלתי אפשרי' אתם מוכנים להפוך לאפשרי השבוע?

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. בעל ניסיון של מעל 15 שנה בתחום, משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי אפקטיבי בשטח ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. פועל מתוך תפיסה שגיוס כספים הוא בראש ובראשונה בניית מערכות יחסים ארוכות טווח המבוססות על אמון ושקיפות.

Noam Aviri explaining the multi-channel communication model for fundraising, emphasizing the importance of diversified communication channels for building strong relationships with donors.
Featured

התקשורת הרב-ערוצית: איך נועם אבירי מעשיר את יחסי גיוס הכספים שלך?

למדו כיצד מודל התקשורת הרב-ערוצית מעשיר את יחסי גיוס הכספים שלכם. נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, מסביר איך להשתמש בערוצים מגוונים לבניית קשרים חזקים עם תורמים.

השעה הייתה 11 בלילה, ואני בוהה במסך. קמפיין גיוס הכספים שהשקענו בו חודשים, דשדש. תורמים פוטנציאליים לא עונים, תורמים קיימים מתנדנדים. הרגשתי כמו מנצח תזמורת שמגלה שחצי מהנגנים שלו קיבלו חופש. ואז זה הכה בי - לא ניצלנו את כל הכלים שעומדים לרשותנו. התמקדנו בערוץ אחד, כמו נגן כינור שמסרב לגעת בנבל. זה הסיפור על איך מודל התקשורת הרב-ערוצית שינה את כללי המשחק, ולא רק לי.

אבל רגע לפני שנצלול לטכניקות, בואו נדבר על הלב של העניין.

אני נועם אבירי, מגייס כספים כבר מעל 15 שנה. ראיתי קמפיינים ממריאים כמו טילים ונוחתים כמו ברווזים צולעים. למדתי על בשרי שהצלחה בגיוס כספים היא לא רק עניין של כסף, אלא של מערכות יחסים. ויחסים, כמו פרחים, צריכים טיפוח מגוון.

למה אני מספר לכם את זה? כי מאחורי כל אסטרטגיה, מאחורי כל טקטיקה, עומד קודם כל קשר אנושי. וקשרים אנושיים פורחים כשהם מקבלים תשומת לב מגוונת.

אז, מה זה בכלל מודל תקשורת רב-ערוצית בגיוס כספים, ולמה הוא כל כך חשוב? בואו נגדיר את המושגים.

א. מהו מודל התקשורת הרב-ערוצית בגיוס כספים?

בבסיסו, מודל זה גורס שאסור להסתמך על ערוץ תקשורת אחד בלבד עם התורמים שלכם. פעם, זה הספיק. אימייל, שיחת טלפון, אולי פגישה פנים אל פנים. היום, זה כמו לנסות לבנות בית עם פטיש אחד בלבד.

מודל רב-ערוצית אומר:

  • גיוון: שימוש במגוון רחב של ערוצי תקשורת.
  • סנכרון: העברת מסרים עקביים ואחידים בכל הערוצים.
  • התאמה אישית: התאמת המסר לערוץ הספציפי ולתורם הספציפי.
  • מיקוד: זיהוי הערוצים האפקטיביים ביותר עבור כל תורם.

למה זה חשוב? כי אנשים שונים מגיבים אחרת לערוצים שונים. מה שעובד על תורם אחד, עלול להרחיק תורם אחר.

אבל זה לא רק עניין של העדפה אישית. זה גם עניין של בניית אמון. כשתורם רואה אתכם מופיעים בערוצים שונים, זה משדר רצינות ומחויבות. זה מראה שאכפת לכם מספיק כדי להשקיע זמן ומאמץ.

ב. למה המודל הזה חיוני ליחסי גיוס כספים?

תחשבו על זה ככה: מערכת יחסים היא כמו גינה. אם אתם משקים רק צמח אחד, שאר הגינה תתייבש. מודל התקשורת הרב-ערוצית מבטיח שכל ה"צמחים" בגינה שלכם יקבלו את תשומת הלב שהם צריכים.

