A close-up shot of two people shaking hands, symbolizing a partnership. The background is blurred, suggesting a philanthropic environment.
Featured

המודל הסודי של גיוס כספים: איך שיחות עומק על חזון וערכים יוצרות שותפות אמיתית (ולא רק צ'ק)

גלו את המודל הסודי של גיוס כספים: איך שיחות עומק על חזון וערכים יוצרות שותפות אמיתית, ולא רק צ'ק. טיפים מעשיים מנועם אבירי, מומחה מוביל בגיוס כספים.

האוויר בפגישה היה דחוס. התורם, איש עסקים מצליח, הקשיב בנימוס למצגת הנתונים המרשימה שלנו. אבל בעיניים שלו ראיתי משהו אחר – ספק. ידעתי, בבטן, שעוד גרף מצטיין לא ישנה את התמונה. כאן נדרש משהו עמוק יותר.

במשך שנים האמנתי שהצלחה בגיוס כספים נמדדת במספרים. כמה כסף גייסנו? כמה תורמים הבאנו? התמקדתי בטקטיקות, בטכניקות, ב"איך" – ושכחתי את ה"למה". עד שפגישה כושלת אחת, כמו זו, גרמה לי להבין שהכסף הוא רק תוצר לוואי של משהו עמוק יותר: שותפות אמיתית, שנבנית על שיחות עומק על חזון וערכים.

קוראים לי נועם אבירי, ואני מלווה מגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל כבר יותר מ-15 שנה. ראיתי הכל: קמפיינים ויראליים שמכניסים מיליונים, ועמותות שקורסות בין לילה. אבל השיעור הכי חשוב שלמדתי הוא זה: גיוס כספים אמיתי הוא לא טרנזקציה, אלא מערכת יחסים. ולא סתם מערכת יחסים, אלא כזו שנבנית על אמון, הבנה הדדית ותחושת שייכות למטרה משותפת.

אז איך יוצרים את השותפות הזו? איך עוברים משיחת "אני צריך כסף" לדיאלוג עמוק על חזון וערכים? כאן נכנס לתמונה "מודל הדיאלוג האסטרטגי" – מתודולוגיה שפיתחתי אחרי שנים של ניסוי וטעייה, שמשלבת פסיכולוגיה של נתינה, תקשורת בין-אישית ואסטרטגיה עסקית.

שלב 1: מעבר ל"הקשבה השלישית"

רובנו מקשיבים כדי להגיב. אנחנו שומעים את המילים, אבל לא באמת מקשיבים למה שלא נאמר. "הקשבה השלישית", כפי שאני קורא לה, היא היכולת להקשיב למוטיבציות העמוקות של התורם, לדאגות שלו, לערכים שמניעים אותו.

איך עושים את זה בפועל?

  • שאלו שאלות פתוחות: במקום "האם אתה תומך בחינוך?", שאלו "מה חשוב לך בחינוך?".
  • הקשיבו באמת: תנו לתורם לדבר, אל תקפצו עם תשובות מוכנות מראש.
  • שימו לב לשפת הגוף: האם התורם מתרגש כשהוא מדבר על משהו ספציפי? האם הוא מסויג לגבי נושא אחר?

שלב 2: זיהוי "המפה הרגשית של התורם"

לכל תורם יש "מפה רגשית" – סט של ערכים, אמונות ורגשות שמניעים אותו. המפה הזו היא ייחודית כמו טביעת אצבע, והיא המפתח לשותפות אמיתית.

איך מזהים את המפה הרגשית?

  • היכנסו לעומק שמתחת לעומק: אל תסתפקו בתשובות שטחיות. שאלו "למה זה חשוב לך?" שוב ושוב, עד שתגיעו לשורש.
  • היו סקרנים: גלו עניין אמיתי בחייו של התורם, בעסק שלו, במשפחה שלו.
  • השתמשו ב"שיטת המראה המנטלית": נסו לראות את עצמכם דרך עיני התורם. מה הוא רואה? מה הוא מרגיש?

