גלו את המודל החדשני למערכת תגמול רב-ממדית שפיתח נועם אבירי, מומחה גיוס כספים, שמכיר בהצלחות האמיתיות מעבר למספרים. למדו איך ליצור ארגון חזק יותר ומגייסי כספים מרוצים יותר.

---

השעה הייתה 03:17 לפנות בוקר, ואני עדיין בוהה במסך. דוח הביצועים החודשי הראה ירידה של 12% בתרומות. לחץ מוכר השתלט עלי, לא בגלל המספרים, אלא בגלל מה שהם לא אמרו. הם לא סיפרו על השיחות האינסופיות עם התורמים, על הפגישות שהושקעו בהן שעות של הכנה, על הרעיונות החדשניים שלא הבשילו. המספרים סיפרו רק חצי מהסיפור.

כאן התחיל המסע שלי לפיתוח מערכת תגמול רב-ממדית, מודל שחורג מהמדידה הקלאסית של יעדי גיוס ומכיר בהצלחות האמיתיות שמובילות לתוצאות ארוכות טווח. אספר לכם איך עשיתי את זה, אבל קודם, קצת על עצמי.

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. אחרי שנים רבות בתחום, הבנתי שהמודלים המסורתיים פשוט לא מספיקים. המטרה שלי היא לעזור לכם להצליח לא רק בגיוס כספים, אלא גם בבניית ארגונים חזקים ויציבים יותר.

אז בואו נצלול פנימה.

הבעיה האמיתית: המגבלות של מערכות התגמול המסורתיות

רוב מערכות התגמול בעולם גיוס הכספים מתמקדות כמעט אך ורק ביעדים כמותיים – סכום כסף שגויס, מספר תורמים חדשים, או מספר פגישות שנקבעו. אבל מה קורה עם כל העבודה הקשה, היצירתיות, והמסירות שאינן ניתנות למדידה מיידית?

לדוגמה, מגייסת כספים שמשקיעה זמן רב בפיתוח מערכת יחסים עם תורם פוטנציאלי, אך התרומה לא מתממשת באופן מיידי. האם היא נכשלה? לא בהכרח. היא הניחה את היסודות לקשר ארוך טווח שיוביל לתרומות משמעותיות בעתיד.

מערכת תגמול שמתעלמת מההיבטים האלה עלולה להוביל ל:

• תסכול ושחיקה: מגייסי כספים מרגישים שהמאמצים שלהם אינם מוערכים.
• התמקדות בטווח הקצר: מגייסי כספים יבחרו בפעולות שמביאות תוצאות מהירות, גם אם הן פחות יעילות בטווח הארוך.
• פגיעה בחדשנות: מגייסי כספים יהססו לנסות גישות חדשות אם אין להן ערבון להצלחה מיידית.

הפתרון: מערכת תגמול רב-ממדית – המודל החדשני שמכיר בהצלחות האמיתיות

המערכת שאני מציע מבוססת על ההכרה שגיוס כספים הוא תהליך מורכב הדורש מיומנויות מגוונות, יצירתיות, ויכולת בניית מערכות יחסים. היא משלבת מדדים כמותיים עם מדדים איכותיים, ומתמקדת לא רק בתוצאות הסופיות, אלא גם בדרך שבה הושגו.

הנה כמה מהמרכיבים העיקריים של המערכת:

1. יעדים כמותיים ברורים: סכום כסף שגויס, מספר תורמים חדשים, גודל ממוצע של תרומה – אלה עדיין חשובים, אבל הם רק חלק מהתמונה.

2. מדדים איכותיים:

איכות מערכות היחסים עם התורמים: האם התורמים מרוצים מהתקשורת עם הארגון? האם הם מרגישים מוערכים?

חדשנות ויצירתיות: האם המגייסת כספים הציעה רעיונות חדשים? האם היא ניסתה גישות לא שגרתיות?

למידה והתפתחות: האם המגייסת כספים השתתפה בהכשרות? האם היא למדה מטעויות?