הנה כמה סיבות עיקריות:

  • הגברת מעורבות: תורמים שמקבלים מסרים בערוצים שונים מרגישים יותר מעורבים ומוערכים.
  • חיזוק נאמנות: תקשורת עקבית ומגוונת מחזקת את הנאמנות לארגון ולמטרה.
  • שיפור שיעורי המרה: חשיפה מוגברת מגדילה את הסיכוי שתורמים יתרמו שוב או יגדילו את תרומתם.
  • הרחבת מעגל התורמים: תקשורת רב-ערוצית מאפשרת להגיע לקהלים חדשים ולגייס תורמים פוטנציאליים.

אני זוכר מקרה ספציפי בו ארגון ללא מטרות רווח שאיתו עבדתי, התמקד רק באימיילים. שיעורי התגובה היו נמוכים, והתחושה הכללית הייתה של תקיעות. לאחר הטמעת מודל רב-ערוצית שכלל שיחות טלפון אישיות, פוסטים ברשתות חברתיות, ואירועים קטנים, ראינו זינוק של 40% בתרומות!

אבל איך עושים את זה בפועל? בואו נצלול לפרקטיקה.

ג. אילו ערוצי תקשורת קיימים וכיצד לשלב ביניהם?

האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, אבל הנה כמה מהערוצים הנפוצים והיעילים ביותר:

  • אימייל: עדיין כלי חיוני, אך דורש התאמה אישית ומסרים רלוונטיים.
  • טלפון: שיחות אישיות יוצרות קשר חזק יותר, אך דורשות הכנה ותכנון.
  • רשתות חברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין - כל פלטפורמה והקהל שלה.
  • אתר אינטרנט: האתר הוא חלון הראווה של הארגון, וצריך להיות מעודכן ומושך.
  • בלוג: תוכן איכותי מושך תורמים פוטנציאליים ומבסס אתכם כמומחים בתחום.
  • ניוזלטר: עדכונים שוטפים על פעילות הארגון, הישגים ותוכניות לעתיד.
  • אירועים: פגישות אישיות, כנסים, סמינרים - הזדמנות ליצור קשר בלתי אמצעי.
  • דואר פיזי: מכתבים, גלויות, חומרים מודפסים - עדיין רלוונטיים ליצירת רושם חזק.
  • סרטוני וידאו: דרך מצוינת להעביר מסרים רגשיים וסיפורים אישיים.

הטריק הוא לא להשתמש בכל הערוצים האלה בו זמנית, אלא לבחור את הערוצים המתאימים ביותר לכל תורם ולמטרת התקשורת.

לדוגמה:

  • תורם ותיק שתורם בקביעות? שיחת טלפון אישית פעם ברבעון יכולה לחזק את הקשר.
  • תורם פוטנציאלי שמתעניין בפעילות שלכם? ניוזלטר עם עדכונים שוטפים יכול לשמור אותו מעודכן.
  • קמפיין גיוס כספים חדש? סרטון וידאו מרגש ברשתות החברתיות יכול ליצור באזז.

ד. איך מתאימים את המסר לכל ערוץ ותורם? (הקשבה השלישית)

זה המקום שבו "ההקשבה השלישית" שלי נכנסת לתמונה. הקשבה שלישית זה לא רק להקשיב למילים, אלא גם למה שלא נאמר. זה להבין את הצרכים, הרצונות והערכים של התורם שלכם.

הנה כמה טיפים:

  • פילוח תורמים: חלקו את התורמים שלכם לקבוצות לפי גיל, מין, תחומי עניין, היסטוריית תרומות, ועוד.
  • התאמה אישית של המסר: כתבו אימיילים אישיים, התקשרו בשם, הזכירו פרטים רלוונטיים מהעבר.
  • התאמת הערוץ למסר: מסר רגשי? סרטון וידאו. מסר עובדתי? אימייל עם נתונים.
  • מעקב ומדידה: בדקו אילו ערוצים עובדים הכי טוב עבור כל קבוצת תורמים, והתאימו את האסטרטגיה בהתאם.

אני זוכר תורם אחד שהיה מאוד פעיל בלינקדאין. במקום לשלוח לו אימיילים, התחלתי לשתף איתו מאמרים רלוונטיים לתחום העניין שלו, וליצור איתו שיחות מקצועיות. התוצאה? הוא הפך לאחד התורמים הנאמנים ביותר שלנו.