שלב 3: יצירת חזון משותף

אחרי שהבנו את המוטיבציות של התורם, הגיע הזמן ליצור חזון משותף – תמונה של עתיד טוב יותר, שגם הארגון וגם התורם רוצים להגשים.

איך יוצרים חזון משותף?

  • חברו את החזון של הארגון לערכים של התורם: הראו לתורם איך התרומה שלו תעזור להגשים את החזון האישי שלו.
  • היו יצירתיים: אל תפחדו לחשוב מחוץ לקופסה. מה יכול הארגון לעשות כדי לעזור לתורם להשאיר חותם בעולם?
  • שתפו את התורם בתהליך: תנו לו להיות חלק מהפתרון, לא רק מקור כסף.

שלב 4: בניית אמון לאורך זמן

שותפות אמיתית היא לא ספרינט, אלא מרתון. צריך לבנות אמון לאורך זמן, באמצעות תקשורת שוטפת, שקיפות מלאה והערכה כנה.

איך בונים אמון לאורך זמן?

  • היו זמינים: ענו לטלפונים, ענו למיילים, תמיד היו שם בשביל התורם.
  • היו שקופים: שתפו את התורם בהצלחות ובכישלונות, בהתקדמות ובאתגרים.
  • הראו הערכה: תודה לתורם על התרומה שלו, לא רק בכסף, אלא גם בזמן, בתמיכה ובעידוד.

היום, כשאני נכנס לפגישה עם תורם פוטנציאלי, אני כבר לא מודאג מהגרפים והנתונים. אני מתמקד בדבר אחד: יצירת קשר אנושי אמיתי. כי בסופו של דבר, גיוס כספים הוא לא על כסף – הוא על אנשים, על ערכים ועל חזון משותף.

אני מזמין אותך לנסות את "מודל הדיאלוג האסטרטגי" בפגישה הבאה שלך. שתף אותי בתובנות שלך, בשאלות שלך, בכישלונות שלך. ביחד, נוכל לשנות את האופן שבו אנחנו מגייסים כספים – ולהפוך אותו למשהו עמוק יותר, משמעותי יותר, אמיתי יותר. מהו הצעד האלגנטי הראשון שתיקח השבוע כדי לבנות שותפות אמיתית עם תורם?

נועם אבירי הוא מומחה מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. הוא משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר בשטח, ופיתח מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים".

A photo of Noam Aviri, a leading fundraising expert, smiling and shaking hands with a donor, symbolizing a partnership rather than a request.
Featured

מעבר לתפקיד המבקש: איך שיניתי את דינמיקת היחסים עם תורמים ומה למדתי מזה

הפסיקו לבקש כסף והתחילו לבנות שותפויות אמיתיות! איך שיניתי את דינמיקת היחסים עם תורמים והגדלתי את ההשפעה של הארגון שלי? טיפים ושיטות מעשיות ממומחה גיוס כספים מוביל.

האמת היא, שבתחילת דרכי בגיוס כספים, הרגשתי כמו הילד הזה שתמיד צריך לבקש משהו. תמיד עם כובע ביד, מסביר למה הארגון שלנו כל כך חשוב, למה הפרויקט הזה פשוט חייב לצאת לפועל, ולמה, לעזאזל, הם צריכים לתרום לנו ולא לאחרים. זה היה מעייף, מתסכל, ולרוב גם לא מאוד אפקטיבי. הבנתי שאני צריך שינוי. אבל לא שינוי קטן, אלא מהפכה של ממש בתפיסת התפקיד שלי.

במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם במסע שעברתי – מהרגע שהרגשתי כמו מבקש נדבות, ועד שהפכתי לשותף אמיתי של תורמים. אספר לכם על הטעויות שלי, על הניסיונות הכושלים, וכמובן, על הגישה החדשה ששינתה את הכל.

ממבקש לשותף: איך זה עובד בפועל?

השינוי התחיל בהבנה פשוטה: תורמים לא מחפשים רק לתת כסף, הם מחפשים משמעות. הם רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר, להשפיע, לשנות. התפקיד שלי הוא לא רק לבקש מהם כסף, אלא לחבר אותם לחזון הזה.