שיתוף פעולה ועבודת צוות: האם המגייסת כספים תרמה לאווירה חיובית בצוות? האם היא סייעה לאחרים?

שיטת הסולם הדינמי - טיפוס עם תמריצים

אחת המתודולוגיות הייחודיות שפיתחתי, "שיטת הסולם הדינמי", משלבת בתוכה את עקרונות מערכת התגמול הרב-ממדית. במקום להתמקד רק בסכום התרומה, אנחנו מסתכלים על התקדמות התורם בסולם התרומות - האם עבר ממדרגה אחת לשנייה? התמריצים ניתנים על הטיפוס עצמו, ולא רק על ההגעה לפסגה.

הקול הפנימי המשולב - תקשורת אותנטית

אני משתף את המחשבות והדיאלוגים הפנימיים שלי במהלך אינטראקציות. הפער בין מה שנאמר לבין מה שנחשב באותו רגע, מדגיש את הצורך בתקשורת אותנטית ובונה אמון עם התורמים.

הטמעה בפועל: איך זה עובד בשטח?

כדי ליישם את המערכת, אתם צריכים להגדיר מדדים איכותיים ברורים ולפתח כלי מדידה מתאימים. לדוגמה, אתם יכולים להשתמש בסקרים כדי למדוד את שביעות הרצון של התורמים, או לבקש מהמגייסות כספים לכתוב דוחות רפלקציה על הפרויקטים שלהן.

חשוב גם לשלב את המערכת בתהליך הערכת הביצועים השנתי. תנו למגייסות כספים הזדמנות להציג את ההצלחות שלהן, גם אם הן לא באו לידי ביטוי במספרים. תנו להן משוב בונה ותגמלו אותן על המאמצים שלהן, לא רק על התוצאות הסופיות.

פרקטל המשמעות - סיפור קטן, השפעה גדולה

בגישה שלי, אני מתחיל מסיטואציה ספציפית ומרחיב אותה לעיקרון כללי, יוצר שכבות של משמעות, מהטקטי, לאסטרטגי, לפילוסופי. הדבר עוזר לצוותים להבין את החשיבות של כל פעולה, גם הקטנה ביותר.

התוצאות: ארגון חזק יותר, מגייסי כספים מרוצים יותר

אחרי שהטמעתי את המערכת בארגונים שונים, ראיתי תוצאות מדהימות. מגייסי הכספים היו מרוצים יותר, יצירתיים יותר, ומחויבים יותר לארגון. וכן, גם התוצאות הכספיות השתפרו.

אני מודה, זה לא קל. זה דורש שינוי תפיסתי עמוק, ומחויבות מצד ההנהלה. אבל אני מבטיח לכם, זה שווה את זה.

מה הלאה? הצעד האלגנטי הבא שלך

אז מה הצעד הבא שלכם? אני מזמין אתכם להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה, ולפתח מערכת תגמול שתכיר בהצלחות האמיתיות שלכם. זה לא יהיה קל, אבל אני כאן כדי לעזור.

בואו ניצור יחד עולם גיוס כספים שמעריך לא רק את התוצאות, אלא גם את הדרך.

*

אני נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים עם ניסיון של שנים רבות בעבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח בישראל. פיתחתי מתודולוגיות ייחודיות כמו "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים", שמסייעות לארגונים להגדיל את ההכנסות ולבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם תורמים. אני מאמין שגיוס כספים הוא לא רק עבודה, אלא שליחות – הזדמנות לעשות שינוי אמיתי בעולם.

גלו איך שילבנו סיורים והתנסויות חיצוניות בתוכנית הפיתוח הצוותי שלנו, ואיך זה שידרג את גיוס הכספים בארגון. סיפור אישי מאת נועם אבירי.