ה. אתגרים ופתרונות בהטמעת מודל רב-ערוצית:

כמו כל דבר טוב, גם למודל הזה יש את האתגרים שלו. הנה כמה מהנפוצים ביותר, ואיך להתמודד איתם:

  • קושי בארגון וניהול: מעקב אחרי כל הערוצים והתורמים יכול להיות מבלבל. הפתרון? השתמשו במערכות CRM מתקדמות ובכלים אוטומטיים.
  • חוסר במשאבים: תקשורת רב-ערוצית דורשת זמן ומאמץ. הפתרון? תעדוף, מיקוד, והאצלת סמכויות.
  • קושי ביצירת תוכן איכותי: תוכן גרוע יכול להזיק יותר מאשר להועיל. הפתרון? תכננו מראש, השקיעו בכתיבה ועריכה מקצועית, ובקשו משוב.
  • התנגדות מצד הצוות: שינוי דורש הסתגלות. הפתרון? הסבירו את היתרונות, תנו הכשרה, ותנו דוגמה אישית.

אני תמיד אומר לצוותים שאני עובד איתם: "אל תפחדו לנסות דברים חדשים. גם אם תיכשלו, תלמדו משהו חשוב."

ו. סיפור הצלחה מהשטח:

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קצר על ארגון שעזרתי לו להטמיע את המודל הזה. הארגון, שעוסק בסיוע לנוער בסיכון, התמודד עם ירידה חדה בתרומות. אחרי ניתוח מעמיק, גילינו שהם מתמקדים רק באירועי גיוס כספים גדולים, ומתעלמים מערוצי תקשורת אחרים.

הצעתי להם לבנות מודל רב-ערוצית שכלל:

  • ניוזלטר חודשי עם סיפורים אישיים של נוער שקיבל סיוע.
  • פוסטים קבועים ברשתות החברתיות עם תמונות וסרטונים.
  • שיחות טלפון אישיות לתורמים ותיקים.
  • סדרת אירועים קטנים ואינטימיים בבתים של תורמים.

התוצאה? תוך שנה אחת, התרומות עלו ב-60%! יותר חשוב מכך, הארגון הצליח לבנות מערכות יחסים חזקות יותר עם התורמים שלו, ולגייס תומכים חדשים.

אבל זה עדיין לא העיקר. כשהמשכתי לחקור, הבנתי שמתחת לשכבה הזו מסתתר דפוס עמוק עוד יותר. מה שבאמת קובע אינו המסר עצמו, אלא האותנטיות שלו. אנשים מזהים צביעות מרחוק. כשהם רואים שאתם באמת מאמינים במטרה שלכם, הם יתרמו, לא משנה באיזה ערוץ תפנו אליהם.

אז, מה למדנו היום?

1. מודל התקשורת הרב-ערוצית הוא חיוני לבניית מערכות יחסים חזקות עם תורמים.

2. יש מגוון רחב של ערוצי תקשורת, ויש לבחור את המתאימים ביותר לכל תורם.

3. חשוב להתאים את המסר לערוץ ולתורם.

4. ישנם אתגרים בהטמעת המודל, אך ניתן להתגבר עליהם.

5. האותנטיות היא המפתח להצלחה.

אני רוצה לסיים בשאלה: איזה ערוץ תקשורת חדש אתם הולכים לנסות השבוע?

בגילוי נאות, אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. את הניסיון שלי רכשתי בעבודה עם מאות ארגונים, קטנים כגדולים, ואני כאן כדי לעזור לכם להצליח. המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים" מיועדות להעצים את יכולת גיוס הכספים שלכם.

אז, קחו את הכלים האלה, צאו לשטח, ותעשו קסמים! ואל תשכחו לשתף אותי בתוצאות.

A photo of Noam Aviry, a fundraising expert, smiling warmly and looking directly at the camera, conveying approachability and expertise.
Featured

מעבר לגבולות פורמליים: כיצד שבירה מחושבת של גבולות ממסדיים מעמיקה את הקשר

כיצד שבירה מחושבת של גבולות ממסדיים מעמיקה את הקשר עם תורמים? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הלב הפועם של גיוס כספים אפקטיבי.