ההקשבה השלישית: מה באמת חשוב לתורם?

אחד הכלים החשובים ביותר שפיתחתי הוא מה שאני מכנה "ההקשבה השלישית". הקשבה ראשונה היא למה שהתורם אומר במילים. הקשבה שנייה היא לשפת הגוף שלו, לטון הדיבור, למה שהוא לא אומר. אבל ההקשבה השלישית היא למה שבאמת מניע אותו מבפנים. מה הערכים שלו? מה החלומות שלו? מה הוא רוצה להשאיר אחריו בעולם?

כדי להגיע להקשבה השלישית, אני שואל שאלות פתוחות, מתעניין באמת, ומקשיב באמת לתשובות. אני לא מנסה לדחוף את האג'נדה שלי, אלא מנסה להבין מה חשוב לתורם, ואיך הארגון שלי יכול לעזור לו להגשים את המטרות שלו.

לדוגמה, פעם פגשתי תורם שהיה מאוד מצליח בעסקים. הוא תרם לארגון שלנו סכומים נכבדים, אבל תמיד הרגשתי שיש משהו חסר. יום אחד, במהלך שיחה ארוכה, גיליתי שהוא בעצם חולם להקים בית ספר ליזמות חברתית. הבנתי מיד שאני יכול לחבר אותו לחזון הזה, ולהפוך אותו לשותף פעיל בבניית העתיד של הארגון.

שיטת הסולם הדינמי: איך מעלים תורמים במדרגות התרומה

אחרי שהבנתי מה מניע את התורם, השתמשתי במה שאני מכנה "שיטת הסולם הדינמי". זוהי מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות התרומה, לא על ידי בקשות חוזרות ונשנות, אלא על ידי בניית מערכת יחסים ארוכת טווח, והצעת הזדמנויות חדשות להשפיע ולתרום.

הסולם מתחיל בתרומה קטנה יחסית, וממשיך בשיתוף התורם בפרויקטים קטנים, הזמנה לאירועים, עד שהוא הופך לשותף אסטרטגי שמקבל החלטות ומשפיע על הכיוון של הארגון.

מודל המעגלים המתרחבים: איך להרחיב את מעגל התורמים

גיוס כספים הוא כמו מעגלים במים. אתה מתחיל במעגל הפנימי – האנשים שאתה מכיר אישית, והמעגל הולך ומתרחב. "מודל המעגלים המתרחבים" הוא שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים. אני תמיד מבקש מהתורמים שלי להכיר לי אנשים נוספים שיכולים להתעניין בארגון, ומטפח גם את הקשרים החדשים האלה.

האמון כבסיס לכל: למה חשוב להיות שקופים ואמינים

בסופו של דבר, גיוס כספים הוא עניין של אמון. תורמים לא יתרמו לארגון שהם לא סומכים עליו, או על האנשים שמנהלים אותו. לכן, אני מקפיד תמיד להיות שקוף ואמין, לשתף את התורמים במידע מלא על פעילות הארגון, על ההצלחות והכישלונות, ולהיות פתוח לביקורת.

אני יודע ששינוי תפיסת התפקיד ממבקש לשותף זה לא קל. זה דורש עבודה קשה, השקעה רגשית, ובעיקר, אמונה אמיתית בחזון של הארגון. אבל אני מבטיח לכם, שזה משתלם. לא רק מבחינה כספית, אלא גם מבחינה אישית. כשאתם בונים מערכות יחסים אמיתיות עם תורמים, אתם הופכים לחלק ממשהו גדול יותר, ומשפיעים על העולם בצורה משמעותית.

אז, איזה צעד תעשו היום כדי לעבור מתפקיד ה"מבקש" לתפקיד השותף? האם תתחילו לשאול שאלות אחרות? האם תתעניינו יותר בערכים של התורמים שלכם? האם תשתפו אותם בחזון שלכם בצורה מעוררת השראה יותר?