---

השעה הייתה 08:00 בבוקר, ואני עומד מול צוות מגייסי הכספים שלי, לא בחדר הישיבות המוכר, אלא בכניסה למפעל סודהסטרים ברהט. כן, קראתם נכון. החלטתי שהגיע הזמן להוציא אותם מהקופסה, לא רק במובן המטאפורי, אלא ממש פיזית. למה דווקא סודהסטרים? כי רציתי להראות להם איך חברה מצליחה מצליחה לחבר בין חדשנות, ערכים חברתיים וגיוס משאבים. האם זה עבד? תמשיכו לקרוא – הסיפור האמיתי מורכב הרבה יותר ממה שחשבתי.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים בתחום גיוס הכספים, הבנתי דבר אחד: הדרך הטובה ביותר ללמוד היא לראות דברים קורים בשטח, להרגיש את האנרגיה, לדבר עם האנשים. לא עוד הרצאות תיאורטיות או סדנאות סטריליות. הגיע הזמן ללכלך את הידיים.

העומק שמתחת לעומק: למה בכלל לצאת מהמשרד?

אז למה בעצם החלטתי לטרוח ולשנות את תוכנית הפיתוח הצוותי שלנו? הרי יכולתי פשוט להזמין מרצה אורח או לשלוח את הצוות לכנס מקצועי. אבל הרגשתי שמשהו חסר. הרגשתי שהצוות שלי קצת "מנותק" מהשטח, מהסיפור האמיתי שמאחורי המספרים.

חשבתי על זה הרבה, והבנתי שגיוס כספים הוא הרבה יותר מניתוח נתונים ומצגות משכנעות. הוא קודם כל קשר אנושי, הוא הבנה עמוקה של מה מניע אנשים לתת, הוא אמונה בערך של מה שאנחנו עושים. ואת זה אי אפשר ללמוד מספרים.

הסיור בסודהסטרים: מה למדנו על גיוס כספים ממפעל לייצור סודה?

התחלנו את הסיור במרכז המבקרים של סודהסטרים, שם שמענו את הסיפור המדהים של החברה - איך היא הצליחה להפוך מכשיר פשוט לייצור סודה לסמל של חדשנות, סביבה וקהילה. למדנו על האתגרים שהם התמודדו איתם, על הטעויות שהם עשו, על הניצחונות הקטנים והגדולים.

אבל השיא של הסיור היה המפגש עם העובדים, בעיקר עם העובדים הבדואים שמגיעים מהכפרים הסמוכים. שמענו מהם על ההזדמנות שסודהסטרים נתנה להם, על השינוי שחל בחייהם, על הגאווה שלהם בעבודה שלהם.

בדיוק ברגע הזה הבנתי שהצוות שלי מתחיל להבין משהו חשוב: גיוס כספים הוא לא רק לקבל כסף, זה לתת לאנשים הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול יותר, ממשהו משמעותי. זה לתת להם הזדמנות לעשות טוב.

לקחים מהשטח: איך מיישמים את זה בפועל?

אז מה עשינו עם כל התובנות האלה? איך תרגמנו את הסיור בסודהסטרים לשיפור בגיוס הכספים?

1. סיפורים אותנטיים: התחלנו להשקיע יותר זמן באיסוף סיפורים אמיתיים מהשטח. סיפורים על אנשים שהחיים שלהם השתנו בזכות התרומות שלנו. סיפורים על הצוות שלנו שעובד יום ולילה כדי להגשים את החזון שלנו.

2. מערכות יחסים: הבנו שמערכות יחסים הן הכל. התחלנו להשקיע יותר זמן בטיפוח מערכות יחסים עם התורמים שלנו, לא רק בפגישות רשמיות, אלא גם בשיחות טלפון, במיילים אישיים, בהזמנות לאירועים קטנים ואינטימיים.

3. ערך מוסף: התחלנו לחשוב איך אנחנו יכולים לתת לתורמים שלנו ערך מוסף, מעבר לתרומה הכספית. איך אנחנו יכולים לחבר אותם לקהילה שלנו, לתת להם תחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר.