האמת היא, שאני מתרגש לכתוב על הנושא הזה. לא כי זה "סקסי" כמו אסטרטגיית גיוס חדשה, אלא כי הוא חושף את הלב הפועם של גיוס כספים אפקטיבי: הקשר האנושי. וכאן, בחיבור האותנטי הזה, טמונה עוצמה עצומה שלעיתים קרובות מדי נחבאת מאחורי פורמליות מוגזמת. אז בואו נצא למסע קצר, ונבחן כיצד שבירה מחושבת של גבולות ממסדיים לא רק משפרת את הקשר עם תורמים, אלא גם משנה את כל המשחק.

מה זה בכלל "גבולות ממסדיים"?

לפני שניצלול פנימה, חשוב להגדיר מהם אותם גבולות שאני מדבר עליהם. אלו יכולים להיות:

  • שפה פורמלית מדי: שימוש בשפה טכנית, מונחים מופשטים, והימנעות מסיפורים אישיים.
  • פגישות מתוכננות מדי: סדר יום נוקשה, מצגות כוח, והתמקדות יתרה במספרים.
  • תקשורת חד-צדדית: שליחת ניוזלטרים גנריים, עדכונים אוטומטיים, והימנעות מהקשבה פעילה.
  • הסתתרות מאחורי תפקידים: שמירה על דיסטנס מקצועי, הימנעות מחשיפה של חולשות או כישלונות, והתמקדות רק בהצלחות.

אני נועם אבירי, מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. במהלך השנים, ראיתי ארגונים שמצליחים לפרוץ את הגבולות האלו, ולחולל פלאים. אבל ראיתי גם ארגונים שמתבוססים בפורמליות, ומתקשים ליצור קשר משמעותי עם התורמים שלהם. ואז הבנתי - הקשר הוא הכל.

"שיטת הסולם הדינמי" בפעולה: טיפוס מדרגות הקשר האנושי

אחת המתודולוגיות שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", מתמקדת בבניית קשר הדרגתי ועמוק עם תורמים. זה לא רק על העלאת סכומי התרומה, אלא על העלאת התורם במדרגות הקשר האנושי. והמשמעות היא לפעמים לשבור את החומות הפורמליות. אספר לכם סיפור קצר:

לפני כמה שנים, עבדתי עם ארגון שעסק בסיוע לנוער בסיכון. הם היו מאוד פורמליים - מצגות מצוחצחות, דו"חות מפורטים, אבל משהו היה חסר. אחת התורמות הגדולות שלהם, אישה עשירה ובעלת השפעה, שמרה על דיסטנס. היא תרמה סכומים נכבדים, אבל היה קשה ליצור איתה קשר אישי.

יום אחד, במקום להגיע לפגישה עם מצגת, פשוט סיפרתי לה על נערה אחת, נועה, שהארגון הציל מחיי רחוב. סיפרתי לה על המאבק שלה, על הכוחות שלה, ועל החלומות שלה. לא דיברתי על תקציבים או גרפים. רק על נועה.

פתאום ראיתי שינוי בעיניים שלה. היא התחילה לשאול שאלות, להתעניין, להזדהות. בסוף הפגישה, היא לא רק הבטיחה להמשיך לתרום, אלא גם ביקשה לפגוש את נועה.

זה היה הרגע שבו הבנתי את העוצמה של שבירת הגבולות הפורמליים. זה לא אומר להיות לא מקצועיים, אלא אומר להיות אנושיים. לחשוף את הלב של הארגון. לאפשר לתורמים לראות את הפנים של האנשים שהם עוזרים להם.

אבל איך עושים את זה נכון? הזהרו שלא ליפול בפח

חשוב להדגיש - שבירת גבולות פורמליים צריכה להיות מחושבת, אותנטית, ומתאימה לאופי הארגון ולתורם הספציפי. זה לא אומר לשתף מידע אישי מוגזם או להיות חסרי גבולות. זה אומר:

1. להקשיב הקשבה עמוקה: "ההקשבה השלישית" שאני תמיד מדבר עליה. להבין מה חשוב לתורם, מה מעניין אותו, ומה מניע אותו.

2. לשתף סיפורים אותנטיים: לבחור סיפורים שמדגימים את ההשפעה של הארגון, שמציגים את האנשים שאנחנו עוזרים להם, ושמעוררים הזדהות.

3. להיות שקופים: לשתף אתגרים, כישלונות, והתלבטויות. זה מראה שאנחנו אנושיים, וזה מעורר אמון.