אני מזמין אתכם לשתף אותי במחשבות ובתובנות שלכם בתגובות למטה. יחד, נוכל לבנות קהילה של מגייסי כספים שמשנים את העולם, אחד תורם אחד בכל פעם.

אני נועם אבירי, מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. פיתחתי את "שיטת הסולם הדינמי", מתודולוגיה להעלאת תורמים במדרגות תרומה, את "מודל המעגלים המתרחבים", שיטה להרחבת מעגל התורמים דרך קשרים קיימים, את "המפה הרגשית של התורם", כלי לזיהוי מניעים עמוקים של תורמים, ואת "שיטת המראה המנטלית", טכניקת הכנה מנטלית לפני פגישות חשובות.

A hand holding a magnifying glass over a letter, symbolizing the deep analysis of donor feedback.
Featured

הקשבה מעצימה: איך משוב מהיר מתורמים בונה אמון

נועם אבירי מסביר איך הקשבה אקטיבית למשוב מתורמים בונה אמון ומחזקת את הקשר, עם טיפים מעשיים ומתודולוגיות ייחודיות.

השעה הייתה 3:17 לפנות בוקר כשקפצתי מהמיטה. לא סיוט, מייל. תורמת ותיקה כתבה: "הרגשתי שהפעם לא הקשבתם". שוב נשמתי עמוק, הפעם לא מלחץ אלא מהבנה צורבת. לא מדובר בתרומה, מדובר במערכת יחסים. איך הפכתי את המייל הזה, שנראה כמו סוף העולם, להתחלה של פרק חדש של אמון ואהדה? איך הקשבה אקטיבית למשוב, גם כשהוא קשה, הופכת למנוע צמיחה ולאבן נגף? בואו נצלול פנימה.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, אבל יותר מזה, סטודנט נצחי לפסיכולוגיה של נתינה. ראיתי ארגונים קורסים בגלל יהירות, וארגונים ממריאים בזכות הקשבה. השבוע הזה שבר אותי, אבל גם בנה אותי מחדש.

בלב כל מערכת יחסים מוצלחת עם תורם, מסתתר עיקרון פשוט: הקשבה. לא הקשבה מנומסת, אלא "ההקשבה השלישית" - היכולת לשמוע את מה שלא נאמר במילים, להבין את הצרכים הלא מובעים, ולפעול במהירות על סמך המשוב הזה. איך עושים את זה בפועל?

1. "עדשת המיקרוסקופ": ניתוח מעמיק של המשוב

קבלו טיפ קטן: אל תקראו מייל ביקורת פעם אחת. קראו אותו שלוש פעמים. פעם אחת כדי לעכל את הרגש. פעם שנייה כדי להבין את העובדות. ופעם שלישית, כדי לזהות את הכאב האמיתי מאחורי המילים.

במייל של התורמת, בין מילים על "חוסר שקיפות" ו"התעלמות מהצעות", זיהיתי דפוס: היא הרגישה לא מוערכת. לא מדובר רק על כסף, מדובר על הכרה. איך היא רצתה להרגיש מוערכת? האם רצתה להיות שותפה פעילה יותר? האם רצתה לראות את ההשפעה של תרומתה בצורה מוחשית יותר?

2. "הקול הפנימי המשולב": דיאלוג כן עם עצמך

הנה עוד תרגיל שאני עושה: אחרי שניתחתי את המשוב, אני משחק אותה "עורך דין השטן". אני שואל את עצמי: "מה אם היא צודקת? מה אם באמת פישלתי?"

במקרה הזה, הבנתי שהיינו עסוקים מדי בהשגת יעדים, ושכחנו לתקשר את ההשפעה של התרומה שלה בצורה מספקת. (בתוך תוכי, רטנתי: "אבל שלחנו לה דו"ח השנתי!"). אבל הדו"ח השנתי, הבנתי, לא היה מספיק אישי, לא מספיק מותאם לצרכים שלה.

3. "פרקטל המשמעות": מהלכה למעשה, מהפרט אל הכלל

התגובה שלי למייל הזה הייתה יותר מסתם תיקון נקודתי. הבנתי שצריך לשנות תרבות ארגונית שלמה. לא עוד להתייחס לתורמים כמקור מימון, אלא כשותפים לדרך.