מה הלאה? הצעד האלגנטי הבא

הסיור בסודהסטרים היה רק ההתחלה. מאז, המשכנו לשלב סיורים והתנסויות חיצוניות בתוכנית הפיתוח הצוותית שלנו. ביקרנו בעמותות שונות, נפגשנו עם יזמים חברתיים, השתתפנו בפרויקטים קהילתיים.

ומה למדתי מכל זה? שלפעמים, הדרך הטובה ביותר ללמוד היא פשוט לצאת מהמשרד, לפתוח את העיניים, להקשיב לאנשים. כי העומק האמיתי נמצא תמיד מתחת לפני השטח.

אז אני שואל אותך: מתי בפעם האחרונה הוצאת את הצוות שלך מהקופסה? איזה "בלתי אפשרי" אתה מוכן להפוך לאפשרי השבוע?

גלו את רוטינות הבוקר האפקטיביות שהפכו את תחילת היום לזמן התמקדות עבור נועם אבירי, מומחה גיוס הכספים, ואמצו פרקטיקות יומיות להצלחה!

---

השעון מצלצל, 6:30 בבוקר. אני מודה, פעם הייתי נבהל מהמחשבה על השעות המוקדמות האלה. היום? זה הזמן שלי. הזמן שבו אני מנצח על היום, במקום שהיום ינצח עלי. אני רוצה לחלוק איתך איך שיניתי את תחילת היום שלי, ואיך זה הפך אותי למגייס כספים טוב יותר – ואולי, גם בן אדם טוב יותר.

אני זוכר תקופה שבה הבוקר היה כאוס אחד גדול: טלפונים דחופים, מיילים בוערים, תחושה תמידית שאני כבר מאחר. הייתי מגיע למשרד מותש, עוד לפני שהתחיל היום האמיתי. ואז, אחרי מפגש כושל במיוחד עם תורם (נדבר על זה בהמשך), הבנתי שמשהו חייב להשתנות.

הסוד טמון בהתמקדות – עוד לפני שמתחיל הכאוס.

אז איך עושים את זה? לא מדובר בטקסים מורכבים או שינויים דרסטיים, אלא בהרגלים קטנים ועקביים שמצטברים לאפקט עצום. אני רוצה לחשוף בפניך את הרוטינה שלי, אבל יותר חשוב – אני רוצה לעזור לך למצוא את הרוטינה שלך.

1. השקט שלפני הסערה: מדיטציה קצרה

אני יודע, מדיטציה נשמע כמו משהו ששייך לעולם אחר. אבל תאמין לי, גם 5 דקות של נשימות מודעות יכולות לשנות את כל המשחק. זה לא חייב להיות ישיבה על הרצפה ותנוחות יוגה (למרות שזה נהדר אם זה מתאים לך). פשוט שבו בשקט, עצמו עיניים, ושימו לב לנשימה שלכם.

למה זה כל כך חשוב? כי גיוס כספים הוא מרוץ מרתון, לא ספרינט. צריך להיות מחוברים למטרה הגדולה, למשמעות העמוקה של מה שאנחנו עושים. מדיטציה עוזרת לי להתחבר לשם, לזכור למה אני עושה את זה, ולא רק מה אני צריך לעשות.

2. הכרת תודה: רגע של פרספקטיבה

אחרי המדיטציה, אני מקדיש כמה דקות לכתובת הכרת תודה. שלושה דברים קטנים שאני אסיר תודה עליהם באותו יום. זה יכול להיות משהו פשוט כמו "השמש זורחת" או "הקפה טעים במיוחד", או משהו משמעותי יותר כמו "בריאות המשפחה שלי" או "ההזדמנות לעזור לאחרים".

הנה משהו שלא סיפרתי לאף אחד: היו תקופות בגיוס כספים שהרגשתי כמו כישלון מוחלט. דחייה אחרי דחייה, יעד שלא הושג, תחושה של חוסר אונים. הכרת תודה עזרה לי לראות את התמונה הרחבה, לזכור את כל הדברים הטובים שיש לי בחיים, ולקבל פרופורציות.