4. להתאים את הגישה: לא כל תורם יגיב אותו הדבר. חשוב להתאים את הגישה לאופי של התורם, לערכים שלו, ולסגנון התקשורת שלו.

5. לזכור את המטרה: בסופו של דבר, המטרה היא לגייס כספים. אבל גיוס כספים אפקטיבי מתחיל בקשר אנושי אמיתי.

במילים אחרות, זה דורש איזון עדין. זה כמו "הצעד האלגנטי" שאני מדבר עליו - פעולה מדויקת, במינימום מאמץ ומקסימום אפקט.

ה"מפה הרגשית של התורם": כלי לזיהוי מניעים עמוקים

כדי לעזור לארגונים לשבור את הגבולות הפורמליים בצורה נכונה, פיתחתי את "המפה הרגשית של התורם". זה כלי שעוזר לזהות את המניעים העמוקים של התורמים, את הערכים שלהם, ואת הרגשות שמניעים אותם לתרום.

המפה הזו עוזרת להבין מה באמת חשוב לתורם, ואיך אפשר ליצור איתו קשר אמיתי ועמוק יותר. היא מאפשרת לנו לצאת מהמסגרת הפורמלית, ולהתחיל לדבר בשפה שהתורם באמת מבין.

הסוף הוא רק ההתחלה

אז מה למדנו? ששבירה מחושבת של גבולות ממסדיים יכולה להעמיק את הקשר עם תורמים, ליצור חיבור אמיתי, ולהגדיל את ההשפעה של הארגון. אבל זה דורש אותנטיות, הקשבה, והתאמה.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם נקודת מבט חדשה על גיוס כספים. אני מזמין אתכם לחשוב על הגבולות הפורמליים שאתם מציבים לעצמכם, ולשאול את עצמכם - האם הם עוזרים או מפריעים ליצור קשר אמיתי עם התורמים שלכם?

ובנימה אישית, אשמח לשמוע על החוויות שלכם בנושא. שתפו אותי בתגובות - איך אתם שוברים את הגבולות הפורמליים, ואיזה תוצאות זה מביא?

נועם אבירי הוא מומחה-על לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו. בין היתר, הוא עוסק בפיתוח מתודולוגיות ייחודיות לגיוס כספים, הכוללות שיטות לבניית קשרים ארוכי טווח עם תורמים וטכניקות תקשורת מתקדמות.

A person warmly shaking hands with another person, symbolizing a deep connection and trust. Behind them, a blurred image of a non-profit organizations logo, representing the organizations mission.
Featured

מודל הפרסונליזציה העמוקה: איך התאמה אישית הופכת תורמים לשגרירים נאמנים

נועם אבירי מסביר איך פרסונליזציה עמוקה משנה את חווית התורם והופכת אותו לשגריר נאמן. גלו את מודל הפרסונליזציה העמוקה, שיטת הסולם הדינמי ואת המפה הרגשית של התורם.

השעה הייתה 4 לפנות בוקר, ולא הצלחתי להירדם. לא בגלל הלחץ של גיוס הכספים, אלא בגלל שיחה שהייתה לי אתמול עם תורמת ותיקה. היא אמרה לי משהו שגרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאני יודע על פרסונליזציה: "אני לא רוצה שתתייחסו אליי כמו אל כל תורם אחר. אני רוצה להרגיש שאתם מכירים אותי."

והאמת? הבנתי שאנחנו רק מגרדים את פני השטח. אנחנו שולחים מיילים מותאמים אישית, אבל האם אנחנו באמת מבינים מה מניע כל תורם? האם אנחנו מנצלים את ההזדמנות להפוך אותם לשגרירים אמיתיים של המטרה שלנו?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, פיתחתי גישה אחרת לפרסונליזציה – כזו שחודרת לעומק. אני לא מדבר על שימוש בשמות ופרטים אישיים באופן שטחי. אני מדבר על יצירת קשר אמיתי, שמבוסס על הבנה מעמיקה של הערכים, התשוקות והחלומות של כל תורם.

במאמר הזה, אני הולך לחלוק איתכם את מודל הפרסונליזציה העמוקה, שיטה שמבוססת על עקרונות פסיכולוגיים, ניסיון מעשי ותובנות חדשניות שאספתי לאורך השנים. אנחנו נבחן איך אפשר לצאת מהקופסה של מיילים מותאמים אישית ולהתחיל לבנות מערכות יחסים משמעותיות שיניעו תרומות לטווח ארוך.