השינוי התחיל בשלושה צעדים פשוטים:

  • שיחת טלפון אישית: במקום מייל התנצלות, התקשרתי לתורמת. הקשבתי בסבלנות. שאלתי שאלות. הצעתי פתרונות קונקרטיים.
  • שינוי בנהלי תקשורת: הטמענו מערכת מעקב משוב מסודרת. כל איש צוות חייב להגיב למשוב תוך 24 שעות.
  • פיתוח "המפה הרגשית של התורם": כלי פשוט למיפוי הצרכים הרגשיים של כל תורם, מעבר לנתונים הדמוגרפיים.

שלושה חודשים אחרי המייל ההוא, התורמת לא רק חידשה את תרומתה, היא גם הכפילה אותה. אבל החשוב מזה, היא הפכה לשגרירה נאמנה של הארגון.

הלקח שלי אליכם, מגייסי כספים יקרים, הוא פשוט: הקשבה היא לא חולשה, היא כוח. משוב מהיר הוא לא מטרד, הוא הזדמנות. ובסופו של דבר, אמון הוא הנכס היקר ביותר שיש לנו.

ואם תשאלו אותי מה המתודולוגיה הייחודית שפיתחתי שתרמה להצלחה הזו – זהו "גישת המשוב התלת-שלבית" – מתודולוגיה לשיפור מתמיד של ביצועי צוות, המורכבת מניתוח מעמיק, תגובה מהירה ויישום שינויים ארוכי טווח.

אז השאלה שנשארת איתי היא זו: איזה מייל "קשה" אתם מוכנים לקרוא היום, כדי לבנות מערכת יחסים חזקה יותר מחר?

אני נועם אבירי, וזאת רק ההתחלה של השיחה.

A diverse group of people smiling and interacting, representing a strong and supportive community of donors.
Featured

איך ישראלים בונים קהילת תורמים נאמנה: המדריך המלא

איך לבנות קהילת תורמים נאמנה בישראל? נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, חושף את הגישות והטכניקות הייחודיות שלו. מדריך מעשי לגיוס תרומות בישראל.

הדלת נטרקה בעדינות אחרי שרון, תורם פוטנציאלי נלהב. "עוד פגישה שהלכה לפח," מלמלתי לעצמי, מתוסכל עד עמקי נשמתי. זה היה לפני 10 שנים, ואני זוכר את הריח של הקפה הפושר כאילו זה היה אתמול. אבל משהו קרה באותו רגע – הבנתי שאני מחפש את התשובה במקום הלא נכון. לא חיפשתי תרומה, חיפשתי קשר. וזה כל ההבדל. היום, אני רוצה לחלוק איתכם את הדרך שבה בנינו קהילת תורמים חזקה ומחוברת, קהילה שמורכבת מאנשים שרואים בנו לא רק מקום לתת כסף, אלא שותפים לדרך.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים ומלווה ארגונים ללא מטרות רווח. במשך שנים, עזרתי לארגונים קטנים וגדולים להגדיל את ההכנסות שלהם ולבנות קשרים משמעותיים עם התורמים שלהם. ראיתי הכל – הצלחות מדהימות, נפילות כואבות, ומעל הכל, אנשים מדהימים שמקדישים את חייהם לעשיית טוב. אז איך עושים את זה נכון? בואו נצלול פנימה.

1. לא מדובר בכסף, מדובר בערכים משותפים: העומק שמתחת לעומק

מה גורם לישראלי להוציא כסף מהכיס ולתרום? זו שאלה ששאלתי את עצמי שוב ושוב. התשובה, כפי שהבנתי, היא לא רק אמונה במטרה, אלא חיבור לערכים שמייצג הארגון. לדוגמה, ארגון שעוזר לחיילים בודדים יצליח לגייס תרומות לא רק בגלל שהוא עוזר לחיילים, אלא בגלל שהוא מייצג ערכים של ציונות, ערבות הדדית ודאגה לזולת.