3. תכנון ממוקד: שלושת המשימות החשובות ביותר

אחרי השקט וההודיה, מגיע זמן הפעולה. אבל לא פעולה מפוזרת וחסרת תכלית, אלא פעולה ממוקדת ומדויקת. אני בוחר שלושה דברים בלבד שאני רוצה להשיג באותו יום, וכותב אותם. שלושה דברים שיהפכו את היום שלי למוצלח, לא משנה מה יקרה.

שימו לב: לא עשרה דברים, לא רשימה אינסופית של מטלות. שלושה דברים. למה? כי המוח שלנו לא בנוי להתמודד עם עומס יתר. כשאנחנו ממוקדים, אנחנו יעילים יותר, פרודוקטיביים יותר, ושמחים יותר.

4. תנועה: להזרים את האנרגיה

לפני שהיום באמת מתחיל, אני עושה פעילות גופנית קצרה. זה יכול להיות הליכה בחוץ, תרגילי כוח קצרים, או אפילו רק מתיחות קלות. העיקר להזיז את הגוף ולהזרים את האנרגיה.

אני יודע, קל יותר לדחות את זה לערב (ואז לוותר לגמרי). אבל תאמינו לי, אין כמו תנועה בבוקר כדי להטעין את הגוף והנפש באנרגיה חיובית. זה עוזר לי להרגיש חיוני, נמרץ, ומוכן לכל אתגר.

5. ניתוק: לתת למוח להתאושש

אחרון חביב, וחשוב לא פחות: אני נמנע ממסכים לפחות שעה אחרי שאני קם. בלי טלפון, בלי טלוויזיה, בלי מחשב. נותן למוח שלי להתאושש ולהתכונן ליום החדש.

אני יודע, זה קשה. אנחנו רגילים להתחיל את הבוקר בצלילה לתוך המיילים והרשתות החברתיות. אבל תחשבו על זה: האם אתם באמת רוצים להתחיל את היום שלכם בתגובה לצרכים של אחרים, או שאתם רוצים לקבוע לעצמכם את הטון?

אז מה למדנו?

רוטינת בוקר אפקטיבית היא לא מתכון קסם, אלא כלי עוצמתי להתמקד, להגדיר כוונות, ולהתחיל את היום עם אנרגיה חיובית. היא עוזרת לנו להיות מגייסי כספים טובים יותר, אבל חשוב מכך – היא עוזרת לנו להיות בני אדם טובים יותר.

אני רוצה להזמין אותך לאתגר קטן: נסה ליישם אפילו חלק מהטיפים האלה בשבוע הקרוב, ותראה איך זה משפיע עליך. ואם יש לך טיפים או שאלות, שתף אותם בתגובות – אני אשמח לשמוע.

לסיכום, תזכורת קטנה: גיוס כספים הוא לא רק עבודה, זה שליחות. ובשביל להצליח בשליחות הזו, צריך להתחיל את היום בצורה נכונה.

נכתב על ידי נועם אבירי, מומחה לגיוס כספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל, מפתח "שיטת הסולם הדינמי" ו"מודל המעגלים המתרחבים". אני משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתחתי בעצמי. הניסיון שלי מראה לי שבלב גיוס הכספים עומדת שאלה פילוסופית עמוקה על ערך ונדיבות. אני פועל מתוך אמונה זו יום יום.

שתפו אותי בתגובות, אשמח לשמוע מה עובד בשבילכם!

איך מפתחים הנעה עצמית בצוות גיוס כספים? נועם אבירי חושף את "נוסחת החוסן הארגוני" להתמודדות עם תקופות שפל ולחצים, כולל טיפוח אמון, פירוק יעדים, והבנת הצרכים הרגשיים של חברי הצוות.