פרסונליזציה שטחית לעומת פרסונליזציה עמוקה: מה ההבדל?

רוב הארגונים עושים פרסונליזציה שטחית – הם משתמשים בשמות של תורמים במיילים, מזכירים את סכום התרומה האחרונה שלהם או את הפרויקט שהם תמכו בו. זה נחמד, אבל זה לא מספיק.

פרסונליזציה עמוקה, לעומת זאת, מתמקדת בבניית קשר רגשי. היא מתחילה בהבנה של הלמה – למה התורם הזה תורם לארגון שלך? מה הערכים שמנחים אותו? מה הסיפור האישי שלו?

אני זוכר פגישה עם תורם פוטנציאלי שהיה מנכ"ל של חברת הייטק. במקום לדבר איתו על נתונים וסטטיסטיקות, דיברתי איתו על הילדות שלו – איך הוא גדל בשכונת מצוקה ואיך הוא רוצה להבטיח שלילדים אחרים יהיו הזדמנויות שהוא לא קיבל. זה היה הרגע שבו הוא התחבר אלינו באמת.

אז איך עושים את זה בפועל? הנה כמה צעדים מעשיים:

1. מיפוי רגשי: אל תסתפקו במידע דמוגרפי. נסו להבין את הרגשות, התשוקות והפחדים של התורמים שלכם. השתמשו בסקרים, ראיונות אישיים וניתוח של פעילותם ברשתות החברתיות כדי לקבל תמונה מלאה. אני קורא לזה "המפה הרגשית של התורם" – כלי שעוזר לכם לראות את העולם מנקודת מבטו.

2. סיפורים שמהדהדים: אל תספרו סיפורים גנריים על ההצלחות של הארגון שלכם. ספרו סיפורים שמתחברים ישירות לערכים של התורם. אם התורם מתעניין בחינוך, ספרו סיפור על ילד שהצליח להגשים את הפוטנציאל שלו בזכות התוכנית שלכם. אם התורם מתעניין בסביבה, ספרו סיפור על איך הארגון שלכם מציל מינים בסכנת הכחדה.

3. הקשבה השלישית: לא מספיק להקשיב למה שהתורמים אומרים. צריך להקשיב גם למה שהם לא אומרים. שימו לב לשפת הגוף שלהם, לטון הדיבור שלהם ולמה שהם בוחרים להתמקד בו. אני קורא לזה "ההקשבה השלישית" – היכולת להקשיב למה שלא נאמר במילים.

4. יצירת חוויות מותאמות אישית: אל תזמינו את כל התורמים לאותו אירוע. צרו אירועים מיוחדים שמתאימים לתחומי העניין שלהם. לדוגמה, אתם יכולים לארגן ארוחת ערב אינטימית עם מדען מוביל עבור תורמים שמתעניינים במחקר מדעי. או טיול שטח עם ביולוג ימי עבור תורמים שאוהבים את הים.

5. הפיכת תורמים לשגרירים: אל תסתפקו בתרומות כספיות. תנו לתורמים שלכם הזדמנות להיות מעורבים יותר בפעילות של הארגון. תזמינו אותם להתנדב, להשתתף בפאנלים, לכתוב מאמרים לבלוג או לגייס תורמים חדשים. כשאנשים מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר, הם הופכים לשגרירים נאמנים של המטרה שלכם.

"שיטת הסולם הדינמי": איך להעמיק את הקשר לאורך זמן

אחת הבעיות הנפוצות בגיוס כספים היא שאנחנו לא יודעים איך להעביר תורמים ממדרגת תרומה אחת למדרגה הבאה. אני פיתחתי מתודולוגיה שנקראת "שיטת הסולם הדינמי", שמטרתה לעזור לכם לעשות בדיוק את זה.

השיטה מבוססת על ההבנה שמערכות יחסים מתפתחות לאורך זמן. תורם שרק הצטרף לארגון שלכם לא יהיה מוכן לתרום סכום גדול מיד. אבל אם תטפחו את הקשר איתו, תספקו לו מידע רלוונטי ותתנו לו הזדמנויות להיות מעורב, הוא יהיה מוכן לתרום יותר בהמשך.