  • הטריק: תשאלו את עצמכם – אילו ערכים הארגון שלכם מייצג? איך הערכים האלו מתחברים לערכים של הקהל הישראלי? תדאגו שהערכים האלו יהיו ברורים בכל מסר שאתם מעבירים.

2. "ההקשבה השלישית": הקשבה למה שלא נאמר

כולנו יודעים שצריך להקשיב לתורמים, אבל רובנו עוצרים ב"הקשבה השנייה" – שומעים את מה שהם אומרים. "ההקשבה השלישית" היא היכולת להקשיב למה שלא נאמר, להבין את הצרכים האמיתיים, החששות והחלומות של התורם.

  • דוגמה: תורם אומר שהוא "שוקל לתרום". בהקשבה שנייה, תתייחסו לזה כהבטחה. בהקשבה שלישית, תבינו שהוא זקוק ליותר מידע, יותר ביטחון, יותר חיבור רגשי.
  • שיטת המראה המנטלית: לפני פגישה עם תורם, דמיינו את עצמכם במקומו. מה הוא רוצה לשמוע? מה מפחיד אותו? איך הוא רוצה להרגיש בסוף הפגישה?

3. מודל המעגלים המתרחבים: כוחה של קהילה

גיוס תורמים הוא לא עבודה של איש אחד. זו עבודה של קהילה. "מודל המעגלים המתרחבים" שאני מלמד את הלקוחות שלי מבוסס על הרעיון שכל תורם פוטנציאלי הוא חלק ממעגל חברתי, וכל מעגל חברתי יכול להפוך למעגל תורמים.

  • איך זה עובד: תתחילו עם התורמים הקיימים שלכם. תבקשו מהם להפנות אתכם לחברים שלהם, למשפחה שלהם, לקולגות שלהם. תארגנו אירועים קטנים ומזמינים שבהם התורמים שלכם יוכלו להכיר אנשים חדשים לארגון.
  • זהירות: אל תהפכו את זה למפגש מכירות. תתמקדו ביצירת קשרים אמיתיים, בשיחות מעניינות, ובחוויות משותפות.

4. שיטת הסולם הדינמי: ממתנדב לתורם גדול

"שיטת הסולם הדינמי" היא מתודולוגיה שפיתחתי כדי להעלות תורמים במדרגות התרומה. הרעיון הוא פשוט: מתחילים בקטן, בונים אמון, ואז מבקשים יותר.

  • דוגמה: מתחילים עם מתנדב. אחרי שהוא מתנדב מספר פעמים, מבקשים ממנו לתרום סכום קטן. אחרי שהוא תורם סכום קטן, מזמינים אותו לאירוע תורמים. אחרי שהוא מגיע לאירוע תורמים, מבקשים ממנו לתרום סכום גדול יותר.
  • החשוב מכל: תמיד תזכרו להודות לתורמים שלכם, להוקיר את התרומה שלהם, ולעדכן אותם על ההשפעה של התרומה שלהם.

5. ניהול משברים: "המראה הכפולה"

כולנו עושים טעויות. מה שחשוב זה איך אנחנו מגיבים לטעויות האלו. "המראה הכפולה" היא היכולת לראות את עצמנו דרך עיני התורם. כשקורה משבר – למשל, תורם גדול מחליט להפסיק לתרום – תשאלו את עצמכם: איך זה נראה מהצד שלו? מה הוא מרגיש? מה הוא מצפה מאיתנו לעשות?

  • דוגמה: תורם גדול מפסיק לתרום בגלל שהוא לא מרוצה מהניהול של הארגון. במקום להתגונן, תודו לו על המשוב, תסבירו לו מה אתם עושים כדי לשפר את הניהול, ותבקשו ממנו לתת לכם הזדמנות שנייה.
  • זכרו: שקיפות, אחריות ויושרה הם המפתח לבניית אמון.