---

השעה הייתה 02:17 בלילה. מייל קצרצר עם נושא מטריד: "ישיבת חירום - ביצועים רבעוניים". הבטן התהפכה. ידעתי שפספסנו את היעד בגדול. לא סתם פספסנו – ריסקנו אותו. באותו רגע, כל מה שרציתי זה להתחבא מתחת לשמיכה ולחכות שהסערה תחלוף. אבל ידעתי שבתור מנהיג, אני חייב להופיע עם פתרונות, לא תירוצים. ואז זה היכה בי – הפתרון האמיתי לא נמצא במספרים, אלא בחוסן של הצוות שלי.

אני נועם אבירי, ואחרי שנים של עבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח, למדתי שהיכולת להתאושש משפל היא קריטית יותר מכל אסטרטגיית גיוס מבריקה. ראיתי צוותים מדהימים קורסים תחת הלחץ, וצוותים אחרים פורחים דווקא בזכות אתגרים. השאלה היא לא "האם יהיו תקופות קשות?", אלא "איך נתמודד איתן כשזה יקרה?".

הבסיס לחוסן: יצירת תרבות של פגיעות ואמון

לפני שאני בכלל מדבר על טקטיקות פרקטיות, חשוב להבין משהו בסיסי: חוסן ארגוני צומח מתוך תרבות שמכבדת פגיעות ומטפחת אמון. זה אומר שחברי הצוות צריכים להרגיש בנוח לדבר על הקשיים שלהם, על הפחדים שלהם, וגם על הכישלונות שלהם, בלי לחשוש משיפוטיות או ביקורת.

אז איך יוצרים תרבות כזו? זה מתחיל מלמעלה. כמנהיג, אני צריך להיות הראשון שחושף את הפגיעות שלו. אני משתף את הצוות שלי בטעויות שעשיתי, בספקות שמטרידים אותי, וגם ברגעים שבהם אני מרגיש חסר אונים. אני לא מתיימר לדעת הכל, ואני מודה כשאני טועה.

לדוגמה, בפגישת החירום ההיא, במקום להאשים את הצוות, פתחתי ואמרתי: "אני מבין שאנחנו לא עומדים ביעדים, ואני לוקח אחריות מלאה על זה. כנראה שלא סיפקתי לכם את התמיכה והכלים שהייתם צריכים כדי להצליח. בואו נדבר על מה קרה, ומה אנחנו יכולים לעשות אחרת".

(ציטוט מתוך מחקריו של ד"ר ברונה בראון על פגיעות ואותנטיות, אשר מדגיש את החשיבות של מנהיגות פגיעה ליצירת אמון בצוות. היא מציינת כי מנהיגים המעזים להיות פגיעים מעוררים השראה באחרים לעשות את אותו הדבר, ובכך יוצרים סביבה בטוחה יותר לשיתוף פעולה ולצמיחה).

הסולם הדינמי: מתודולוגיה ייחודית להעלאת מוטיבציה בתקופות משבר

פיתחתי מתודולוגיה שאני קורא לה "הסולם הדינמי". הרעיון הוא פשוט: בתקופות שפל, אנחנו נוטים להתמקד ביעדים הגדולים והמרתיעים, ושוכחים את הניצחונות הקטנים שבדרך. הסולם הדינמי מאפשר לנו לפרק את היעד הגדול למשימות קטנות וברות השגה, ולחגוג כל הצלחה, אפילו הקטנה ביותר.

איך זה עובד בפועל?

1. פירוק היעד הגדול: במקום להגיד "אנחנו צריכים לגייס מיליון שקל", אנחנו אומרים "אנחנו צריכים להשיג 10 פגישות עם תורמים פוטנציאליים השבוע".

2. הצבת יעדי ביניים: לאחר כל פגישה, אנחנו עוצרים לרגע כדי לחגוג את ההצלחה – בין אם זה תורם שהביע עניין, או סתם שיחה טובה שיצרה קשר אישי.

3. הערכה מחודשת: אנחנו כל הזמן מעריכים מחדש את המצב, ומתאימים את היעדים בהתאם. אם אנחנו רואים שהפגישות לא מניבות תוצאות, אנחנו בודקים מה אנחנו יכולים לעשות אחרת.