הנה כמה עקרונות מפתח של השיטה:

  • פילוח מדויק: אל תתייחסו לכל התורמים אותו דבר. חלקו אותם לקבוצות לפי סכום התרומה, תחומי העניין והרמה המעורבות שלהם.
  • מסרים מותאמים: שלחו מסרים שמתאימים לשלב שבו נמצא התורם בסולם. תורמים חדשים צריכים לקבל מסרים שמסבירים את המשימה של הארגון שלכם ומזמינים אותם להיות מעורבים. תורמים ותיקים צריכים לקבל מסרים שמודים להם על תמיכתם ומספרים להם על ההשפעה של התרומות שלהם.
  • הזדמנויות להעמקת הקשר: הציעו לתורמים הזדמנויות להעמיק את הקשר שלהם עם הארגון. תזמינו אותם לאירועים מיוחדים, תתנו להם תפקידי התנדבות או תבקשו מהם לתרום מכישוריהם.
  • מעקב קבוע: אל תשכחו את התורמים שלכם אחרי שהם תרמו. שלחו להם מכתבי תודה, עדכנו אותם על הפרויקטים שהם תמכו בהם והזמינו אותם לתת משוב.

"המפה הרגשית של התורם": כלי לזיהוי מניעים עמוקים

כדי ליישם את מודל הפרסונליזציה העמוקה, פיתחתי כלי שנקרא "המפה הרגשית של התורם". הכלי הזה עוזר לכם לזהות את המניעים העמוקים של התורמים שלכם ולהתאים את המסרים שלכם בהתאם.

המפה מבוססת על ארבעה רכיבים מרכזיים:

1. ערכים: מה הערכים שהתורם הכי מעריך? אילו עקרונות מנחים את חייו?

2. תשוקות: מה התורם הכי רוצה להשיג? מה החלומות שלו?

3. פחדים: מה התורם הכי מפחד שיקרה? מה הדאגות שלו?

4. השפעה: איזה סוג של השפעה התורם רוצה להשאיר בעולם?

כדי למלא את המפה, אתם יכולים להשתמש במגוון שיטות, כולל סקרים, ראיונות אישיים וניתוח של פעילות התורם ברשתות החברתיות. ברגע שיש לכם תמונה מלאה של המניעים של התורם, אתם יכולים להתחיל להתאים את המסרים שלכם בהתאם.

לדוגמה, אם אתם יודעים שהתורם מעריך מאוד את הצדק החברתי, אתם יכולים להתמקד בסיפורים על איך הארגון שלכם עוזר לאנשים מוחלשים. אם אתם יודעים שהתורם מפחד מהעתיד של כדור הארץ, אתם יכולים להתמקד בפרויקטים שלכם שמטרתם להגן על הסביבה.

אני יודע שזה נשמע כמו הרבה עבודה, אבל אני מבטיח לכם שזה שווה את זה. פרסונליזציה עמוקה לא רק מגדילה את התרומות, היא גם בונה מערכות יחסים חזקות ונאמנות עם התורמים שלכם. וזה, בסופו של דבר, מה שהופך גיוס כספים למשהו משמעותי באמת.

השאלה שאני רוצה להשאיר אתכם איתה היא זו: האם אתם מוכנים להשקיע את הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לבנות מערכות יחסים עמוקות עם התורמים שלכם? אם התשובה היא כן, אני מזמין אתכם להתחיל ליישם את מודל הפרסונליזציה העמוקה עוד היום.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להפוך תורמים לשגרירים נאמנים. מוזמנים לשתף בתגובות, תובנות וטיפים משלכם!

אני נועם אבירי, מומחה בגיוס כספים, יועץ ומנטור לארגונים ללא מטרות רווח. אני משלב ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי רב, תוך התמקדות בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים והשגת תוצאות משמעותיות.

A professional fundraiser shaking hands with a potential donor, symbolizing the beginning of a lasting relationship.
Featured

ממפגש לקשר: הפרוטוקול המדויק להפיכת אינטראקציה ראשונית למערכת יחסים מתמשכת

איך הופכים מפגש תורמים ראשוני לקשר ארוך טווח? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הפרוטוקול המדויק לבניית מערכות יחסים פוריות עם תורמים.