גיוס כספים זה לא מדע טילים. זה עניין של בניית קשרים אמיתיים עם אנשים שאכפת להם מהמטרה שלכם. זה עניין של הקשבה, אמפתיה, ונחישות. וזה עניין של אמונה בעצמכם ובארגון שלכם. אני מזמין אתכם לחשוב: איזה צעד אחד קטן אתם יכולים לעשות היום כדי להתחיל לבנות את קהילת התורמים שלכם?

  • דוגמה נוספת: כשגייסתי תרומות למקלט לנשים מוכות, הבנתי שהתורמים לא רק רוצים לתת כסף, הם רוצים להרגיש חלק מהפתרון. התחלתי לארגן ערבי התנדבות במקלט, שבהם התורמים יכלו לעזור בשיעורי בית לילדים, לבשל ארוחות, או פשוט לשוחח עם הנשים. זה יצר חיבור רגשי עמוק בין התורמים למטרה, והגדיל את התרומות בצורה משמעותית.

אני נועם אבירי, ואני כאן כדי לעזור לכם להפוך את החזון שלכם למציאות. אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר, ומאמין שכל ארגון, גדול כקטן, יכול לבנות קהילת תורמים נאמנה ומחוברת. אם אתם רוצים לדעת יותר על "שיטת הסולם הדינמי" או "מודל המעגלים המתרחבים," אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר. ביחד, נוכל לעשות שינוי אמיתי.

Noam Aviry, fundraising expert, smiling confidently in front of a blurred background of an office.
Featured

ממידע לתובנה: איך הפיכת מידע על תורם לתובנות עמוקות מחזקת את הקשר (וגורמת לו לתרום יותר)

איך להפוך מידע על תורם לתובנות עמוקות שמחזקות את הקשר וגורמות לו לתרום יותר? נועם אבירי חושף את השיטה שלו.

האמת היא, שאחד הדברים הכי מתסכלים בגיוס כספים זה להרגיש שאתה "מנחש" מה מניע את התורם שלך. אתה שולח מיילים, מתקשר, נפגש – אבל איפשהו בפנים אתה תוהה אם אתה בכלל בכיוון הנכון.

אני זוכר את הפעם הראשונה שנפגשתי עם ד"ר כהן, תורם פוטנציאלי לאוניברסיטה. הכנתי מצגת מדהימה על הפרויקט החדש, ציטטתי מחקרים, הסברתי את ההשפעה. בסוף הפגישה הוא אמר לי: "זה נשמע מעניין, נועם, אבל אני לא מרגיש חיבור אישי". יצאתי משם בתחושה נוראית. איפה טעיתי?

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים למדתי שהסוד הוא לא רק לאסוף מידע על התורם, אלא להפוך אותו לתובנות עמוקות. כי מידע לבד הוא כמו חומרי גלם – צריך לדעת איך לעבד אותם כדי ליצור משהו בעל ערך. במאמר הזה, אני הולך לשתף אותך בשיטה שלי להפיכת מידע על תורם למערכת יחסים משגשגת.

אז איך הופכים מידע לתובנה שמחזקת את הקשר עם התורם?

נתחיל עם כמה נקודות מבט בסיסיות.

1. אל תאסוף רק מידע דמוגרפי - חפש את ה"למה" מאחורי הנתונים

רוב הארגונים אוספים מידע בסיסי: גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, תחום עיסוק. זה נחמד, אבל זה כמו להסתכל על תמונה בשחור לבן. כדי לראות את הצבעים, אתה צריך לרדת לעומק.

  • שאל את עצמך: מה הסיפור האישי של התורם? מה הביא אותו לתחום העיסוק שלו? אילו ערכים מנחים אותו?
  • דוגמה: במקום לדעת רק שהתורם הוא רופא, נסה להבין למה הוא בחר להיות רופא. האם זו מסורת משפחתית? האם חוויה אישית השפיעה עליו? האם הוא רואה בעבודה שלו שליחות?

אני קורא לזה "העומק שמתחת לעומק". כי תרומה אמיתית לא באה רק מכסף, היא באה ממקום פנימי עמוק יותר.