(ע"פ מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית (סליגמן, 2011) חגיגת הצלחות קטנות מגבירה את תחושת המסוגלות והמוטיבציה, ומסייעת להתמודד עם תקופות של לחץ ושחיקה).

המפה הרגשית של הצוות: כלי להבנת הצרכים האמיתיים של חברי הצוות

עוד כלי חשוב שאני משתמש בו הוא "המפה הרגשית של הצוות". הכוונה היא ליצור סוג של "אינטליגנציה רגשית קולקטיבית" – היכולת להבין את הצרכים הרגשיים של כל אחד מחברי הצוות, ולספק להם את התמיכה שהם זקוקים לה.

איך עושים את זה?

• שיחות אישיות: אני מקדיש זמן לשיחות אישיות עם כל אחד מחברי הצוות, ושואל אותם לא רק על העבודה שלהם, אלא גם על החיים שלהם, על החלומות שלהם, ועל הקשיים שלהם.
• תצפית: אני שם לב לשפת הגוף שלהם, לטון הדיבור שלהם, וגם לשינויים בהתנהגות שלהם. אם אני רואה שמישהו נראה מדוכדך או מתוח, אני מנסה להבין מה קורה.
• משוב הדדי: אני מעודד את חברי הצוות לתת משוב אחד לשני, ולשתף את הרגשות שלהם בצורה פתוחה וישירה.

(מחקרים בתחום הניהול מצביעים על כך שמנהיגים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מצליחים יותר לגייס ולשמר עובדים, ולבנות צוותים מגובשים ופרודוקטיביים (גולמן, 1995)).

שיטת המראה המנטלית: טכניקה לחיזוק הביטחון העצמי לפני פגישות קריטיות

לסיום, אני רוצה לשתף אתכם בטכניקה שאני קורא לה "שיטת המראה המנטלית". זו טכניקה פשוטה שאני משתמש בה לפני כל פגישה חשובה, כדי לחזק את הביטחון העצמי שלי ולהכין את עצמי מנטלית לאתגר.

אני פשוט עומד מול המראה, מסתכל לעצמי בעיניים, ואומר לעצמי כמה דברים:

• אני מוכשר: אני יודע מה אני עושה, ואני מסוגל להתמודד עם כל אתגר.
• אני ראוי: אני ראוי להצלחה, ואני ראוי ליחס טוב מהתורמים שלי.
• אני נחוש: אני לא מוותר בקלות, ואני אעשה הכל כדי להשיג את המטרות שלי.

אולי זה נשמע קצת קיטשי, אבל אני מבטיח לכם שזה עובד. זה עוזר לי להרגיש יותר בטוח בעצמי, ולהקרין ביטחון גם כלפי חוץ.

(מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הספורטיבית מראים כי טכניקות הדמיה חיובית (כגון "המראה המנטלית") יכולות לשפר את הביצועים, להגביר את הביטחון העצמי, ולהפחית את החרדה לפני תחרויות (וינברג וגולד, 2018)).

בסופו של דבר, הנעה עצמית בצוות היא לא קסם. זה תהליך של בניית תרבות, פיתוח כלים, ושינוי תודעה. זה דורש עבודה קשה, התמדה, ונכונות להסתכל פנימה. אבל אני מבטיח לכם שזה שווה את זה. כי צוות עם הנעה עצמית הוא צוות בלתי מנוצח.

אז, מה יהיה הצעד הראשון שלך כדי להטמיע את נוסחת החוסן הארגוני בצוות שלך? האם תתחיל ביצירת מרחב בטוח לשיתוף, או שתתמקד בפירוק היעדים למשימות קטנות יותר? שתפו אותי בתגובות!

נועם אבירי הוא מומחה-על מוביל בתחום גיוס הכספים, יועץ ומנטור למגייסי כספים וארגונים ללא מטרות רווח בישראל. משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי עשיר ואפקטיבי בשטח, ותובנות חדשניות שפיתח בעצמו.