האמת היא שמפגש תורמים מוצלח לא נמדד רק בתרומה מיידית. הוא נמדד בזרעים שזרעתם לקשר ארוך טווח. וכמו כל גינה, גם קשרים עם תורמים דורשים טיפוח קבוע ומושכל. אז איך הופכים פגישה ראשונה מבטיחה למערכת יחסים פורייה לשנים קדימה? זה לא קסם, זה פרוטוקול. פרוטוקול שאני הולך לחלוק אתכם, צעד אחר צעד.

נעים להכיר, אני נועם אבירי. במשך שנים אני מלווה ארגונים ללא מטרות רווח ומגייסי כספים בישראל, ומסייע להם לבנות גשרים אמיתיים עם תורמים. ראיתי הצלחות מדהימות, וגם כישלונות כואבים. למדתי שהסוד הוא לא רק לבקש כסף, אלא להבין את ה"למה" של התורם, ולחבר אותו למשימה שלכם.

נתחיל בזה שאנחנו מנפצים מיתוס. אין דבר כזה "תורם ארנק". יש אדם עם ערכים, חלומות, ורצון להשפיע. והתפקיד שלנו הוא לחבר את הנקודות בין מה שהוא רוצה לעשות בעולם, לבין מה שהארגון שלנו עושה.

השלב הראשון: הקשבה השלישית. זה לא מספיק להקשיב למילים. צריך להקשיב למה שלא נאמר, לשפת הגוף, לרמזים. מה באמת חשוב לתורם? מה מניע אותו? באיזה תחום הוא רוצה לראות שינוי? תזכרו את "שיטת המראה המנטלית" שלי - לפני הפגישה, דמיינו שאתם התורם. מה הייתם רוצים לשמוע? מה היה גורם לכם לתרום?

השלב השני: מפת הרגשות של התורם. אחרי ההקשבה, מגיע התעוד. אל תסתפקו ברישום פרטים טכניים. צרו "מפה רגשית" של התורם. מה מעורר בו השראה? מה מטריד אותו? מה מדליק אותו? תיעוד כזה יעזור לכם להתאים את המסרים שלכם בעתיד.

השלב השלישי: הצעד האלגנטי. אחרי שהבנתם מה מניע את התורם, הגיע הזמן להציג את הפרויקט שלכם. אבל לא כמו מצגת עסקית. תספרו סיפור. סיפור שמעורר רגש, שמראה השפעה, שמחבר את התורם לפתרון. תזכרו את "פרקטל המשמעות" - השיחה הזו היא לא רק על תרומה. היא על ערכים, על נדיבות, על עולם טוב יותר.

השלב הרביעי: טיפוח הקשר. הפגישה הסתיימה, אבל העבודה רק התחילה. שלחו מכתב תודה אישי (לא מייל גנרי!), עדכנו את התורם על התקדמות הפרויקט, הזמינו אותו להשתתף באירועים של הארגון. תגרמו לו להרגיש חלק מהמשפחה. תזכרו את "מודל המעגלים המתרחבים" - כל תורם הוא פוטנציאל למעגל חדש של תורמים.

ואם התורם אומר "לא"? אל תתייאשו. כמו שאני תמיד אומר, "לא עכשיו לא אומר אף פעם". תשארו בקשר, תמשיכו לעדכן, ותחכו להזדמנות הנכונה.

עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים. "נועם, זה נשמע נהדר, אבל אין לנו זמן לכל זה!" ואני אומר לכם: אתם טועים. זה לא עניין של זמן, זה עניין של סדר עדיפויות. אם אתם רוצים לבנות ארגון חזק ויציב, אתם חייבים להשקיע בקשרים עם התורמים שלכם.

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא רק מקצוע. הוא שליחות. שליחות לחבר בין אנשים טובים למטרות חשובות. ואם תעשו את זה נכון, לא רק שהארגון שלכם יצליח, אלא גם תזכו לראות את העולם משתנה לטובה.

אז קחו את הפרוטוקול הזה, תיישמו אותו, ותראו איך מפגש תורמים הופך לקשר ארוך טווח. ואם אתם צריכים עזרה בדרך, אני כאן בשבילכם.

נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. המטרה שלי היא לעזור לכם להגשים את החזון שלכם, ולעשות עולם טוב יותר.

עכשיו תורי לשאול: איזה צעד אחד אתם הולכים לעשות היום כדי לחזק את הקשרים שלכם עם התורמים?