2. הקשבה אמיתית - מעבר למילים

תשכחו ממה שלימדו אתכם בסדנאות מכירות. גיוס כספים הוא לא תחרות מי יכול לדבר יותר או לשכנע יותר. זה הקשבה. אבל לא סתם הקשבה, אלא "ההקשבה השלישית".

  • הקשבה ראשונה: אתה שומע את המילים שהתורם אומר.
  • הקשבה שנייה: אתה מבין את המשמעות הגלויה של המילים.

הקשבה שלישית: אתה מנסה להבין מה לא* נאמר. מה התורם מרגיש, חושב, או חושש ממנו?

דוגמה: תורם אומר: "אני מאוד מעריך את העבודה שלכם." (הקשבה ראשונה). אתה מבין שהוא תומך בארגון (הקשבה שנייה). אבל האם הוא אומר את זה כי הוא באמת מאמין בעבודה שלכם, או כי הוא מרגיש מחויב לתרום? (הקשבה שלישית).

אני משתמש בטכניקה שפיתחתי שנקראת "המפה הרגשית של התורם". אני ממש ממפה את כל הרגשות שאני מזהה בשיחה, ומנסה להבין מה מפעיל אותו רגשית – מה משמח אותו, מה מטריד אותו, מה מעורר בו השראה.

3. אל תפחדו משתיקות

מגייס כספים רבים מפחדים משתיקות בשיחה עם תורם. הם מרגישים צורך למלא את החלל במילים. אבל השתיקות האלה הן זהב טהור. דווקא ברגעים האלה, התורם מעבד את המידע, חושב לעומק, ומגבש את דעתו. תנו לו את המרחב הזה.

לפעמים, השתיקה הכי ארוכה בשיחה אחת שווה יותר מכל המצגת המושקעת שהכנת.

4. התאמה אישית - מעבר למכתב המודפס

היום, כולם מדברים על התאמה אישית (פרסונליזציה). אבל רוב הארגונים עוצרים במכתב מודפס עם השם של התורם. זה לא מספיק. התאמה אישית אמיתית היא להראות לתורם שאתה רואה אותו כאדם, ולא רק כארנק.

  • דוגמה: אם אתה יודע שהתורם אוהב ג'אז, תזמין אותו לאירוע ג'אז שאתם מארגנים (גם אם הוא לא קשור ישירות לתרומה). אם הוא מתעניין באומנות, שלח לו מאמר על תערוכה חדשה.
  • תזכורת: זו לא חנופה, זו בניית קשר אנושי.

אני תמיד אומר למגייסי כספים שאני מלווה: תחשבו על התורם כמו חבר טוב. מה הייתם עושים כדי לשמח אותו, להראות לו שאתם מעריכים אותו, לחזק את הקשר ביניכם?

5. תיעוד ומעקב - לבנות זיכרון ארגוני

אחרי כל שיחה, פגישה, או מייל, תעד הכל. לא רק את העובדות, אלא גם את התחושות, התובנות, והרשמים שלך. תבנו "זיכרון ארגוני" על כל תורם.

  • הטיפ שלי: תשתמשו במערכת CRM טובה (Customer Relationship Management). זה כלי חובה לכל ארגון שמגייס כספים.

כשאני מצטרף לארגון חדש, אחד הדברים הראשונים שאני עושה זה לבדוק את ה-CRM. זה כמו לפתוח תיבת אוצר. לפעמים, אני מגלה שם פנינים שלא ידעתי עליהן.

לסיום:

זכרו, גיוס כספים הוא לא רק על כסף. הוא על בניית מערכות יחסים ארוכות טווח שמבוססות על אמון, כבוד, והבנה הדדית. ככל שתכירו את התורמים שלכם טוב יותר, כך תוכלו לחזק את הקשר איתם, ולעורר בהם השראה לתרום יותר. אני מזמין אתכם להתחיל ליישם את הטיפים האלה כבר היום.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, ואני מאמין בכל ליבי שאפשר לגייס כספים בצורה אתית, יעילה, ומשמעותית.

עכשיו תורכם: אילו תובנות עמוקות גיליתם על התורמים שלכם? שתפו בתגובות!